ממשלת סודאן חתמה על הסכם שלום עם כמה מקבוצות המורדים במדינה

על פי טיוטת ההסכם בין מועצת הריבונות הזמנית וקואליציית "החזית המהפכנית של סודאן", בכמה מהמחוזות יוחל שלטון מקומי והמורדים ישולבו בצבא. קבוצות מורדים אחרות סירבו להצטרף להסכם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנשיא עבד אל־פתאח בורהאן מחזיק בעותק של ההסכם, היום בג'ובה

מועצת הריבונות הזמנית של סודאן חתמה היום (שני) על הסכם שלום עם איחוד של חמש קבוצות מורדים בתום חודשים של משא ומתן בין הצדדים. קבוצות מורדים אחרות סירבו להצטרף להסכם, שנועד להביא לסיום מלחמת האזרחים במדינה.

על ההסכם חתמו נציגי הממשלה הזמנית ואנשי קואליציית "החזית המהפכנית של סודאן" שבה חברות כמה קבוצות מורדים חמושות. המנהיגים חתמו היום על ההסכם בבירת דרום סודאן ג'ובה, שבה התנהלו גם השיחות בין הצדדים מאז סוף השנה שעברה. על פי טיוטת ההסכם, שהגיעה לידי סוכנות הידיעות אי-פי, הממשל והמורדים סיכמו כי בכמה מחוזות יוחל שלטון מקומי, וכי כוחות המורדים יוטמעו בצבא סודאן הרשמי.

בטקס החתימה אשר שודר בערוצי הטלוויזיה במדינה השתתפו נשיא סודאן עבד אל־פתאח בורהאן, ראש הממשלה עבדאללה חמדוק ונשיא דרום סודאן, סלבה קיר. ראש הממשלה חמדוק כתב בטוויטר כי ההסכם הוא "התחלתה של הדרך לשלום, שלום אשר דורש רצון עז ויציב". נשיא דרום סודאן קיר תיאר את ההסכם כ"אבן דרך" בדרך להשגת שלום במדינה, והבטיח "להמשיך ולעמוד לצד הסודאנים כדי להבטיח את השפעתו של הסכם השלום".

מעמד החתימה על ההסכם, היום בג'ובהצילום: SAMIR BOL/רויטרס

קואליציית "החזית המהפכנית של סודאן" היא חלק מתנועת מורדים פרו-דמוקרטיים אשר הובילה את ההתקוממות שהביאה להדחתו של הנשיא הרודן עומר אל־בשיר, ששלט במדינה מאז 1989 והודח בשנה שעברה. בשיחות בין הצדדים השתתפו גם אנשי קבוצת המורדים הגדולה במדינה, "תנועת השחרור של צפון סודאן", אך אלו עדיין לא הגיעו להסכם רשמי עם הממשלה. מהארגון נמסר כי בממשל הזמני לא סיפקו את דרישותיהם. קבוצת מורדים גדולה אחרת, "צבא השחרור של סודאן" (SLA), מתנגדת לממשלה הזמנית וסירבה להשתתף בשיחות השלום.

שיחות שלום עם קבוצות המורדים השונות היו חלק משמעותי ממטרותיה של מועצת הריבונות הזמנית שכוננה באוגוסט אשתקד, במסגרת הסכם חלוקת כוח בין הצבא להנהגה הפוליטית האזרחית לאחר הדחתו של אל-בשיר. ברשויות מקווים לשקם את הכלכלה המקומית באמצעות קיצוץ בתקציבי הצבא, לו מוקדשים רוב תקציבי המדינה, והובילו במקביל גם רפורמות דמוקרטיות במדינה והליכי ביטול לחקיקה איסלאמיסטית בה. ההסכם קובע כי בחירות חופשיות יתקיימו במדינה ב-2022.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ