לאחר שנים של מלחמות והפיכות צבאיות, בסודאן מנסים להקים דמוקרטיה

בשנה וחצי שחלפו אחר הדחת הרודן אל-בשיר, רשויות המעבר ביטלו חוקים איסלאמיסטיים שהיו בתוקף קרוב לארבעה עשורים וקבעו תאריך לבחירות חופשיות, ב-2022. לפניהם עוד שיקום כלכלי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עבד אל־פתאח בורהאן (יושב משמאל) בטקס חתימת הסכם בין הממשל הזמני וארגוני מורדים בג'ובה, בתחילת החודש

הרפובליקה של סודאן, המדינה השלישית בגודלה באפריקה, היא מדינה למודת חוסר יציבות שלטונית, מלחמות אזרחים והפיכות צבאיות. המדינה שבצפון-מזרח אפריקה הכריזה על עצמאות ב-1956 בתום עשרות שנים של שלטון אנגלו־מצרי. היא נחשבה למדינה הגדולה ביותר באפריקה עד ל-2011, אז הוכרז על עצמאותה של דרום סודאן. בסודאן כ-44 מיליון אזרחים, והיא משתרעת על פני כ-1.8 מיליון קמ"ר.

במשך עשרות שנים גבו שני סבבים של מלחמות אזרחים במדינה את חייהם של כ-1.5 מיליון בני אדם. שנות הסכסוך בחבל דארפור שבמערב המדינה, תחת משטרו של הנשיא המודח עומאר אל-בשיר, גבו את חייהם של כ-300 אלף איש. כ-2.7 מיליון אחרים אולצו להימלט מבתיהם.

אל-בשיר עלה לשלטון ב-1989 לאחר הפיכה צבאית. נשיאה המודח של סודאן שלט במדינה כמעט שלושה עשורים, בתקופה שבה דווח על מעשים קשים שבוצעו נגד מיעוטים שונים, קריסה כלכלית ומעשי שחיתות מצד בכירים בשלטון. בשנותיו בשלטון הרחיב אל־בשיר את החקיקה האיסלאמיסטית שהנהיג קודמו בשלטון, ג'עפר נומיירי. אף שהכחיש זאת, אל-בשיר היה זה ששלח ומימן את הג'נג'וויד, גדודים ערביים שנהגו לפשוט על כפרים בדארפור ולאנוס בשיטתיות את הנשים. הוא אף ליבה סכסוכים קיימים בין שבטי הדרום, ושלח לשם כוחות שטבחו בתושבים.

חרף מחיר הדמים של שנות הסכסוכים הפנימיים, במערב המעיטו מלהתערב בנעשה בסודאן – עד 1991, כשאל־בשיר הסכים לספק מקלט לאוסמה בן לאדן ואף סייע לעיראק במלחמתה בכוויית. בשל כך הטילה ארה"ב חרם כלכלי על סודאן והכניסה אותה ב–1993 לרשימת המדינות התומכות בטרור. ב–2008, אחרי לחימה מתמשכת בדארפור ובדרום סודאן, הואשם אל-בשיר בפשעי מלחמה על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג.

אל בשיר בבית משפט בחרטום, בדצמברצילום: MOHAMED NURELDIN ABDALLAH/רו

ב–1996 גירש אל-בשיר את בן לאדן וכמה ארגוני טרור מארצו, וב-2005 חתם על הסכם הפסקת אש עם דרום סודאן בלחץ אמריקאי. בעקבות הצעדים האלו, לצד הכרזת העצמאות של דרום סודאן וירידת מפלס האלימות בדארפור, הסירה ארה"ב חלק מהסנקציות שהוטלו על סודאן בסוף 2017, אחרי שני עשורים של חרם – אך הותירה את סודאן ברשימת המדינות התומכות בטרור.

בחירות חופשיות ב-2022

אל-בשיר הודח מתפקידו באפריל בשנה שעברה בהפיכה צבאית, בתום חודשים של התקוממות אזרחית נגדו. הוא נשפט בגבולות המדינה והורשע בדצמבר בשחיתות ובהחזקה בלתי חוקית של מטבע זר. בית המשפט דן אותו לשנתיים מאסר במתקן שיקומי – ולא בכלא, בשל גילו המתקדם. בפברואר הודיעה המועצה הצבאית במדינה כי תסגיר את הנשיא המודח לבית הדין בהאג.

לאחר הדחתו של אל-בשיר מונתה מועצת הריבונות בראשות עבד אל-פתאח בורהאן, ותחתיה ממשלת מעבר בראשות עבדאללה חמדוק, שנועדו להבטיח שלטון דמוקרטי בסודאן. במסגרת הסכם חלוקת כוח בין הצבא להנהגה הפוליטית האזרחית לאחר הדחתו של אל-בשיר נקבע גם כי במדינה יתקיימו בחירות חופשיות ב-2022.

כחלק מהמעבר לשלטון דמוקרטי, הכריזה הממשלה החדשה ביולי השנה על ביטולם של שורת חוקים איסלאמיסטיים שהיו בתוקף במדינה קרוב לארבעה עשורים. בין השאר אושר איסור מילת נשים, עליו הוכרז כמה חודשים מוקדם יותר, וכן נקבע שאזרחים שאינם מוסלמים יורשו לצרוך אלכוהול, ולמכור ולייבא משקאות חריפים. מועצת הריבונות הזמנית ביטלה גם חוק שאפשר להעמיד לדין את מי שהואשמו בכפירה באיסלאם — שבעבר הביא להוצאות להורג של מורשעים. במקביל, במסגרת מגעים מתמשכים עם קבוצות המורדים שיזמו את המחאה נגד השלטון הקודם, באוגוסט הודיעה מועצת הריבונות הזמנית כי חתמה על הסכם שלום עם איחוד של חמש מקבוצות מורדים. קבוצות מורדים אחרות סירבו להצטרף להסכם.

ראש ממשלת סודאן עבדאללה חמדוק, בשנה שעברהצילום: MOHAMED NURELDIN ABDALLAH/רו

כעשרה מיליון בני אדם סובלים ממחסור במזון בסודאן, כך לפי האו"ם, ושיעור האינפלציה במדינה בחודש יוני האחרון עמד על יותר מ-130%. סודאן רשמה גירעונות עצומים בחשבון השוטף מאז ההפרדות מהדרום. מאגרי הנפט באזור מרוכזים בדרום סודאן, וההפרדה הובילה לאיבוד של 75% מתפוקת הנפט של סודאן ולקריסת ייצוא הנפט שלה. ב-2019 פרסמה קרן המטבע הבינלאומית נתונים לפיהם הכנסות ממשלת סודאן נפלו בעקבות זאת ב-50%. כיום רוב היצוא של סודאן הוא של זהב. ברשויות המעבר מקווים לשקם את הכלכלה המקומית באמצעות קיצוץ בתקציבי הצבא, לו מוקדשים רוב תקציבי המדינה.

הגדרתה של סודאן כתומכת טרור כוללת סנקציות המקשות עתה על המדינה לקבל סיוע ממדינות אחרות, הנחוץ להשלמת המעבר לשלטון אזרחי לאחר הפלתו של אל-בשיר. כמה מנהיגים סודאנים אמרו בעבר באופן מפורש כי ההתקרבות לישראל נועדה להביא להוצאתה של המדינה מהרשימה, אולם בארה"ב הכחישו כי הדברים תלויים זה בזה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ