צבא אתיופיה מתקדם לבירת האזור הבדלני; החשש ממשבר הומניטרי מעמיק

הממשלה באדיס אבבה נלחמת מאז תחילת החודש בשלטונות מדינת תיגראי, שאנשיה הבטיחו כי "תהיה בית קברות לדיקטטורים". ארגוני סיוע בינלאומיים מזהירים ממחסור במזון ומפגיעה באזרחים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נגמ"ש של צבא אתיופיה הפדרלי בתיגראי, שלשום

צבא אתיופיה התקדם היום (רביעי) אל עבר בירתה של מדינת תיגראי, שבועיים לאחר תחילת הלחימה עם כוחותיה של הממשלה המקומית. ראש הממשלה האתיופי, אביי אחמד, האשים בתחילת החודש את "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF), מפלגת השלטון המקומית, בתקיפת מוצב של הצבא הפדרלי ובניסיון לגנוב ציוד צבאי, לרבות תותחי ארטילריה. כך נפתחה מערכה בין הממשלה הפדרלית היושבת באדיס אבבה לבין המדינה הנמצאת בצפון אתיופיה, בגבול עם אריתריאה. 

בהודעה שמסרו אנשי TPLF הם הבטיחו כי "גיהנום ממתין לאויבי תיגראי" והודיעו כי לעולם לא ייכנעו: "הניסיון למשול באנשי תיגראי בכוח כמוהו כניסיון ללכת על להבות, תיגראי תהיה בית קברות לדיקטטורים". בהודעה נפרדת שמסר לסוכנות הידיעות רויטרס, נשיא תיגראי דברטסיון גברמייקל הודיע כי כוחותיו נסוגו לאחור. לדבריו, "נערכנו בקו הגנה חדש, וכתוצאה מכך הם (הצבא הפדרלי) השתלטו על כמה ערים בדרום תיגראי". גברמייקל הכחיש את טענותיה של אדיס אבבה כי בדרכם השמידו גשרים וכבישים המובילים לבירה התיגראית, מקלה. 

עד כה נהרגו מאות בני אדם בעימות, שבמסגרתו נורו רקטות לשטחה של אריתריאה. ראש הממשלה אביי זכה בשנה שעברה בפרס נובל לשלום, בין היתר בשל הסכם השלום שחתם עם השכנה מצפון אחרי 20 שנות סכסוך. השלטונות בתיגראי האשימו את אריתריאה כי שלחה כוחות שלחמו לצד צבא אתיופיה הפדרלי והצדיקו בכך את ירי הרקטות. העימות באתיופיה השפיע גם על סודאן, שאליה נמלטו יותר מ–30 אלף תושבים מתיגראי.

אביי התעלם עד כה מקריאות של הקהילה הבינלאומית, בהן של ארה"ב, לעצור את הלחימה ולפתוח בשיחות עם שלטונות תיגראי. באופן חריג, גם ועדת פרס נובל לשלום באוסלו קראה לו לפעול לפתרון הסכסוך עם תיגראי בדרכי שלום. הממשלה הפדרלית באתיופיה אינה מכירה בבחירות המקומיות שנערכו במדינה הצפונית, שבהן נבחר גברמייקל.

היום הודיעה אדיס אבבה כי הוציאה צווי מעצר ל-76 קציני צבא בכירים שמוצאם מתיגראי, באשמת בגידה בשל קשריהם ל-TPLF. מקורות בסומליה אמרו לרויטרס כי כ-300 חיילי כוח שמירת השלום האתיופי במדינה שמוצאם מתיגראי פורקו מנשקם בידי מפקדיהם, מחשש "להפגנת אי־נאמנות".

אביי, שהחל לכהן ב-2018, הנהיג שורה של רפורמות בהן חיזוק הממשלה הפדרלית וצמצום האוטונומיה של הממשלות האזוריות. הוא אף הביא לשחרור אסירים פוליטיים שכלא הממשל הקודם. בתיגראי התנגדו בתוקף לתוכניתו ומיצבו את עצמם כחלוצי התנועה למען הרחבת האוטונומיה של המדינות השונות המרכיבות את אתיופיה.

הממשלה הפדרלית מכחישה את האשמות ה-TPLF כי חיילי הצבא פגעו בבתי אזרחים ובכנסיות. לטענתה, הכוחות המקומיים משתמשים באזרחים כמגנים אנושיים. בשל הלחימה, הגישה לתיגראי נחסמה בפני עיתונאים ואנשי ארגוני סיוע בינלאומיים. כך לא ניתן לאמת את כל הדיווחים המגיעים מאזורי הקרבות.  גם הגישה לאינטרנט נחסמה, וכן אספקת החשמל ושירותי הבנקאות. 

השלטונות בתיגראי מאשימים את אביי כי הוא פועל לדיכוי המדינה בשל שיקולים אתניים. ראש הממשלה הוא ממוצא מעורב אורומי ואמהרי — שתי הקבוצות האתניות הגדולות ביותר באתיופיה. התיגראים הם כ-5% מכלל אזרחי המדינה, המונה כ-110 מיליון תושבים ואוכלוסייתה היא השנייה בגודלה באפריקה. הממשלה הפדרלית דחתה את ההאשמות ב"רצח עם" והדגישה כי פעולותיה כלפי תיגראי נועדו להשבת הסדר על כנו ולאכיפת החוק, במטרה להבטיח אחדות לאומית.

ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד בטקס זיכרון באדיס אבבה, אתמולצילום: EDUARDO SOTERAS - AFP

בוועד הבינלאומי של הצלב האדום מסרו כי שירותי הבריאות בתיגראי, ובמדינת אמהרה הסמוכה ששלחה אף היא חיילים המסייעים לצבא הפדרלי, סובלים ממחסור בציוד. בבית חולים בגונדר שבאמהרה טופלו עד כה יותר מ-400 פצועים. בשבוע שעבר הותקפו שלושה אמבולנסים של הצלב האדום. 

לדברי ראשת משלחת הארגון לאתיופיה, קטיה סורין, "אנו רואים משבר הומניטרי הרסני מתפתח לא רק בתוך אתיופיה, אלא גם אצל שכנותיה". היא הוסיפה כי השבתת התקשורת בתיגראי הביאה לכך שתושבים אינם יכולים לדעת מה עלה בגורל בני משפחתם, דבר שמגביר את חששם וסבלם. בשיחה עם סוכנות הידיעות אי־פי אמר סגנה של סורין, דניאל אומאלי, כי בתחילה מרבית הפצועים שהגיעו מתיגראי לבית החולים בגונדר היו חיילים וככל שהלחימה נמשכה החלו להגיע יותר אזרחים.

פליטים מתיגראי במחנה זמני במזרח סודאן, שלשוםצילום: EBRAHIM HAMID - AFP

משאיות אספקה ועליהן מוצרי מזון, דלק וציוד רפואי לא יכולות להיכנס לתיגראי בשל הקרבות. ארגוני סיוע הביעו חשש כי המשך הלחימה יביא למחסור במזון. לפי מסמך פנימי שחיבר ארגון הפועל באזור והגיע לידי אי־פי, "בשלב זה נותר מעט מאוד מזון, גם למי שיש לו כסף". תת־מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים מארק לואוקוק מסר כי עוד לפני פרוץ הלחימה בתיגראי, קרוב למיליון תושבים נזקקו לסיוע, כמו גם מיליוני בני אדם במדינות שכנות, באזורים הסמוכים לגבולה של אתיופיה.

משרדו של לואוקוק הקציב 20 מיליון דולר למאבק ברעב באתיופיה, בעקבות הקרבות. הלחימה פרצה דווקא כשחקלאים באזור נערכים לעונת הקציר, ולפי הערכות קרוב ל-80% מתושבי תיגראי עוסקים בחקלאות בסיסית. התפרצות הארבה שפגעה בשנה האחרונה בצפון־מזרח אפריקה, ונחשבת לחמורה ביותר זה עשורים, פגעה מלכתחילה במצב הגידולים באזור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ