זה לא ייגמר, רק יחמיר: הקרבות בקונגו התגברו ומיליונים נמלטים - אפריקה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה לא ייגמר, רק יחמיר: הקרבות בקונגו התגברו ומיליונים נמלטים

לכתבה
אזרחים מקונגו במחנה עקורים באוגנדה, בחודש שעבר JAMES AKENA/רויטרס

4.5 מיליוני בני אדם נעקרו מבתיהם, המיליציות מתחזקות ולנשיא שנאחז בכיסאו אין אינטרס לרסנן. מיליוני קונגולזים בסכנת רעב, יש חשש לכולירה וארגוני הסיוע חשובים מאי פעם - אך הם נמלטים

תגובות

ג'סטין קפיטו, בן 22, עדיין לא יודע שהוא גוסס. קליעים ריסקו את זרועו הימנית ופגעו קשות במעיו. הוא שוקל 30 ק"ג וסובל מכאבים בלתי פוסקים. רופאיו לא יאמרו לו זאת, אבל הסיכוי שיישאר בחיים יותר מחודשים ספורים אפסי. קפיטו נפצע בדצמבר בהיתקלות בין קבוצת המורדים שלו לקבוצה יריבה באזור המרוחק והמיוער במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. איש לא ייחס חשיבות לקרב שבו השתתף, שכן עימותים עקובים מדם הפכו שגרה במדינה.

הצעיר מטופל בבית החולים היחיד בטריטוריית מאסיסי, שמשרת כחצי מיליון תושבים. חבריו לשעבר נטשו אותו והוא אינו יודע מה עלה בגורל משפחתו. "הייתי חייל פשוט, ולא ידעתי למה בכלל נלחמנו. אני מניח שהיו סיבות רבות", אמר, "לא נראה לי שזה ייגמר אי פעם. זה רק יהיה יותר גרוע". רבים מסכימים עם הנבואה של קפיטו. המדינה הגדולה במרכז אפריקה ספגה בחודשים האחרונים גלי אלימות קשים, מרידות, מחאות וסערות פוליטיות. אלה מעוררים חשש ממלחמת אזרחים נוספת, כמו זו שניטשה בין 1997 ל–2003 וגבתה את חייהם של חמישה מיליוני בני אדם.

ילדים בקונגו הסובלים מרעב, החודש
THOMAS MUKOYA/רויטרס

באחרונה קרסו מוסדות השלטון ומיליציות יריבות התחזקו והשתלטו על טריטוריות גדולות יותר, במטרה לכבוש את אוצרות הטבע של המדינה. נשיא קונגו, ז'וזף קבילה, נאחז בשלטון בציפורניים. לקראת הבחירות הצפויות להתקיים השנה, קבוצות פועלות באלימות כדי להרוויח כספים, שטח ותמיכה. על פי חלק מההערכות, בממשל מנצלים את המיליציות, או לפחות נמנעים מלרסנן.

נוכח הקרבות העזים, יותר מ–4.5 מיליוני בני אדם נעקרו מבתיהם, המספר הגבוה יותר זה יותר מ–20 שנה. גם המצב ההומיניטרי קשה. יותר מ–13 מיליון קונגולזים זקוקים לסיוע — פי שניים מבשנה שעברה. 7.7 מיליונים עלולים לסבול מתת־תזונה ומרעב, עלייה של 30% לעומת השנה שעברה. יתר על כן, יש דיווחים על התפרצות כולירה. עובדי סיוע טוענים כי המצב מחמיר, לנוכח העובדה שתשומת הלב העולמית הופנתה למוקדי משבר אחרים, בין היתר במזרח התיכון.

באירה הסתתרה בין העצים וראתה כיצד הגברים הוכו והנשים נגררו לצריפים. אחר כך ראתה גופות על האדמה

גופות על האדמה

הקרבות, כפי שחשש קפיטו, מתעצמים. בשבועות האחרונים תקפו אלפים מחיילי הממשל כפרים במחוז קיבו הצפוני, שנחשב מעוז מורדים. בנובמבר נהרגו באזור העיר בני 14 חיילי או"ם, מניין ההרוגים הגבוה ביותר לכוחות האו"ם באירוע יחיד ב–25 השנים האחרונות. עשרות בני אדם נוספים נהרגו במארבים ותקיפות אקראיות.

גומה, העיר הגדולה במזרח המדינה, נותרה שקטה, אבל יש דיווחים על התנגשויות בין כוחות הביטחון למיליציות בפרבריה. עוד דווח כי המתח האתני הוביל למעשי טבח במזרח המדינה ושבפרברי העיר בוניה נהרגו מאות בני אדם. קרבות עזים התנהלו באחרונה ממערב לעיר מאסיסי, כשכוחות הממשלה תקפו את בסיס המיליציה בראשות הגנרל דלתא.

 כוח או"ם באזור דג'וגו, בחודש שעבר
ALEX MCBRIDE/אי־אף־פי

אחת העקורות היא בראקה באירה, בת 14, שברחה מכפרה ליד העיירה ניאביונדו לאחר תקיפה של אנשי מיליציה. באירה הסתתרה בין העצים וראתה כיצד הגברים הוכו והנשים נגררו לצריפים. אחר כך ראתה גופות על האדמה. היא אינה יודעת היכן הוריה היום, אך סבורה שהצליחו לברוח. "אנחנו סובלים. זו האומללות שלנו", אמרה באירה שנשאה את אחיה ואחותה הקטנים במשך 48 שעות עד שהגיעה למחנה העקורים, שהעניק לה ביטחון יחסי. במחנה אין אספקת מים או חלוקת מזון, שכן ארגוני הסיוע נטשו את המקום בשל בעיות בטיחות.

רופאים ללא גבולות הוא אחד הארגונים היחידים שנותרו פעילים במדינה. אנשיו מפעילים בית חולים בן 300 מיטות במאסיסי, מרכז טיפולים בניאביונדו, מרפאות ניידות וצי אמבולנסים. עבודתם של אנשי הארגון מסוכנת ביותר. בחודשיים האחרונים דווח על חמש מתקפות על הרופאים וכלי הרכב שלהם.

יותר מ–13 מיליון קונגולזים זקוקים לסיוע — פי שניים מבשנה שעברה. 7.7 מיליונים עלולים לסבול מתת־תזונה ומרעב, עלייה של 30% לעומת השנה שעברה

גם הלוגיסטיקה מאחורי הסיוע היא אתגר. נסיעה של 60 ק"מ מגומה למאסיסי עשויה לקחת יום שלם בדרכי עפר משובשות, וליישובים רבים אפשר להגיע רק על אופנועים או לאחר הליכה של ימים ברגל. חולים רבים מתים לאחר מפולות אדמה, שטפונות או קרבות, המנתקים את הדרכים אליהם. "הבעיה היא שבמצב הנוכחי והנפיץ, אנשים זקוקים לנו יותר מתמיד. אבל קשה להגיע אליהם יותר מתמיד", אמר סבסטיאן טסייה, הממונה על פעילות רופאים ללא גבולות במאסיסי.

המשברים החמירו עקב היעדר הכוחות הבינלאומיים. משלחת האו"ם לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היא הגדולה והיקרה ביותר, אבל חמישה מבסיסיה באזור מאסיסי נסגרו בשנה האחרונה, בשל דרישת ארה"ב לצמצם בהוצאות. אדיל אסרהיר, דובר מטעם כוח האו"ם, אמר: "עלינו לעשות אותה העבודה עם פחות משאבים. הבעיה שאנו מתמודדים עמה ככוח צבאי היא שהפתרון שעלינו למצוא נועד לבעיה שאינה צבאית".

עקורים קונגולזים במחנה האו"ם, לפני כשבועיים
JAMES AKENA/רויטרס

לצד לחימת המיליציות, במדינה היו הפגנות אלימות נגד הנשיא קבילה, שכהונתו הסתיימה רשמית לפני 15 חודשים. ההפגנות מדוכאות לעתים ביד חזקה. בשנה שעברה, המרי במחוזות המרכז גבה את חייהם של אלפים, ודווח על בריחות המוניות מבתי הכלא. פרשנים מסבירים שבניגוד למאבק העיקש נגד מפגינים, לממשל אין אינטרס להיאבק במיליציות. "הדרך היחידה שבה המשטר יחזיק מעמד היא בשימור המצב הקיים", אמר פידל באפילנדה, פרשן מגומה. "כל קבוצה חמושה עשויה להיות קשורה לבכיר כלשהו בקינשאסה, בממשלה או בצבא".

מושל צפון קיבו, ז'וליאן פלוקו, התומך בקבילה, אומר כי הסיבה לקרבות היא "היעדר סמכותיות". לדבריו, הצבא והמשטרה מיואשים, מושחתים ולא מיומנים. ההידרדרות הכלכלית והעלייה במחירים פגעה בשכר. "זו מדינה שכל אחד בה יכול לנצל מיליציה מסוימת. אי אפשר להכחיש שקיים קשר בין פוליטיקאים לקבוצות החמושות, אבל אין הוכחה לכך שהם מממנים אותן. אנחנו דמוקרטיה צעירה", אמר, "במקום שאין בו משטרה, צבא או מערכת משפט, חל חוק הג'ונגל. עלינו להשתפר. עברו עלינו זמנים קשים אבל במקביל גם התקדמנו".

"הבעיה היא שבמצב הנוכחי והנפיץ, אנשים זקוקים לנו יותר מתמיד. אבל קשה להגיע אליהם יותר מתמיד"

פעילה בארגון רופאים ללא גבולות בניאביונדו אמרה כי לוחמים אנסו 60 נשים בינואר, לאחר שהשתלטו על כיכר השוק בכפרן. לדבריה, מספר התקיפות המיניות גדל פי שניים ב–2018, בהשוואה לשנה שחלפה. "בכל מקום שיש לחימה, יש מעשי אונס", אמרה.

נערים לוחמים

משקיפים בקונגו חוששים בעיקר מהמתח הגובר בין הקהילות האתניות השונות. למרות האדמה הפורייה ושפע המים, יש מריבות על אדמות באזורים המיושבים בצפיפות, וגם על מכרות הזהב והמינרלים.

רבים ממנהיגי תנועות המורדים המקומיות אמרו כי אנשיהם פועלים כדי להגן על עצמם. "אנו מגנים על הכפרים שלנו. כשהממשלה ובעלי בריתה יפסיקו לנסות לסלק אותנו מאדמותינו, נפסיק להילחם. עד אז המלחמות יימשכו", אמר לכתב הגרדיאן קולונל פוסטן מיסיבהו, קצין בכיר ב"ברית הפטריוטית למען קונגו חופשייה וריבונית" (APCLS).

רבים מהלוחמים צעירים מאוד. קפיטו היה בן 14 כשהצטרף למורדים כדי לנקום על רצח אביו וסבו בפשיטה על כפר מגוריהם. "הרגנו הרבה אנשים. פחדו מאתנו וכיבדו אותנו. אני לא חושב על מי שהרגתי בעצמי. למה לי? הרי הם לא היו חושבים עליי אם זה היה ההפך", אמר.

הרשמה לניוזלטר

כל החדשות והסיפורים החמים מהעולם אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות