"הלוואי שיכולתי לחזור": ילדים מאתיופיה מנסים להתרגל לחיים כפליטים בסודאן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פליטים במחנה אום רקובה שבמזרח סודאן, בתחילת החודש
פליטים במחנה אום רקובה שבמזרח סודאן, בתחילת החודשצילום: TYLER HICKS / NYT
גרדיאן
ניו יורק טיימס
רויטרס
גרדיאן
ניו יורק טיימס
רויטרס

לפחות 102 בני אדם נהרגו אתמול (רביעי) במתקפה של חמושים במערב אתיופיה, בתקרית האחרונה בשרשרת תקיפות אלימות במדינה. התקרית התרחשה רק יום לאחר ביקור שערך באזור ראש הממשלה אביי אחמד. היום דווח בכלי תקשורת במדינה כי צבא אתיופיה הרג 42 איש החשודים במעורבות בתקרית, וראש הממשלה הודיע כי ישלח כוחות תגבור לאזור.

בממשלתו של אביי מתמודדים בתקופה האחרונה עם עלייה במספר העימותים האלימים בין קבוצות אתניות במדינה, שאינן קשורות לעימות עם הבדלנים שפרץ במדינת תיגראי בתחילת נובמבר. התקרית הנוכחית התרחשה במחוז מתקל שבמדינת בנישנגול-גומאז במערב אתיופיה. עדי ראייה סיפרו על עשרות גופות בשטחים פתוחים מחוץ לכפרים ועשרות פצועים שנפגעו מירי ודקירות.

פליטים במחנה אום רקובה שבמזרח סודאן, בתחילת החודשצילום: TYLER HICKS / NYT

בלאי וואג'רה, חוואי מהעיר בולן, סיפר לרויטרס כי ספר 82 גופות בשדה הסמוך לביתו לאחר התקיפה שפרצה בשעות הבוקר המוקדמות אתמול. הוא ומשפחתו התעוררו למשמע ירי וברחו מביתם כשברקע נשמעו קריאות "תפסו אותם". אשתו וחמישה מילדיו נורו למוות, והוא עצמו נפצע מירי. ארבעה ילדים אחרים הצליחו להימלט ומוגדרים כעת נעדרים.

תושב אחר של העיר, חסן ימאמה, סיפר שגברים חמושים הסתערו על השכונה בה הוא גר בסביבות השעה 6:00. הוא סיפר לרויטרס שספר 20 גופות במקומות שונים בעיר. הוא עצמו נפצע מירי בבטנו בזמן שניסה להימלט. חובש סיפר כי הוא וחבריו טיפלו ב-38 פצועים, רובם סבלו מפצעי ירי. הוא הוסיף כי החמושים הציתו בתים וירו בתושבים שניסו להימלט.

פליטים במחנה אום רקובה שבמזרח סודאן, בתחילת החודשצילום: TYLER HICKS / NYT

"לא היינו ערוכים לזה ואין לנו מספיק תרופות", סיפרה אחות מבית חולים מקומי, והוסיפה שהיתה עדה למותו של ילד בן 5 בזמן שהועבר לקבלת טיפול רפואי. המתקפה הנוכחית התרחשה קצת יותר מחודש לאחר שחמושים תקפו אוטובוס באזור והרגו 34 בני אדם.

ראש הממשלה אביי הודיע היום כי ישלח חיילים לאזור כדי לתגבר את הנוכחות הצבאית. "הטבח באזרחים בבנישנגול-גומאז טראגי מאוד", אמר היום. "הממשלה שלחה כוחות לאזור כדי להפעיל את האמצעים הדרושים". לאחר ביקור שערך במקום ביום שלישי כתב בטוויטר כי "רצונם של אויבים לפלג את אתיופיה לחלוקה אתנית ודתית קיים עדיין. לא נאפשר לזה לקרות". דובר מטעמו לא התייחס בינתיים לתקרית האלימה אתמול. בערוץ הטלוויזיה FANA דווח היום כי חיילים מצבא אתיופיה הרגו 42 חמושים שהיו מעורבים בתקרית, ואספו מהם חצים, קשתות ונשקים אחרים.

במקביל, כמעט ארבעה שבועות לאחר הודעתו של אביי על סיום הלחימה בבדלנים בתיגראי ועל כיבוש הבירה מקלה, במחנה הפליטים אום רקובה שבמזרח סודאן מנסים כ-19 אלף איש שנמלטו מהקרבות להעריך את דרכם הלאה.

פליטים במחנה אום רקובה שבמזרח סודאן, בתחילת החודשצילום: Tyler Hicks / NYT

בין צריפי המחנה נראים ילדים משוטטים בשמש הקופחת. שניים מהם מציצים מאחורי אוהל לבן שעליו מוטבע הסמל הכחול של UNHCR, נציבות הפליטים של האו"ם. מסביב רודפים זה אחרי זה ילדים וילדות שיצאו מכיתת לימודים מאולתרת. "כאן הכי טוב לגור, כי בכפר שלנו יש מלחמה", אמר אשנאפי מולוגטה בן ה-8 באמצעות מתורגמן. "אני שמח להיות פה".

יותר מ-51 אלף תושבי תיגראי נמלטו מארצם בעקבות המתקפה הצבאית בצפון אתיופיה. כמעט שליש מהם ילדים. על פי נתוני נציבות הפליטים, לפחות 361 מהם הגיעו לסודאן ללא ליווי של מבוגר, דבר המעיד על הפתאומיות שבה התפרצה האלימות באזור.

כיתה מאולתרת במחנה אום רקובה שבמזרח סודאן, בתחילת החודשצילום: TYLER HICKS / NYT

למרות הבטחותיו של אביי לאחד את עשרות הקבוצות האתניות במדינה תחת שלטון דמוקרטי וליברלי אחד, תושבי תיגראי טוענים שהממשלה עורכת טיהור אתני בצפון המדינה. ילדים שהגיעו לבדם למחנה הפליטים סיפרו שאיבדו את קרוביהם כשברחו באישון לילה. יוניצ"ף, סוכנות האו"ם לילדים, מעריכה ש-2.3 מיליון ילדים במדינה חסרי גישה לסיוע הומניטרי. רבים מהם מצויים בסכנת ניצול והתעללות.

"הלב נשבר", אמר נציב האו"ם לפליטים פיליפו גרנדי בשיחה שהתקיימה בחארטום, בירת סודאן. "אף שמבחינה מספרית מצב החירום באזור אינו נחשב לחמור באופן יחסי, נדיר לראות כל כך הרבה אנשים שנותקו ממשפחותיהם, ובהם ילדים רבים כל כך".

במחנה אום רקובה, הממוקם בשקע צחיח בין כמה גבעות, שוררת כבר תחושה של יישוב קבע. הפליטים מדברים על השיבה הביתה, אבל רבים מהם החליטו לנסות למצוא כאן עתיד, אפילו אם שברירי ולא יציב. הרשויות באתיופיה טוענות אמנם שרשתות החשמל והתקשורת חזרו לפעול בתיגראי, אבל על פי דיווחים אחרים הלחימה עדיין נמשכת. רבים מהפליטים אומרים שבעקבות המראות שראו, הטראומות שחוו ולאור אי הוודאות, הסיכוי שישובו לבתיהם בעתיד הקרוב קלוש.

אטקלטי ארגאווי בן ה-17 במחנה, בתחילת החודשצילום: TYLER HICKS / NYT

"אני מתגעגע הביתה", אמר דניאל ימנה, שחצה לבדו את הגבול לסודאן אחרי שהופרד מהוריו. דניאל בן ה-12 משתוקק לפגוש את אחיותיו הקטנות, לשחק, לצפות בכדורגל עם חברים ולחזור לבית הספר, שנסגר עוד לפני העימות הצבאי בגלל נגיף הקורונה. הוא סיפר שבדרכו לגבול ראה גופות במו עיניו. "אם המצב יימשך ככה, לעולם לא אחזור הביתה", הצהיר.

אטקלטי ארגאווי בן ה-17, הרשום כקטין בודד, מסתובב במשך היום במחנה ומוכר עוגיות עטופות בניילון מתוך קופסה שתלויה על צווארו. בהכנסות הזעומות הוא רוכש קפה ותה ולפעמים סופגניות. הוא ברח מהעיר מאי קדרה בתיגראי שבה נהרגו מאות בני אדם בטבח בתחילת נובמבר. "מעולם לא ראינו דברים כאלה", אמר, "אביי לא סובל אותנו. הוא לא רוצה אותנו בתיגראי".

עם רדת ערב מתפזר החום הכבד, האבק שוקע ואטקלטי משוטט עם מרכולתו בין הפליטים היושבים על מחצלות ומשוחחים. הוא סיפר שהיה לו יום מוצלח. הוא עמד למכור את העוגייה האחרונה ולפרוש. יותר מכל, הוא מתגעגע לרחובות המוכרים בעיר הולדתו באתיופיה. "הלוואי שיכולתי לחזור", אמר בעיניים מושפלות, "אני מתגעגע הביתה".

לכתבה בניו יורק טיימס

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ