עיר ללא תקווה

הגירת האינדיאנים בארה"ב מהשמורות לערים לא מיטיבה עם מצבם, והם ממשיכים לסבול מעוני, אלכוהוליזם, אלימות, אבטלה וגזענות

טימותי ויליאמס, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טימותי ויליאמס, ניו יורק טיימס

שום דבר בחינוך שקיבלה בשמורה האינדיאנית הנידחת, לא הכין את ז’און הווארד למפגש הראשון שלה עם הכרך הגדול לפני כשמונה שנים: מטח יריות ואנשים מבוהלים שנמלטים לכל עבר. היא התבוננה במחזה המומה והבינה שמוטב שגם היא תברח. “אני לא מוכנה לחיות פה, זה טירוף”, חשבה אז.

אף על פי כן, כעבור זמן לא רב היא חזרה והתיישבה במיניאפוליס. הווארד היא חלק ממגמת הגירה פנימית שקטה ומתמשכת של המוני אינדיאנים אמריקאים, מהשמורות לעבר המרכזים העירוניים, מגמה ששינתה בעשורים האחרונים באופן מהותי את השמורות ואת הערים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ