בכנסיית האתאיסטים מתפללים, ולא לאלוהים

בכנסייה בלואיזיאנה יש את כל הסממנים לפולחן דתי, כולל כומר לשעבר, שהפך למטיף בולט. היעד הנשגב: שמחת חיים ושליחות קהילתית

ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניו יורק טיימס

באטון רוג’, לואיזיאנה. אפשר היה לטעות בקלות ולחשוב כי מה שקרה כאן ביום ראשון, באולם נשפים באחד המלונות בעיר, הוא טקס דתי. היו  שם כל הסממנים של טקס כזה: 80 בני אדם בעלי תפישה משותפת, קריאות נרגשות, שירה והתנדנדות קלה, דרשה מלאת להט. ההבדל היחיד: לא היה כל אזכור לאלוהים.

הטקס, שנחשב לפולחן האתאיסטי הראשון של לואיזיאנה, נקרא “שמחת החיים: ליהנות מלהיות בחיים” (Joie de vivre: To Delight in Being Alive) וערך אותו ג’רי דה־ויט, גבר כריזמטי ולבוש שחורים. “יהיה קשה מאוד שלא לומר ‘אפשר לשמוע אמן?’”, אמר דה־ויט בחיוך, והזהיר את הנוכחים שהטקס יהיה דומה הרבה יותר לטקס כנסייתי משציפו. “אני רוצה שתרגישו נוח כשתשירו וכשתמחאו כפיים. אני אבקש מכם להשתיק את הטלפונים הסלולריים, אבל לא לכבות אותם, כי אני רוצה שתעלו פוסטים”.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ