מצב השחורים באמריקה: שווים, אבל עדיין שווים פחות

השבוע מציינים בארה”ב 50 שנה לנאום "יש לי חלום" של לותר קינג; מאז השתפר מצב האפרו־אמריקאים, אך חלום השיוויון המלא רחוק מהגשמה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

שמו מתנוסס על בתי ספר, רחובות, גשרים וביוגרפיות. כמעט מהרגע שבו הם מתחילים לדבר, לומדים ילדי ארה”ב להעריץ את מרטין לותר קינג. המסר שלו היה הבהרה פשוטה של הבטחת האבות המייסדים: “כל בני האדם נולדים שווים” וזכותם ל“חיים, חופש ושאיפה לאושר”. הוא הסביר שהכוונה אכן היתה לכולם, והציג זאת בצורה הטובה ביותר לפני 50 שנים, ב–28 באוגוסט 1963, בנאום שנשא בפני קהל בוושינגטון הבירה: “יש לי חלום, שארבעת ילדיי הקטנים יחיו יום אחד באומה, שבה לא יישפטו בהתאם לצבע עורם אלא בהתאם לאופיים”. ב–50 השנים שחלפו מאז, אמריקה השתנתה לבלי הכר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ