הסכין שבפונצ'ו מאיימת על חופש העיתונות בארגנטינה

פחות משבוע אחרי שנמלט לישראל, העיתונאי היהודי שדיווח על מותו המסתורי של חוקר הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס משוכנע שעשה החלטה נבונה. טור מיוחד ל"הארץ"

דמיאן פצ'טר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דמיאן פצ'טר

הסיפור שלי הוא אחד מיני רבים. עיתונאים נרדפים על ידי ממשלות בכל העולם, מאמריקה הלטינית ועד למזרח אסיה, גם באירופה ובאפריקה. האנשים המיוחדים הללו שמסכנים את חייהם מדי יום, עושים זאת בגלל הלהט ואהבתם למקצוע, ולא בגלל דחף להיות גיבורים.

מאז ומתמיד התעניינתי בפוליטיקה. הסתקרנתי לדעת כיצד מתפקד המנגנון הפוליטי, מה מניע אותו, מי מניע אותו וכיצד. לכן בחרתי בעיתונות.ב-2009, במהלך שנתי השנייה בחוג ללימודי יחסים בינלאומיים של אוניברסיטת פלרמו, התחלתי לעבוד בתקשורת. אחרי שיחה קצרה וקולחת, התקבלתי לתפקיד מתמחה במערכת הבי־בי־סי בבואנוס איירס. הוטלה עליי האחריות לתוכן בספרדית שהגיע מכל קצוות העולם. הכתבים ולדימיר הרננדס וורוניקה סמינק, והמפיקה מקרנה גליארדי, תמכו בי ולימדו אותי את הדבר החשוב ביותר בעסק: בדיקת מקורות.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ