פרשנות || בצל אכזבות העבר, אובמה משחק על "הכל או כלום" במזרח התיכון

כשלונותיו החוזרים ונשנים של נשיא ארה"ב לנסח מורשת ברורה בתחום מדיניות החוץ הפכו את הגרעין האיראני ל"גביע קדוש". עבורו, הסכם קבע הוא תמריץ לשינוי אזורי מכיוון שאין אופציה אחרת

פיטר בייקר, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פיטר בייקר, ניו יורק טיימס

ביום שבו התמנה ברק אובמה לנשיא, הוא פנה בנאום השבעתו לאויבות של ארה"ב והציע "לשלוח לעברן יד אם יסכימו לפתוח את אגרופיהם הקמוצים". יותר משש שנים מאז אותו נאום, הגיע אובמה לרגע אמת שבו הצעתו עומדת למבחן מול אחת היריבות העקשניות ביותר של וושינגטון.  

הסכם המסגרת בסוגיית הגרעין אינו מספק תשובה ברורה על השאלה אם הימורו החצוף של אובמה אכן ישתלם בסופו של דבר. האגרוף הקמוץ שאיראן מנופפת כלפי "השטן הגדול" מאז 1979 לא נפתח לגמרי, אבל לפיתת אצבעותיו התרופפה. ההסכם, על אף שאינו סופי עדיין, מניח שוב את הציפייה שבסופו של דבר האגרוף יהפוך ליד שלוחצת יד אחרת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ