תקריות הירי ההמוני בארה"ב מתרבות, אבל הציבור והממסד אדישים

רוב מקרי הירי זוכים להתייחסות רק בקהילות העניות שבהן הם מתרחשים. כשכחלק ניכר מהנפגעים ומהיורים הם שחורים, העלמת העין דומיננטית עוד יותר

ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס

כמה שבועות אחרי הטבח שבו נרצחו תשעה בני אדם בכנסייה השחורה בדרום קרוליינה ביוני 2015, וקודם לרצח שמונת הסטודנטים והמורה בקולג' הקהילתי באורגון באוקטובר, נרשמה תקרית ירי נוספת שתויגה על ידי המשטרה כתיק מספר 159022597.01.

המקרה התרחש ביום שישי בהיר בשכונת מגורים בסינסינטי שבאוהיו. בניגוד לאירועי הירי ההמוני שלפניה ולאחריה, לא זכתה התקרית לסיקור תקשורתי נרחב או לתגובות של הממשל. ואולם, מה שהתרחש ברחוב פרנטיס מס' 6101 ב–21 באוגוסט מעיד יותר על תופעת הירי האלים בארה"ב מאשר אותם מעשי טבח מפורסמים יותר. זהו סוג של אלימות המונית מסוג אחר, כזו שמתפרצת בתדירות קבועה ולכן כמעט שאינה נראית ונשמעת, אלא רק על ידי הקורבנות, השורדים והתוקפים, שכמעט כולם שחורים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ