עבור קורבנות האלימות המינית בפרו, המאבק לצדק הוא קרב אבוד

מחוקקים ופעילים מתלוננים כי לרשויות קשה להבין מקרי אלימות ואונס, והכרה בצורות נוספות של תקיפה מינית רחוקה עוד יותר. למרות החוק, אפילו את המניע לרצח נשים קשה להוכיח

מרסלו רוצ'ברון, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מרסלו רוצ'ברון, ניו יורק טיימס

בטקס בחירת מלכת היופי של פרו בשנה שעברה, סיפרה המתמודדת אלסנדרה בונלי בטלוויזיה שהמאמן האישי שלה השקה אותה בסם הרדמה ואנס אותה ב–2015. בונלי אומנם דיווחה על התקיפה, אבל לדבריה, החוקרים "גרמו לי להרגיש אשמה במה שקרה".

היא סיפרה ששתתה מרצונה כוסית ויסקי שהכיל, בלא ידיעתה, סם מרפה שרירים. בנוסף נדרשו שנתיים עד שהושלמה בדיקת דנ"א של תחתוניה, על פי המסמכים שבתיק. הבדיקות הוכיחו שהזרע שנמצא בהם שייך בלי ספק למאמן, וכעת התיק מחכה להמשך טיפול. "מרבית האנשים כאן אפילו לא מנסים לדרוש צדק", אמרה בונלי בת ה–26 והוסיפה שבגלל הסטרס שממנו סבלה היא נעזרה תקופה ארוכה בכדורי שינה ולא היתה מסוגלת לעבוד במשך שנה וחצי. "הם יודעים שהעניין אבוד וגם הזמן אבוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ