פרשנות

המצביעים בברזיל התפכחו מאכזבת השלטון והתמסרו לפוליטיקה של כעס וייאוש

בדומה למנהיגים רבים בשמאל ברחבי העולם, גם בברזיל הותיר אחריו לולה דה סילבה שובל של אזרחים מאוכזבים שמאסו בשלטון המושחת. ההצבעה בבולסנרו לא היתה מתוך תמיכה בו, אלא מתוך רצון להעניש את המשטר הנוכחי

לוגו גרדיאן
גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
לוגו גרדיאן
גרדיאן

קמפיין הבחירות הימני־קיצוני של ז'איר בולסונרו לנשיאות ברזיל זעזע משקיפים זרים, שתהו כיצד מועמד שדעותיו קיצוניות כל כך יכול לזכות בתמיכת ההמונים. אולם הבוחרים בברזיל נראים כאילו עקבו אחר מגמה מוכרת בדמוקרטיות מסוכסכות ברחבי העולם, והחליפו פוליטיקה של תקווה בפוליטיקה של כעס, דחייה וייאוש.

מי שהיה נשיא ברזיל במשך שמונה שנים ומוכר כמייסד מפלגת הפועלים (PT), לואיס אינסיו (לולה) דה סילבה, הבטיח לערוך שינוי רדיקלי במדינה בעזרת רפורמות חברתיות מקיפות. אולם, בדומה לנשיאי ונצואלה ומקסיקו, הוגו צ'אבס ואנריקה פנייה נייטו, וכן פוליטיקאים אמריקאים ואירופאים רבים מימין ומשמאל שהבטיחו גם הם עתיד ורוד יותר, גם לולה לא קיים את הבטחותיו, והותיר אחריו שובל של התפכחות מאשליות. לפי סקרים שנערכו טרם הבחירות, 25% מתומכי בולסונרו לא עשו זאת משום שהעריצו את מדיניותו, אלא משום שהיו נחושים בדעתם להעניש את מפלגת הפועלים לאחר שנים של מה שחשבו לממשל גרוע.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ