שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הטאושירו האחרון נאבק להציל שפה שאיש כבר לא דובר

אלפים באמזונס דיברו טאושירו, אך ללא תרופות ונשק הם נהרגו, ואמדיאו נותר השריד היחיד לתרבותם. מסיונרים החלו לשמר את השפה ופתחו מרוץ נגד הזמן וזיכרונו המתנוון של אמדיאו

ניקולאס קייסי, ניו יורק טייימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמדיאו דג בפרו, ביולי
אמדיאו דג בפרו, ביוליצילום: BEN C. SOLOMON / NYT

אמדיאו גרסיה גרסיה האיץ את סירת הקאנו שלו במעלה הנהר לעבר המחנה המוסתר שבו גסס אחיו חואן ממלריה. חום גופו היה גבוה, הוא התפתל מכאבים, ורעד באופן בלתי נשלט. אמדיאו סעד אותו, וחואן מלמל לעברו מלים, שאיש בעולם כבר לא יבין.

"חאיטאוויה", אמר חואן, "אני חולה מאוד". השיחה בין השניים ב–1999 התנהלה בשפת טאושירו, שפתו של שבט אחד, שהפכה חידה לבלשנים ולאנתרופולוגים. בני השבט נעלמו למעבי הג'ונגל בפרו לפני דורות, בניסיון להציל עצמם מהפולשים, שכלי הנשק שלהם ומחלותיהם הביאו אותם לסף הכחדה. בסיומה של המאה ה–20, רק זרים מעטים נחשפו לבני טאושירו או שמעו את שפתם, בהם ציידים מזדמנים, מסיונרים נוצרים, או סוחרי גומי חמושים שניסו לשעבד את בני השבט לפחות פעמיים. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ