בלי פיקוח, מימון או רצון לשנות: סיפורו של נהר הרעל במקסיקו

לאורך שנים הזרימו מפעלים בלא כל פיקוח חומרים מזהמים למי נהר סנטיאגו. על רקע תלונות תושבים על מחלות ותוצאות בדיקות מדאיגות, הוא אף הוגדר באחרונה כ"גיהנום סביבתי"

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
המים המזוהמים של נהר סנטיאגו זורמים למפל בסביבת העיירה אל־סלטו, בספטמבר. לדברי פעילי הסביבה, הכימיקלים יצרו תערובת רעילה הזורעת מוות ומחלות בגדותיו
המים המזוהמים של נהר סנטיאגו זורמים למפל בסביבת העיירה אל־סלטו, בספטמבר. לדברי פעילי הסביבה, הכימיקלים יצרו תערובת רעילה הזורעת מוות ומחלות בגדותיוצילום: MEGHAN DHALIWAL / NYT

ביתו של אנריקה אנסיסו בעיירה המקסיקאית אל־סלטו ניצב במרחק מטרים ספורים ממי נהר סנטיאגו. מדי יום הוא רואה את המים, שומע אותם, ולצערו הרב — גם מריח אותם. מי הנהר כה מזוהמים עד כי צחנתם מתפשטת לכל עבר: היא מרחפת מעל השדות החקלאיים, מחלחלת לבתים וניכרת גם בריח המים שבברזים.

אין זו תופעה חדשה או ארעית, זיהום חד־פעמי. כבר שנים רבות שלנהר הזה מוזרמים פסולת רעילה וביוב. אך הצרה של התושבים החיים בקרבתו, בעיירה הזו שבפאתי גואדלחרה (ורבים אחרים לאורך התוואי) רחוקה מלהיות ריח הלוואי החריף זה, זהו "גיהנום סביבתי" כפי שהגדיר זאת באחרונה שר הסביבה של מקסיקו. ולגיהנום הזה השלכות מרחיקות לכת, מזהירים פעילי סביבה. לדבריהם, הכימיקלים הזורמים מבתי חרושת המצויים לאורך תוואי הנהר, יצרו תערובת רעילה הזורעת מוות ומחלות בגדותיו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ