לבנות הזוג ששרדו את השואה, השפעת הספרדית והשפל הכלכלי הגדול יש עצה

נעמי רפלנסקי, בת 101, ואווה קוליש, בת 95, ראו כבר הכל. הן לא ממש מתרגשות ממגיפת הקורונה שמשתוללת בארה"ב, ומתגעגעות בעיקר לשגרה שאבדה. הלקחים הגדולים שלימדו אותן החיים מופיעים, בין היתר, ביצירותיה של רפלנסקי המשוררת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אווה ונעמי
אווה (משמאל) ונעמי בדירתן בניו יורק. הבידוד לא מפריע להןצילום: MARY-ELIZABETH GIFFORD / NYT
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

עבור רובנו, כמעט בלתי אפשרי להבין את השגרה האכזרית שהיתה מנת חלקם של אלה שחיו במחצית הראשונה של המאה העשרים. מלחמות ומגפות בקנה מידה אפי פרצו שוב ושוב, אבדן ומגבלות היו חלק מהשגרה, ואסונות התחוללו מדי עונה. 

נעמי רפלנסקי, בת 101, משוררת ופעילה חברתית, עברה את הכל. היא נולדה בדירת משפחתה ברחוב 179 מזרח שבברונקס במאי 1918, עם פרוץ מגפת השפעת הספרדית. המגפה, שגבתה את חייהם של עשרות מיליונים - בהם ילדים רבים מתחת לגיל חמש - היתה רק אחת מתוך כמה שהתפשטו באותם ימים. כך למשל, ביוני 1916 השתוללה בניו יורק מגפת הפוליו, ואלפיים תושבים מתו ממנה. אלה שנותרו בחיים זכרו ודאי גם את מגפת הטיפוס שפקדה את העיר תשע שנים לפני כן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ