בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השאלות הפתוחות

האם גוגל ידעו ומה חלקו של המוסד?

חשיפת תוכנית המעקב האמריקאית ברשת מעלה שאלות שנותרו ללא מענה, כמו מידת שיתוף הפעולה של החברות או אם השתמשו בטכנולוגיה ישראלית

26תגובות

*האם חברות הענק ידעו על התוכנית ושיתפו פעולה?

לפי הגרדיאן והוושינגטון פוסט, חברת מיקרוסופט היא הראשונה שנכללה בתוכנית הסודית "פריזם" (PRISM) כבר בספטמבר 2007. יאהו הצטרפה במארס 2008, גוגל בינואר 2009, פייסבוק ביוני 2009, חברת התוכנה פאלטוק (Paltalk) בדצמבר 2009, יוטיוב בספטמבר 2010, סקייפ בפברואר 2011 (לפני שנרכשה בידי מיקרוסופט), AOL במארס 2011, ולבסוף אפל באוקטובר 2012.

אף על פי שברור מהמסמך שהגיע לידי העיתונים, מצגת של 41 שקופיות, כי נעשה שימוש במערכות של החברות, טרם ברור אם החברות הללו ידעו על התוכנית ושיתפו עמה פעולה. במסמך נכתב כי המידע הגיע ישירות מהחברות הללו. ואולם, החברות טוענות שאין להן כל קשר לתוכנית וכי הן כלל לא ידעו על קיומה. ראשי גוגל ופייסבוק אף הכחישו באופן אישי את הדיווחים על כך שהיו שותפים לפריצה.

כל החברות שהגרדיאן פנה אליהן בעניין הכחישו כל קשר לפרשה. גוגל למשל פרסמה הודעה, שלפיה "גוגל דואגת לביטחון המידע של המשתמשים. אנו חושפים מידע לממשלה לפי החוק ובוחנים בזהירות בקשות מסוג זה. לעתים, יש מי שטוען שיצרנו דלת אחורית (פרצת אבטחה) במערכות שלנו, אולם לגוגל אין דלת אחורית לממשלה שנותנת גישה למידע על הגולשים".

דובר של חברת אפל מסר: "מעולם לא שמענו על התוכנית. אנחנו לא מספקים לשום סוכנות ממשלתית גישה ישירה לשרתים שלנו, וכל בקשה על מידע של לקוחות מחייבת צו של בית משפט. "אנחנו לא מספקים לארגונים ממשלתיים גישה ישירה לשרתי פייסבוק", אמר ג'ו סאליבן, האחראי על האבטחה ברשת החברתית. "כשפייסבוק מתבקשת להעביר מידע על אדם מסוים, אנו בוחנים כל בקשה ובקשה עם יועצים משפטיים ומספקים רק את המידע הספציפי שנדרש בחוק"

הוושינגטון פוסט חזר בו מדיווח קודם, שלפיו החברות "השתתפו ביודעין בתוכנית". במקום זאת, הוא מצטט דו"ח אחר שהגיע לידיו, שלפיו "מנהלי איסוף יכולים לשלוח תוכן המכיל הוראות לביצוע ישירות לציוד שמותקן במקומות שונים במקומות שבשליטת החברות", ולא בהכרח לשרתים של החברות. הניסוח אמביוולנטי ומעורפל: לא ברור באילו חברות מדובר – האם הכוונה לסוכנות לביטחון לאומי או בחברות האינטרנט. המשמעות של העניין היא שככל הנראה הסוכנות לביטחון לאומי יכולה להפעיל מערכת שיכולה לאסוף מידע מהפעילות באינטרנט מתי שהיא רוצה.

לפי הוושינגטון פוסט, מקורות בממשל טוענים כי הסוכנות לביטחון לאומי חששה כי החברות הפרטיות ייסוגו ממעורבות בתוכנית אם זהותן תיחשף, ולכן שמרה עליהן במעטה של חשאיות. "98% מהמידע של פריזם מבוסס על יאהו, גוגל ומיקרוסופט; יש להבטיח שלא נפגע במקורות הללו", כך נכתב בדו"ח שפרסם העיתון.

*מתי התחיל איסוף המידע וכמה מידע באמת נאסף?

לסוכנות לביטחון לאומי יש לכאורה אמצעים לעקוב אחרי תקשורת באינטרנט במערכת חלונות 95, הגרסה הראשונה מ-1995 של מערכת ההפעלה שתמכה בהתחברות לאינטרנט. תוכנית פריזם התחילה ככל הנראה במעקב אחר פעילות המשתמשים במערכת הפעלה זו בספטמבר 2007.

אי-אף-פי

במצגת שבידי העיתונים נכתב כי התוכנית יכולה לאסוף מידע של "דואר אלקטורני, צ'טים, סרטוני וידיאו, תמונות, מידע שנשמר (stored data), VoIP (Voice over Internet Protocol, שיטות להעברת דיבור באינטרנט כמו מסרים מידיים וסקייפ), העברת תיקיות, ועידת וידיאו, הודעות על פעילות כמו כניסה למערכת ופרטים ופרטים מרשתות חברתיות", וכן קטגוריה נוספת המכונה "בקשות מיוחדות".

ואולם, איש אינו יודע כמה מידע באמת נאסף. הממשל האמריקאי אמר כי המעקב שהוא מפעיל הכרחי כדי להגן על האזרחים מפני איומי טרור. ואולם, שלא במפתיע ובהתחשב בעובדה שהמעקבים הללו רק נחשפו עתה, הוא לא ציין איזה איומים סוכלו בזכות התוכנית.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, התייחס היום לראשונה לפרשה ואמר כי "איש לא מאזין לשיחות הטלפון שלכם". לדבריו, תוכנית איסוף המידע על שיחות טלפון כוללת רק איסוף של מספרי טלפון, אך לא תוכן השיחות או שמות מבצעי השיחות. לדבריו, התוכנית לאיסוף מידע על גולשי אינטרנט מתמקדת רק באנשים מחוץ לארה"ב. עוד אמר הנשיא כי חדירה "מתונה", כדבריו, לפרטיות היא מחיר ששווה לשלם עבור המאבק בטרור.

הפעלת התוכנית היא גם עניין שקשור לתקציב, אולם התקציב שמתואר במצגת, 20 מיליון דולרים בשנה, הוא זעום ביותר, והפתיע מומחים בתחום, שמעריכים כי התקציב הנדרש לכך הוא גבוה בהרבה.

*אילו עוד קהילות מודיעין היו שותפות סוד? האם המודיעין הישראלי היה שותף סוד?

הגרדיאן מדווח היום כי מטה התקשורת הממשלתית (GCHQ), סוכנות הביון הבריטית האחראית לספק מודיעין ואבטחת מידע לממשלת בריטניה, אסף באופן חשאי מידע מודיעיני מחברות האינטרנט הגדולות בעולם באמצעות התוכנית האמריקאית פריזם. במסמכים שהגיעו לידי הגרדיאן נחשף כי לסוכנות הבריטית היתה גישה למערכת מאז 2010, וכי היא הכינה מתוך המידע שברשותה 197 דו"חות מודיעיניים בשנה שעברה. בתגובה מסרה הסוכנות הבריטית כי "היא מתייחסת ברצינות לכל התחייבותיה בהתאם לחוק". בנוסף, על רקע שיתוף הפעולה ההדוק בין המודיעין האמריקאי והישראלי, עולה השאלה האם גופי המודיעין הישראלי היו גם שותפי סוד.

הדיון בשאלה אם מדינות אחרות נעזרו בתוכנית מעלה גם את שאלת חוקיות המעקב אחר המשתמשים בחברות האינטרנט. הסוכנות לביטחון לאומי והממשל האמריקאי נמנעים ממצב שבו ניתן יהיה לומר כי המעקבים בוצעו ללא אבחנה אחר אזרחי ארה"ב, מכיוון שיש אפשרות כי פעולה שכזו תהיה הפרה של התיקון הרביעי לחוקה, המגן מפני חיפוש, פריצה או תפיסה שרירותיים בידי השלטון. ואולם, בני אדם מחוץ למדינה אינם זכאים להגנה זו. השאלה שמתעוררת היא אם ממשלות באיחוד האירופי ובמקומות אחרים ידעו על התוכנית, ואם הן יכלו למנוע מעקב אחרי אזרחיהן, אם רצו בכך.

*האם השתמשו בטכנולוגיה ישראלית?

הגרדיאן והוושינגטון פוסט לא התייחסו לקשר ישראלי כלשהו בפרשה, ולכן כל דיון בו הוא בגדר השערות בלבד. ואולם, האתר "ביסנס אינסיידר" פרסם היום כתבה שעוסקת באפשרות של קשר ישראלי להאזנות שמבצעת הסוכנות לביטחון לאומי. הכתבה מתייחסת לכתבה אחרת שפורסמה במגזין הטכנולוגיה האמריקאי ווירד (Wired) לפני כשנה, שבה נטען כי שתי חברות ישראליות, ורינט ונארוס, הן בעלות קשרים נרחבים עם קהילת המודיעין של ישראל וכי הן מבצעות את פעילות המעקב וההאזנות בשביל הסוכנות לביטחון לאומי.

אי-אף-פי

ורינט, שהשתלטה מוקדם יותר השנה על החברה האם שלה לשעבר, קומברס טכנולוג'י, אחראית על המעקב לתקשורת בענקית הטלפון האמריקאית ורייזון, כך לדברי עובד לשעבר של ורייזון בכתבה שפירסם ג'יימס במפורד באפריל 2012 במגזין. הכתבה גם מתייחסת לטענה מ-2004 של מרק קליין, טכנאי לשעבר בחברת AT&T, שטען כי נארוס, שנרכשה בשנת 2010 בידי בואינג האמריקאית, סיפקה את החומרה והתוכנה לביצוע האזנות אחרי תקשורת בחברת הטלפונים. קליין, שהגיש תביעה נגד החברה בגין ריגול אחרי לקוחותיה, חשף "חדר סודי" במשרדי החברה בסן פרנסיסקו, שבאמצעותו אספה NSA נתונים על שיחות טלפון וגלישה ברשת של אזרחי ארה"ב.

אישוש לטענותיו של קליין התקבל מעובד לשעבר של הסוכנות לביטחון לאומי, תומס דרייק, שהעיד כי הסוכנות משתמשת בתוכנה מתוצרת נארוס כדי לשמור את כל התקשורת האלקטרונית האישית של לקוחות AT&T.

הן ורינט והן נארוס בעלות קשרים לקהילת המודיעין של ישראל וליחידה 8200, יחידת איסוף המודיעין של אגף המודיעין של צה"ל. חנן גפן, לשעבר מפקד 8200, אמר בראיון למגזין "פורבס" בשנת 2007 כי הטכנולוגיה של חברת קומברס, שכאמור היתה החברה האם של ורינט ומוזגה עמה השנה, מבוססת על טכנולוגיה של יחידת 8200. אורי כהן, אחד ממייסדי נארוס, אמר בראיון למגזין "פורצ'ן" בשנת 2001 כי ביצע בעבר עבודות טכנולוגיה עבור המודיעין הישראלי.

בנוסף, בשנת 2000 הודיעה חברת התוכנה פאלטוק, המפתחת תוכנות ל-VoIP ואמצעי תקשורת נוספים באינטרנט, שהוזכרה כאחת החברות המעורבות בפרשה, על כינון שותפות עם חברת דלתא3 הישראלית, המספקת שירותי טלפוניה דרך האינטרנט. השותפות נועדה לאפשר למשתמשי תוכנות פאלטוק לבצע שיחות טלפון באמצעות הרשת של דלתא3. לדברי ג'ייסון כץ, מייסד פאלטוק, השותפות מאפשרת לחברתו להציע למשתמשים את היכולת לבצע שיחות טלפון ממחשב למחשב או ממחשב לטלפון דרך האינטרנט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו