בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש העסקים היהודי מארק ריץ' הלך לעולמו בשווייץ בגיל 78

ריץ' היה בעל פעילות פילנתרופית ענפה בישראל ותרם לוועידת הנשיא שהתקיימה בשבוע שעבר. הוא הואשם בעסקאות נפט עם איראן ובעבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני דולרים ונמלט לפני ההרשעה. קלינטון חנן אותו ביומו האחרון בבית הלבן

11תגובות

איש העסקים הבלגי-יהודי מארק ריץ', שנמלט מארה"ב בשנות ה-80 לאחר שהואשם בהעלמת מס של עשרות מיליוני דולרים וקיבל חנינה מהנשיא ביל קלינטון ביומו האחרון כנשיא, מת היום (רביעי) בגיל 78. ריץ' מת בבית חולים בסמוך לביתו בלוצרן שבשווייץ בשל שבץ מוחי, והלווייתו צפויה להתקיים מחר בישראל, אמר כריסטיאן קניג מקבוצת מרק ריץ' בהודעה לעיתונות.

עד שנת 2001, אז זכה בחנינת הנשיא קלינטון, היה מארק ריץ' איש עסקים אלמוני יחסית, ודאי ביחס לאדם המואשם בעבירות מס חמורות בארצות הברית ומנוע מלדרוך על אדמתה. ואולם כבר אז היו באמתחתו עסקים חובקי עולם ופעילות פילנתרופית של עשרות שנים.

בלומברג

ריץ', שנולד בבלגיה להורים ניצולי שואה, החל את הקריירה שלו בפיליפ ברדרס, אחד מבתי המסחר הגדולים באותה תקופה, ועזב ב-1974 עם עמיתו פינקוס גרין כדי להקים בשווייץ את חברת המסחר בסחורות מארק ריץ' אנד קו. ריץ' וגרין היו הסוחרים הראשונים שהקימו וביססו את שוק הספוט (סחורות למסירה מיידית) וניצלו אותו לעשיית רווחים מהירה. הצלחתו הרבה של ריץ' בתחום העניקה לו את הכינוי "מלך הסחורות". מלבד ההשקעה בסחורות, גיוון ריץ' את השקעותיו בשנות ה-80 למגזרים נוספים ורכש את אולפני פוקס המאה ה-20 עם התעשיין מרווין דיוויס ב-1981. בשלב מאוחר יותר מכר את חלקו בחברה.

אחד משיאי הקריירה של ריץ' היה בתקופת אמברגו הנפט שהטילו מדינות ערב על ארה"ב. בזכות קשריו הצליח לעקוף את האמברגו, לרכוש נפט מאיראן ועיראק - ולמכור אותו במחיר כפול בארה"ב. ואולם ב־1983 הואשמו ריץ' וגרין על ידי התובע הכללי של ארצות הברית, רודולף ג'וליאני, לימים ראש עיריית ניו יורק, בכ-50 סעיפים בפרשה שנודעה כ"העלמת המס הגדולה בהיסטוריה של ארצות הברית" – בהיקף של 48 מיליון דולר - ובקניית הנפט מאיראן.

בעת הגשת כתב האישום נמצאו ריץ' וגרין בשווייץ ושם בחרו להישאר. ריץ' נכנס לרשימת הפושעים הנמלטים המבוקשים ביותר של ה-FBI וחי בגלות, בעיר צוג שבשווייץ. לאחר שעזב את ארה"ב הקים את חברת המסחר בסחורות גלנקור, שהתמזגה באחרונה עם אקסטרטה. בינתיים, בהיעדרו, החברות שבבעלותו הורשעו על פי עדותן.

רויטרס

מאז עבר לאירופה החל בתרומות נדיבות לגופים בישראל, ובין היתר למפלגת העבודה בראשות ברק. אשתו לשעבר, דניז, היתה תורמת גדולה למפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, לביל קלינטון עצמו ולהקמת הספרייה על שמו בארקנסו. הוא עצמו עמד בראש קרן פילנתרופית פרטית הפועלת בשווייץ, התורמת מיליוני דולרים בשנה לאוניברסיטאות וגופי חינוך, מחקר ותרבות בישראל ובחו"ל. בין השאר היא תורמת גם למוזיאון ישראל, למוזיאון תל אביב, לבית ברל ולתיאטראות ובנוסף, הוא תרם להקמת האגף החדש בסינמטק תל אביב, אשר נקרא כיום מרכז מארק ריץ'.

בנוסף תרם ריץ' גם לפרויקט תגלית ולתזמורת הפילהרמונית הישראלית. גם מהעולם האקדמי הוא זכה להכרה עת קיבל ד"ר של כבוד מאוניברסיטת בר אילן ותואר "יקיר הנגב" מאוניברסיטת בן גוריון, שתרם להן. גם עיריית תל אביב זיכתה אותו בתואר יקיר העיר. במרכז הבינתחומי בהרצליה פועלת ספרייה על שם מארק ריץ' ובאחרונה תרם לבניית אגף חדש בה. יצויין כי הקרן שלו היתה אחת התורמות הגדולות לוועידת הנשיא, שהתקיימה בירושלים בשבוע שעבר.

בכל התקופה שבה היה מבוקש בארה"ב, המשיך ריץ' לתרום למטרות צדקה ובמקביל הגיש בקשה לחנינה. ב-20 בינואר 2001, שעות ספורות לפני סיום כהונתו כנשיא ארה"ב, העניק לו ביל קלינטון חנינה. הנשיא לשעבר טען אז כי יש ליישב מקרים מסוג זה בבית משפט אזרחי ולא פלילי, ונימק את החנינה בכך שקיבל פניות מצד בכירים ישראלים, בהם אהוד ברק שהיה אז ראש הממשלה. מבקריו של קלינטון טענו כי חנן את ריץ' לאחר שאשתו לשעבר, דניס אייזנברג, העניקה תרומות נדיבות למפלגה הדמוקרטית ולספרייה על שם קלינטון בארקנסו.

באוגוסט באותה השנה פורסם בעיתון ניוזוויק כי קלינטון וברק פעלו בעצה אחת ובתיאום מוקדם בעניין החנינה, אף ששניהם היו מודעים לאופי השנוי במחלוקת של הבקשה. כך התברר מתוכן שיחות טלפוניות שהתקיימו בין השניים. מהשיחות, שאחת מהן נמשכה 22 דקות, נחשף ברק כמי שעניינו של ריץ' עומד בראש סדר העדיפויות שלו, במגעיו עם הבית הלבן. ברק הפציר בקלינטון להעניק את החנינה, "דבר שיתקבל (על ידנו) בהערכה רבה". גם ראש המוסד שבתי שביט, הפעיל לחץ על קלינטון. לאחר שהחליט הנשיא לחון את ריץ', החלה להישמע בישראל ביקורת על שברק היה צריך להשקיע את מרצו דווקא בשחרור פולארד.

רויטרס

בשנת 2002 הביע קלינטון חרטה על שהעניק את החנינה. בראיון לניוזוויק נשאל אם היה מגיע לאותה החלטה בשנית. "כנראה שלא, ורק בגלל הפוליטיקה שסביבה", אמר. "ההחלטה לא היתה שווה את הנזק למוניטין שלי. אך זה לא אומר שההתקפות נגדי היו מוצדקות".

החנינה ללא תנאי שהעניק קלינטון לריץ' היתה השנויה ביותר במחלוקת מבין 200 החנינות והמתקות העונש שניתנו ביומו האחרון כנשיא, ב-20 בינואר 2001. בראיון חזר קלינטון והדגיש כי לא עשה דבר שלא כשורה. "העובדה שאשתו לשעבר תמכה בחנינה ותרמה לספרייה שלי אינה קשורה לנושא". קלינטון הבהיר כי העניק את החנינה גם מכיוון שמשרד המשפטים לא התנגד לה וגם מכיוון שקיבל בקשה מממשלת ישראל.

למרות החנינה, ריץ' - שהונו הוערך בשנה שעברה ב-2.5 מיליארד דולר לפי המגזין פורבס - מעולם לא שב לארה"ב וויתר על האזרחות האמריקאית שלו. בעת מותו החזיק באזרחות בלגית, ישראלית וספרדית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו