בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סגן הרמטכ"ל האמריקאי חשוד בהדלפה על מתקפת סייבר

הגנרל ג'יימס קרטרייט עומד במוקד חקירה אודות חשיפת הניו יורק טיימס על מעורבות 8200 והכור בדימונה במתקפת "סטוקסנט" על מתקני הגרעין באיראן

19תגובות

רשת NBC האמריקאית דיווחה הבוקר (שישי) כי הגנרל בדימוס ג'יימס קרטרייט עומד במוקד חקירה של משרד המשפטים על הדלפת מידע סודי הקשור לווירוס המחשבים "סטוקסנט", שתקף את מתקני הגרעין האיראניים ב-2010. על פי מקורות משפטיים עלומי שם, קרטרייט, סגן הרמטכ"ל לשעבר, נחקר בקשר למידע שהודלף לניו יורק טיימס על וירוס המחשבים, שהשבית באופן זמני 1,000 צנטריפוגות להעשרת אורניום ועיכב את תוכנית הגרעין האיראנית.

סטוקסנט (Stuxnet) היא תולעת מחשב, שנועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA מתוצרת חברת סימנס. התולעת התגלתה באיראן ביוני 2010, ועל פי דו"חות אחרונים של תאגיד התוכנה סימנטק, היא התפשטה לאלפי מחשבים ברחבי העולם, שמרביתם ממוקמים באיראן. במשך הזמן הלכו וגברו הפרסומים המייחסים את התולעת לשיתוף פעולה בין ישראל וארצות הברית, ונטען שהיא גרמה נזק כבד לתוכנית הגרעין האיראנית, באמצעות הרס הצנטריפוגות.

התולעת שפותחה היתה כה מתוחכמת, שהיו לה שני שימושים מרכזיים: היא נתנה הוראות הפעלה לצנטריפוגות, כך שהן הסתובבו במהירות חריגה ולמעשה יצאו מכלל שליטה וניזוקו עד שיצאו מכלל שימוש. במקביל, תוכנת התולעת יצרה מצג שווא עבור הבקרים האיראנים, המפקחים על תוכנת סימנס ועל הסרכזות, כאילו הן פועלות כשורה.

המורכבות והתחכום של הקוד שבאמצעותו פועלת סטוקסנט, כמו גם הייעוד הייחודי שלה, גרמו למומחי אבטחה רבים לחשוד כי מדובר בפיתוח של אחד מארגוני הביון המערביים. האצבעות הופנו כלפי גופי הביון של ארה"ב, בהם ה-CIA, וכלפי גוף הביון של ישראל, המוסד, ששיתף פעולה, כך לפי הערכות, עם יחידת המודיעין הטכנולוגית 8200 ועם יחידות נוספות.

אי–פי

לפי המידע שהודלף לניו יורק טיימס, מתחם הכור הגרעיני בדימונה שימש אתר לניסויים, כדי לבדוק את יכולתו של "סטוקסנט". לפי הידיעה, מאחורי המתחם הסגור ומוקף הגדרות, ניסו מומחים של הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל, אנשי מודיעין ומומחי היי-טק לבדוק את יכולתה של תוכנת התולעת סטוקסנט על צנטריפוגות מדגם 1-P, שבעזרתן מעשירה איראן אורניום.

העיתון דיווח כי הניסויים נמשכו כשנתיים, בשנים 2009-2008, במסגרת מבצע חשאי משותף לארה"ב ולישראל, עוד בתקופת ממשל בוש. במסגרת זו, נעשה שימוש בידע שהעבירה החברה הגרמנית סימנס, שמערכות שלה מותקנות באתרי הגרעין באיראן, כולל בנתאנז.

הדיווחים על חקירת ההדלפה יצאו בזמן שארצות הברית מנסה לשכנע את רוסיה לגרש את מדליף תוכנית ההאזנות, אדוארד סנודן, שנמצא באולם המעבר בשדה התעופה במוסקווה. אולם עוד לפני שסנודן הביך את האמריקאים עם החשיפות הרבות על תוכניות המעקב, כבר החל ממשל אובמה לפעול למניעת הדלפות ולעידוד עובדים פדרליים לפקח על עמיתיהם ולהפעלת לחץ על מנהלים להעניש עובדים שנמנעו מלדווח על חשדותיהם.

רשת התקשורת מקלאצ'י פרסמה תחקיר על יוזמה חסרת תקדים של אובמה, המכונה "תוכנית האיום מבפנים" (Insider Threat Program), שזכתה לתשומת לב ציבורית מועטה אף שהיא מרחיקת לכת בממדיה; היוזמה לא נוגעת רק למשרדים העוסקים בביטחון לאומי, אלא למרבית הגופים הפדרליים, ובהם חיל השלום, הרשות לביטוח לאומי, ומשרדי החינוך והחקלאות. היא שמה דגש על החשש מהדלפות חומר מודיעיני ועושה שימוש בהגדרות כ"איומים מפנים", שבעטיין ניתנת למשרדים השונים סמכות להעמיד לדין ולהעניש בשורה של פעולות אחרות.

מסמכים ממשלתיים שהגיעו לידי מקלאצ'י מלמדים שחלק מהמשרדים משתמשים בסמכותם זו כדי לפעול נגד הדלפת מידע מכל סוג, לא רק מסווג; הם גם מלמדים שמיליוני עובדים פדרליים וקבלני משנה נדרשים לעקוב אחר "אנשים או התנהגויות" בעלי פוטנציאל לסיכון גבוה בין העובדים, ועלולים לעמוד בעצמם לדין פלילי אם אינם מדווחים על חשדותיהם. הדלפות לתקשורת נחשבות למעשי ריגול. "תפנימו את המסר... להדליף זה כמו לסייע לאויבי ארה"ב", נאמר במסמך של משרד ההגנה מ-1 ביוני 2012 שהגיע לידי מקלאצ'י.

במסגרת התוכנית, הורה אובמה להגדיל את ההגנה הניתנת למודיעים המשתמשים בצינורות הפנימיים הנכונים כדי לדווח על מעשים בלתי ראויים; ואולם מומחים לענייני ביטחון וגורמים רשמים בעבר ובהווה בממשל האמריקאי, מסויגים מהיוזמה וחוששים שלא רק שתרפה את ידיהם של מודיעים, אלא שגם יהיו לה השלכות חמורות על זכות הציבור לדעת ועל הביטחון הלאומי.

"הדלפות מידע הקשור לביטחון הלאומי עלולות לסכן חיי אדם", אמר אובמה ב-16 במאי כשהגן על פתיחת חקירות פליליות בגין הדלפות. "הן מסכנות את חייהם של גברים ונשים במדים ששלחתי לשדה הקרב", אמר, "לכן אני לא מתנצל; אני לא חושב שהעם האמריקאי היה מצפה ממני כמפקד העליון, לא להיות מודאג מהדלפת מידע העלול לסכן את משימתם או את חייהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו