טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לכל חשוד מספר

שרשרת הריגול הממוחשב של המודיעין האמריקאי נחשפת

שקפים חדשים שהדליף אדוארד סנודן מבהירים כיצד בדיוק הופך אדם ליעד מעקב ממוספר של הסוכנות לביטחון לאומי - מאיסוף המידע, סינונו ואכסונו

תגובות

תוכנית המעקב PRISM (פריזמה) אפשרה לשירותי המודיעין של ארה"ב גישה למאגרי המידע של תשע ענקיות אינטרנט החולשות על התעבורה ברשת ולקבל נתונים על מטרות זרות הפועלות מחוץ לתחומי המדינה. העיתון "וושינגטון פוסט" פרסם הבוקר (ראשון) פרטים נוספים מהמצגת שהדליף אדוארד סנודן, איש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) לשעבר, בראשית החודש, ומהם ניתן לצייר את שיטת העבודה של ה-NSA מרגע הבקשה לקבלת מידע על גורם זה או אחר.

סנודן שוהה בימים אלה ברוסיה ועדיין לא ברור אם ישאר בה, יזכה למקלט במדינה אחרת או שיחזור לארה"ב במסגרת הסכם שיבטיח לו חופש תנועה. בסוף השבוע שוחח סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, עם נשיא אקואדור, רפאל קוראה, וביקש ממנו שלא לתת לסנודן מקלט, בדומה למקלט שנתנה למייסד ויקיליקס ג'וליאן אסאנג' בשגרירות אקואדור בבריטניה.

תוכנית PRISM פעלה מתוקף חוק למודיעין זר (FISA) ותחת פיקוח של בית משפט סודי שאופן פעילותו אינו ברור. עם זאת, הוצאת המידע על גורמים כאלה או אחרים לא נזקקה להוצאת צווים פרקטיקולריים. השקופיות החדשות מהמצגת חושפות את אופן הוצאת המידע, שלבי ניתוחו ואופן שבו מפקחות ה-NSA והאף-בי-איי על התהליך, והן מובאות להלן בקצרה:

אנליסט ה-NSA מבקש להוסיף מטרה חדשה למערכת PRISM. הבקשה מועברת באופן אוטומטי למפקח (סופרוויזר) שבוחן את "תנאי החיפוש" שלה. בין היתר, נדרש המפקח לקבוע אם הבקשה סבירה ואם קיים סיכוי של 51% לכל הפחות שהאובייקט לחיפוש הוא בעל אזרחות זרה השוהה מחוץ לגבולות ארה"ב בזמן הגשת הבקשה.

הבקשה למידע (tasking) נשלחת לענקיות האינטרנט, חברות פרטיות אחרות או לחברות השואבות מידע הישר מ"נקודות המוצא" של רשת האינטרנט. בכל הנוגע לענקיות האינטרנט, האף-בי-איי מפעיל ציוד המוטמן בתוך שרתיה של חברה פרטית המשמשת כגורם מתווך אליהן. המידע הגולמי שנאסף מועבר ללא כל בדיקה נוספת ל-NSA. הבדיקה היחידה שמובצעת על ידי האף-בי-איי היא בדיקה המאמתת כי תנאי החיפוש אינם נוגעים לאמריקאים.

עם הגעת הנתונים ל-NSA, הם נבדקים על ידי מערכות מיוחדות המפלחות אותם לקטגוריות: הודעות טקסט, אימיילים, הודעות קוליות, סרטונים וכל מידע דיגיטלי אחר. למעט התוכן, בודקות המערכות גם את מיקומו של היעד ואת "החתימות הדיגיטליות" הייחודיות לו.

מערכת PRINTAURA היא שאחראית על סיווג המידע, וממנה הוא מועבר ל-11 מערכות ניתוח פרטניות כגון: NUCLEON (קולי), PINWALE (וידאו), MAINWAY (שיחות) ו-MARINA (תעבורת אינטרנט). שתי מערכות אחרות המכונות FALLOUT ו-CONVEYANCE משמשות כשכבת סינון אחרונה.

הקידוד מאפשר ל-NSA להמשיך ולעקוב בזמן אמת אחר מידע שמגיע אל המטרה או יוצא ממנה, ומסייע גם בהוצאת מידע ארכיוני. במקרים שבהם ה-NSA מבקש לחדש את תהליך איסוף המידע על מטרה קיימת, נעשה תהליך שוב תהליך הבקשה מהאנליסט אל הסופרוויזר.

לפי המצגת, נכון ל-5 באפריל היו במאגר המידע למלחמה בטרור 117,675 מטרות מעקב. המצגת אינה מפרטת כמה משתמשי אינטרנט "חפים מפשע" או אמריקאים הפכו למטרות מקודדות במערכת כתוצאה מטעויות או ממעקב אחרי מטרות אחרות. המעקב אחרי אמריקאים אינו פסול לפי החוק האמריקאי בעת שהם נמצאים במגע עם מטרות הנמצאות בחו"ל.

סריקה מלאה ב-PRISM נמשכת בין דקות לשעות והיא מעניקה לשירותי המודיעין של ארה"ב תמונה מלאה על הפעילות האינטרנטית של המטרה: אימיילים, סיסמאות, מטה דאטה, קבצים שמורים, סרטוני וידאו, תדפיסי שיחות טלפון, שיחות צ'ט, פעילות ברשתות חברתיות, שמירת נתונים בענן, שיחות וידאו קונפרנס ועוד.

אתמול נחשף כי ארה"ב צותתה למשרדי האיחוד האירופי והשיגה גישה לרשת המחשבים הבינלאומית של האיחוד. הדיווח, בעיתון הגרמני דר-שפיגל, מסתמך על מסמך סודי שהגיע לידיו. העיתון מצטט מסמך של ה-NSA מספטמבר 2012, המסווג כסודי ביותר. לפי הדיווח, המדליף אדוארד סנודן, שחשף את פרשת הריגול של ארה"ב, לקח עמו את המסמך לפני שברח. בדר-שפיגל מציינים כי כתב העיתון נחשף לחלק ממנו. הגילוי מאיים לפגוע ביחסי האיחוד עם ארה"ב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות