בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכפר שבו חצי מהתושבים הם עברייני מין

הרשויות בארה"ב מחריפות את ההגבלות על מקום המגורים של עברייני מין, וכך הפך כפר מבודד בביצות פלורידה למוקד משיכה לפדופילים משוחררים

28תגובות

כפר מירקל הוא כפר מבודד המוקף בשדות קני סוכר בדרום פלורידה ונמצא במרחק שלושה ק”מ מהעיירה הקרובה. במבני בונגלו קטנים בסמיכות לאזורי הביצות מתגוררים כ-200 תושבי הכפר. כמחציתם עברייני מין רשומים - אנשים שהורשעו וריצו את מאסרם בגין עבירת מין, כך מדווח בבי-בי-סי. העבריינים, פרט לתושבת אחת כולם גברים, הורשעו באונס ילדים, או צפייה בפורנוגרפיה פדופילית. אחרים הורשעו בהתעללות בקטינים תוך ניצול יחסי מרות. נמנים בהם גם מורה, כומר ומאמן ספורט.

על פי החוק בפלורידה, אף אחד מהם אינו יכול לחיות במרחק 300 מטר מבית ספר, גן ילדים, פארק או מגרש משחקים. ערים ומחוזות שונים הרחיבו את המגבלה הזו ל-800 מטר. בחלק מהערים ההגבלות חלות אף על מגורים ליד בריכות שחייה, תחנות אוטובוס וספריות. בשל ההגבלות החדשות על עברייני מין מורשעים ברחבי ארצות הברית, הם נדחפים מחוץ לאזורים המיושבים בצפיפות, וכפר מירקל, שהקים ב-2009 הכומר דיק ויטרו, נהפך לאופציה מושכת.

"כל יום אנחנו מקבלים בקשות להתיישב במירקל. לפעמים מגיעות עד 20 בקשות בשבוע", אמר גרי יומאנס, פעיל בכנסייה שגם הוא עבריין מין מורשע. "אנחנו לא מקבלים לכפר אנשים עם היסטוריה של סמים או אלימות או אנשים שאובחנו כפדופילים מבחינה רפואית. אנחנו רוצים להגן על האנשים שגרים כאן”. צפו בראיונות עם אנשי הכפר.

ניו יורק טיימס

הבלשית קורטני מילטון מהיחידה למעקב אחרי עברייני מין עוקבת אחר העבריינים החיים בכפר. היא עושה סיורים שבועיים כדי לוודא שהדיירים אכן מתגוררים בכתובות שצוינו. כשהתושבים נמצאים בעבודה בשעות הביקור היא משאירה כרטיסי ביקור. אחרי ביקור אחד היא סיפרה "הרגע ביקרתי בביתו של עבריין שהוא נושא החקירה שניהלתי לפני כמה שנים. הוא נהג לאנוס את בנותיו, ריצה את עונשו בכלא, השתחרר וכעת אני עוקבת אחריו כחלק מעבודתי".

רוב המשפחות עזבו כשהשכנים החדשים החלו להתיישב בכפר. טארה וייט, אם לשלושה ילדים, אמרה שכאשר עברייני המין החלו לעבור למקום, ארזה את חפציה ועברה להתגורר במרחק 40 דקות נסיעה משם. היא הסבירה לרשת אי-בי-סי: "אני לא רוצה להתגורר ליד אנשים מהסוג הזה. בגלל ילדי, אמי וגם בגללי".

אולם בשלוש השנים שעברו מאז, חלק מהדיירים החלו להתנדב בכנסייה המתודיסטית המקומית. "אחד מהם מנגן בפסנתר ואחד מהם אופה עוגות", סיפרה לעיתון ה“סאן סנטינל” רוז הרון, פעילה בכנסייה בת 86.

אדגר ואלפורד, מהגר מג’מייקה, עבר להתגורר כאן לפני עשר שנים, כשבמקום עוד התגוררו עובדים בשדות קני הסוכר ומשפחותיהם. עכשיו כשהוא בגמלאות הוא מעביר את זמנו בגידול בטטות ובננות בגינה הענפה שלו. את פרי אדמתו הוא נותן במתנה לשכניו. "זהו מקום שלו, אף אחד לא מטריד אף אחד". כשנשאל לגבי עשרות עברייני המין שעברו להתגורר כאן בשנים האחרונות, ענה: "הם אנשים טובים ורבים מהם חבריי. הדבר היחיד שאנחנו מתגעגעים אליו כאן הם הילדים. אוטובוס בית הספר לא מגיע לכאן יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו