בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצולי הטבח בפורט הוד: "הרוצח עשה הכל כדי לפגוע בכמה שיותר אנשים"

בטקסס נפתח משפטו של נידל חסן, שרצח 13 חיילים במסע הרג בבסיס הצבאי לפני ארבע שנים. הוא מייצג את עצמו, וסירב לחקור את הקורבנות

4תגובות

סמלת ראשונה מריה גוארה השתופפה על רצפת חדר המשרד שלה, הצמידה את גבה לדלת והשעינה את רגליה על השולחן בניסיון לחסום בגופה את הכניסה לחדר. היא הורתה לשתי הנשים איתן חלקה את המשרד להישאר על הרצפה ולא לקום. הן יכלו לשמוע את הצעקות מבעד לדלתות, ואת היורה צועד לעברן.

בחדר בית המשפט בפורט הוד שבטקסס נפרשו מחדש בימים האחרונים רגעי האימה, הכאוס ושפיכות הדמים של אחד ממקרי הירי הקטלניים ביותר בבסיס צבאי בהיסטוריה של ארצות הברית. עברו ארבע שנים מאז שרב סרן נידל מאליק חסן, פסיכיאטר צבאי בעל קשרים לאל-קאעדה, פתח באש בבניין המרפאה במרכז ההכשרה למשימות מעבר לים שבבסיס, הרג 13 בני אדם ופצע יותר מ-30. הוא מואשם ב-13 סעיפי רצח, ו-32 סעיפים של ניסיון לרצח.

חסן, שמשותק בפלג גופו התחתון בעקבות ירי של חיילים שניסו לעצור את מסע ההרג שלו, ביקש לייצג את עצמו. עד כה הוא נמנע מלחקור את העדים וכבר בתחילת המשפט הכריז כי "אני הוא היורה". הפרקליטה שעומדת בראש הצוות המשפטי שמייעץ לחסן כבר אמרה כי "הוא מחפש לקבל את עונש המוות". אך הנאשם טען כי זה "עיוות המציאות". עשוי להיגזר עליו עונש מוות אם כל המושבעים ימצאו אותו אשם ברצח בכוונת תחילה. עם זאת, מאז 1961 לא נגזר על חייל בצבא ארה"ב עונש מוות.

עדויות של 44 ניצולים שנקראו להעיד במשפט שהחל ביום שלישי שעבר, חושפות לא רק את הפאניקה והכאוס ששררו בבניין בעת הירי, אלא גם את האמצעים שנקט חסן, בנם של מהגרים מאל בירה בגדה, כדי לוודא שפגע בכמה שיותר חיילים.

עדי הראייה סיפרו כי לאחר שפצע את החיילים פעם או פעמיים, חסן ירה בהם פעם נוספת כששכבו על הרצפה או ניסו להסתתר. כמה קורבנות נורו בגבם. סמל אלונסו מ. לנספורד הבן, הקורבן הראשון שהעיד ביום שלישי, סיפר שנורה כששכב מדמם מחוץ לבניין וקיבל סיוע רפואי ראשוני.

חסן השתמש ברובה חצי אוטומטי, עם מחסניות שאפשרו לו לירות 30 כדורים בכל פעם. שתי כוונות לייזר תחת קנה הרובה סייעו לו לפגוע בחיילים ולהימנע מירי באזרחים.

גוארה, שהיתה המש"קית האחראית על הבניין, הלכה למשרדה מעט לאחר אחת בצהריים באותו יום. כמה חיילים שנראו עייפים ומשועממים ישבו בכסאות מקופלים והמתינו לתורם. גוארה סיפרה שהתבדחה עמם כדי לשמור על ערנותם. הסמל שון מנינג ישב ביניהם, ושלח הודעת טקסט לרעייתו.

אי-פי

זה היה אחר צהריים שגרתי אך עמוס בבניין, אליו נשלחו חיילים שהוצבו במדינות זרות או ששבו לארה"ב כדי לקבל חיסונים ולוודא שרישומיהם הרפואיים תקינים. לאחר ששוחחה עם החיילים, גוארה חזרה למשרד והתיישבה לאכול את ארוחת הצהריים שלה במשרדה, כשלפתע שמעה מישהו צועק. ואז שמעה את קולות הירי.

איש לבוש במדים פתח באש לעבר החיילים, העידה. הוא סיים מחסניות וטען מחדש בתוך כמה שניות. הוא ירה לעבר חיילים שניסו לברוח מהדלת האחורית, וירה לעבר איש שהלך לכיוונו מחזיק בכסא מעל לראשו. דקות לאחר מכן היא זיהתה אותו: רב סרן נידל חסן, שזכרה שראתה אותו בבניין בעבר.

כשהיא מתחבאת בחדר וחוסמת את הדלתות, היא הקשיבה למתרחש בחוץ. "שמעתי 'רוץ, רוץ'", העידה, ואז "'זוז, זוז'". ואז היא שמעה קול אשה: "בבקשה לא, התינוק שלי, התינוק שלי".

האשה היתה טוראית פרנצ'סקה ולז, 21, שחזרה הביתה מעיראק משום שהיתה בהריון עם בנה הראשון. היא היתה אחת מ-13 הקורבנות שנרצחו. כל ההרוגים מלבד אחד היו חיילים במדים, כולם לא היו חמושים. כמה נשאו את רישומיהם הרפואיים בידיהם.

החיילים סיפרו שבתחילה חשבו שמדובר בירי סרק או בחלק מאימון צבאי. קפטן ברנדי מייסון, שהעידה ביום שישי, חשבה שחסן יורה ברובה פיינטבול. גם לאחר שירה בה בירך העליונה, היא האמינה שמדובר באימון.

סמל מאנינג צפה בחסן יורה מימין לשמאל "מהר ככל שיכל", העיד. הוא נורה תחילה בחזה, ואחרי שנפל נורה שוב בירך כשניסה לברוח. ואז הוא נורה בפעם השלישית, הרביעית, החמישית והשישית.

חלק מהעדים עדיין נושאים בגופם כדורים, חלקם סיפרו על חברים שנהרגו, ולמרות שכולם יכלו לראות את חסן לבוש במדי צבא עם דגל אמריקה על שרוולו הימני - איש מהם לא התפרץ לעברו. חסן עצמו לא התעמת עם העדים, וסירב לחקור אותם. הוא נראה רזה יותר מבעבר, וגידל בינתיים זקן.

כמה עדים זיהו את חסן כיורה, חלקם לקחו כמה שניות כדי לצבור את האומץ להביט בו ולהצביע עליו. אחרים עשו זאת מהר וללא רגשות. כשנשאלה אם היא מזהה את היורה בבית המשפט, גוארה נשענה קדימה והצביעה, מבטה ממוקד בחסן וקולה מרעים לרגע: "האיש שיושב כאן", אמרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו