בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת חקירה ארצית בברזיל: הנשיא לשעבר קוביצ'ק לא נרצח

בניגוד לפרסומים קודמים, ועדת החקירה הודיעה כי לא נמצאו ראיות לכך שהמשטר הצבאי היה מעורב בתאונת הדרכים בה נהרג ז'וסלינו קוביצ'ק

תגובות

ועדת חקירה ארצית בברזיל הודיעה שלשום (שלישי) כי לא נמצאו ראיות לכך שהנשיא לשעבר ז'וסלינו קוביצ'ק נרצח בידי המשטר הצבאי בשנות ה-70. זאת בניגוד לממצאי חקירה אחרת שפורסמו בשנה שעברה, לפיהם הנשיא לשעבר נרצח.

חברי הוועדה הודיעו השבוע במסיבת עיתונאים כי בדיקתם, שנמשכה שנתיים, לא גילתה ראיות העשויות לתמוך בטענה שהמשטר הצבאי היה מעורב בתאונת הדרכים הקטלנית, שבה נהרגו קוביצ'ק ונהגו. "אין דבר כלשהו במסמכים, בדיווחי המומחים או בתמונות שיכול אפילו לתמוך בהנחה שהנשיא לשעבר קוביצ'ק ונהגו נרצחו", מסרה הוועדה, שדבריה צוטטו בדיווחי החדשות במדינה. דו"ח החקירה לא הועלה לאתר האינטרנט של הוועדה.

קוביצ'ק, שהעביר את בירתה של ברזיל מריו דה ז'ניירו לעיר המתוכננת ברזיליה, מת ב-22 באוגוסט 1976 בתאונת דרכים בכביש שבין ריו ובין סאו פאולו. במשך שנים היו שמועות שקוביצ'ק, שכיהן כנשיא ברזיל מ-1956 עד 1961, היה קורבן למזימת רצח. באותה התקופה היה הפוליטיקאי בן ה-73 מנהיג אהוד של האופוזיציה.

אי–פי

בדצמבר האחרון, קבעה ועדת חקירה, שהורכבה מחברי מועצת העיר סאו פאולו, כי התאונה מבוימת ואורגנה על ידי המשטר הצבאי. בהודעה של ועדת החקירה מסאו פאולו נאמר עוד כי כבר נמצאו תיעודים מזויפים, טעויות בהליכי החקירה המקוריים וסתירות עובדתיות. "אין לנו ספק שז'וסלינו קוביצ'ק היה קורבן של קשירת קשר, מזימה ופשע פוליטי. יש ראיות במסמכים ועדויות חשובות ב-29 עמודי הדו"ח", אמר אז ז'ילברטו נטאליני, חבר במועצת העיר.

בין הראיות שנמצאו - עדות של נהג האוטובוס שהתנגש במכוניתו של הנשיא לשעבר. הוא סיפר לוועדה כי הוצע לו כסף בתמורה להודאה כי הוא אשם בתאונה. עד ראייה אחר סיפר כי ראה חור של קליע בראשו של הנהג של קוביצ'ק במהלך הוצאת גופתו ב-1996.

אף אם מסקנות הוועדה היו שונות, לא היתה לה הסמכות להעמיד לדין את החשודים בשל חוק החנינה מ–1979 שפטר אזרחים ואנשי צבא מאחריות לפשעים פוליטיים שבוצעו בתקופת הרודנות. אולם, היא יכולה לחשוף את מעשי ההתעללות ואת שמותיהם של אלה שביצעו אותם. בניגוד לארגנטינה, צ'ילה ואורוגוואי שכונתיה, שגם בהן שלטו משטרים צבאיים רודניים, ברזיל לא הענישה מעולם קציני צבא בכירים שהואשמו בביצוע פשעים נגד זכויות האדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו