בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסע של אם ארגנטינאית אחר בתה שנחטפה לתעשיית המין מציל נשים מזנות

לפני 12 שנה חטפו סוחרי נשים את בתה של טרימרקו בצפון ארגנטינה; מריטה טרם נמצאה, אבל חיפוש האם אחריה שינה את יחס הממסד לתופעה

15תגובות

בצפון העני של ארגנטינה סוחרי מין מחפשים קורבנות בקרב החלשים והפגיעים. בדרך כלל הם מפתים נשים בהצעות כוזבות של מקומות עבודה, חוטפים אותן וסוחרים בהן בערים גדולות, בערי כורים ובאזורים חקלאיים, שם הן נאלצות להפוך לשפחות מין.

בעבר, לרובן זו היתה תחילת שנות עבדות בעולם התחתון של הזנות, אך כיום יותר ויותר מצליחות להימלט; רבות מהן בעזרת "קרן מריה דה לוס אנחלס", מוסד לא ממשלתי שהקימה סוסאנה טרימרקו, שבתה נחטפה לפני 12 שנה בסן מיגל דה טוקומן.

הבת, מריה דה לוס אנחלס ורון, שהיתה אז בת 23, יצאה מביתה לבדיקה רפואית באפריל 2002 ולא שבה. עדי ראייה סיפרו שהיא נרצחה ונקברה במחוז לה ריוחה הסמוך, שבו הדרישה לזונות גבוהה מאוד בקרב מוסקי הזיתים ובוצרי הענבים. גופתה לא נמצאה.

ASSOCIATED PRESS

טרימרקו, שחשה תסכול מהחקירה, שלדבריה שיבשה אותה שוב ושוב רשת שחיתות של חברים שופטים, שוטרים והמאפיה, לקחה על עצמה את החיפושים. כשנאמר לה כי ייתכן שהבת הועברה לחו"ל, אולי לצפון ספרד או לאיים הקנריים, היא נסעה לספרד, אך המשטרה שם לא הצליחה למצוא את הבת. כעונש על פעילותה, את ביתה של טרימרקו הציתו בריונים, והיא ניצלה מדריסה פעמיים.

היא עדיין מקבלת שיחות טלפון בעילום שם עם איומים ברצח, אך היא לא נכנעת: "היאוש של אם מעוור אותך, גורם לך להיות ללא חת". מאמציה העלו את נושא הסחר בנשים לסדר היום הפוליטי בארגנטינה וזיכו אותה בהכרה בינלאומית, אך היא אינה גיבורה לאומית אופיינית.

טרימרקו, בת 59, לשעבר עובדת עירייה, נהגה למצוא מפלט מהשחיקה היומיומית בפעילויות פשוטות, כמו יציאה עם המשפחה לאתרי תיירות וטיפוח צמחים. חטיפת בתה, שכינוי החיבה שלה היה מריטה, הפכה את חייה על פיהם: "אני במלחמה בלתי פוסקת. מהרגע שאני קמה עד שאני הולכת לישון — זו מטרת חיי. אני מחפשת את בתי כדי למצוא אותה בחיים".

כשהחלה בחיפושים השיגה את שמות הסרסורים וסוחרי הנשים מהמשטרה. לאחר מכן התחזתה למאדאם והצליחה להיכנס לבתי זונות בעיר. היא הציעה לקנות את השבויות שהוחזקו בניגוד לרצונן, שהצעירה בהן היתה בת 14, תמורת סכומים שלא עלו על 800 דולר.

אחדות מהן סיפרו שראו את מריטה. אחת מהן, שביקשה לא להזדהות, סיפרה שראתה אותה אחרי שסוממה בביתו של ראש כנופיה, שם גם הוחזקו נערות שנחטפו לא מזמן. הנשים סיפקו לטרימרקו עוד פרטים, אך אלה לא סייעו לבסוף.

טרימרקו, שבעלה מת ב–2010, הצילה כמה נשים, אך רבות מהן ביקשו לא להישאר לבדן. "המשטרה נהגה להחזיר אותן לפושעים", סיפרה טרימרקו, "הן נהגו לומר: 'אל תעזבי אותי, קחי אותי אתך'". עם הזמן קיבלה אחריות על 129 שפחות מין לשעבר. היא העניקה להן מקלט בביתה, שבו היא גם מטפלת בנכדתה מיכאלה, בתה של מריטה, שהיתה בת 3 כשאמה נחטפה. היא עודדה את הנשים להתלונן במשטרה, הסיעה אותן לטיפולים והחזירה אותן למשפחותיהן.

ב–2010 היא הקימה את הקרן על שם בתה בבית מט לנפול, והדרישה לשירותיה היתה אדירה. בסוף 2013 עבר הארגון לבניין חדש, שהוקם בכספי ממשלה, ופתח מרכזים בערים גדולות אחרות. בביקור לאחרונה בבניין החדש המקום רחש פעילות. עורכי דין בדקו דיווחים על נעדרים, נשים שמבטיהן סיפרו על עבר אפל הצטופפו בכניסה עם תינוקותיהן. אחדות מהן היו אמורות להיפגש עם פסיכולוגים, אחרות המתינו ליד משרד קטן כדי לספר על התעללות מצד בני זוגן. מעל למדרגות נראתה תמונה ענקית של מריטה ורון.

למעלה, במשרדה של טרימרקו, הקיר מלא תעודות ממוסגרות המביעות הוקרה למאבקה. שתיים מהן ממשרד המשפטים של ארה"ב: "הפרס הבינלאומי לנשים אמיצות" משרת החוץ לשעבר קונדוליזה רייס (שתיארה את "הסכנה האישית האדירה" שלה במאבק בסוחרי הנשים) ופרס על "מאבקה למען קץ העבדות בתקופה המודרנית".

על שולחן צדי מונחת תמונה של טרימרקו, בתה מריטה ונכדתה מיכאלה, כיום בת 15. התמונה מזכירה את האושר הפשוט של חייה בעבר, כשמריטה למדה להיות מורה, וטרימרקו לא נזקקה להגנה: "הייתי שמחה לו יכולתי להחזיר את חיי העבר. לא את החיים הנוכחיים, כי הם מלאי כאב". "היא תמיד עוזרת לאלה שזקוקים לעזרה", אמרה גילדה נובאו, בת 47. בתה נחטפה בגיל 13 ואולצה לעבוד בהצגות ארוטיות.

עורכי דינה של טרימרקו מקווים מנסים להביא לרשויות תיק של קורבן אונס, שטוענת כי ראתה את מריטה. שישה שבועות אחרי שוורון נחטפה הלכה הצעירה, אז בת 16, לקצב; חוטפים הכניסו אותה בכוח למכונית ולקחו אותה לביתם. הם נעלו אותה בחדר אפל וסיממו אותה. לאחר מכן אולצה לעבוד בבתי זונות בסן מיגל. הרחם שלה נקרע בגלל האלימות הקשה.

החקירה שנערכה על היעלמותה של מריטה הביאה לאחר זמן להגשת 13 כתבי אישום. בדצמבר 2012, בתום המשפט, התרעמו ארגנטינאים רבים על זיכוי כל המעורבים מאשמת חטיפת ורון ומכירתה לזנות. בפסק הדין, שהשתרע על 600 עמודים, קבעו שלושת השופטים כי היתה בטוקומן "רשת מרושעת של ניצול מיני, שקיימה קשרים במדינה ומחוצה לה וטקסים שטניים". עם זאת. לא היו מספיק ראיות להרשיע את 13 הנאשמים.

שלושת השופטים יועמדו ככל הנראה לשימוע, וייתכן שיודחו מתפקידם, אם בית המשפט הפדרלי העליון יאשר בקשה של טרימרקו. אולם, שניים מהם כבר פרשו. בדצמבר ביטל בית משפט בערכאה גבוהה יותר את הפסיקה הקודמת והרשיע 10 מ–12 הנאשמים (אחד מת בינתיים). בחודש שעבר הם קיבלו 10–22 שנות מאסר. הם מערערים על הרשעתם.

הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר טלפנה לטרימרקו כדי לנחם אותה לאחר הפסיקה הראשונה, ולאחר מכן הודיעה שתתמוך ברפורמה במערכת המשפט, שלדבריה מנותקת מהחברה. רק בכהונה הראשונה שלה ב–2008 נקבע שסחר בבני אדם הוא פשע פדרלי. יותר מ–2,500 קורבנות ניצלו מאז. טרימרקו אומרת כי היא שבעת רצון מפסקי הדין, אך לעולם לא תחדל לחפש אחר בתה: "אי אפשר לחיות בלי לדעת. אין לי רגע מנוחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו