בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעולם משנים גישה ומפצים אזרחי אויב שנפגעו בלחימה

ארה"ב אמנם טרם התנצלה על הטלת פצצות האטום על יפן, אך לאחרונה יותר מדינות משלמות "כספי תנחומים" לאזרחים שנפגעו בלחימה. ישראל, בה החוק מעניק למדינה חסינות מפיצויים, לא שותפה לגל הזה

52תגובות

השבוע מת הנווט תאודור ואן קירק, איש הצוות האחרון של "אנולה גיי", המטוס האמריקאי שהפיל פצצת אטום על הירושימה ביפן. ואן קירק אמר בראיון ב–2005 כי הוא "באמת ובתמים מאמין שפצצת האטום הצילה חיים בטווח הרחוק". גם חבריו לצוות אמרו פעמים רבות כי אינם מתחרטים על חלקם בהרג יותר מ–70,000 תושבי העיר היפנית באותו היום.

במלחמות מודרניות היחס לקורבנות בקרב האוכלוסייה החל להשתנות. הציפייה היא שמדינות יביעו חרטה פומבית, ואף ישלמו לאזרחים שנפגעו או איבדו את רכושם. גם אם הסכומים, שאינם גבוהים, לא יכולים לפצות על אובדן הכנסה או בריאות - קל וחומר אובדן אדם קרוב - המדינות משלמות בכדי לנסות לצמצם את העוינות בין הצדדים הנצים, ובין הצבא לאוכלוסייה המקומית.

דרישת השילומים מצד וייטנאמיים שנפגעו משימוש ב"אייג'נט אורנג'" - קוטל צמחים בו השתמשה ארצות הברית במלחמתה נגד הווייטקונג ופגע, בין השאר, במאות אלפי ילדים חפים מפשע - היא בין התביעות המוכרות הראשונות בהיסטוריה מודרנית של שילומים לאזרחים שנפגעו בעת מלחמה.

ארה"ב סירבה מאז ומתמיד להכיר באחריות משפטית לחשיפת כ–3 מיליון ווייטנאמיים לחומר, וסירבה גם לעזור לכמיליון ווייטנאמיים הסובלים מבעיות רפואיות עד היום. כיום, הצלב האדום בווייטנאם משלם בין שלושה לשבעה דולרים בחודש לאנשים שנפגעו מהחומר, ו-0.38 דולר בחודש ליתומים שהוריהם נספו במלחמה. ב–2011 דן הקונגרס האמריקאי בסיוע לארגונים המספקים עזרה או טיפול רפואי לנפגעי "אייג'נט אורנג'", אך גם הצעה זו נדחתה.

במלחמות האחרונות בעיראק ואפגניסטאן, ארצות הברית החליטה לשלם "כספי תנחומים" לאזרחים שנפגעו בלחימה. על פי מסמכים רשמיים, בשנים 2003–2006 העביר הפנטגון יותר מ–30 מיליון דולרים בתשלומי תנחומים באפגניסטאן ועיראק.

AFP

הממשל האמריקאי מקפיד להדגיש כי "תשלומי התנחומים" הם מחווה סמלית. הם אינם מהווים הודאה באשמה, ונפרדים מתביעות פיצויים. קבלת הסכום אף מהווה הסכמה על ויתור להגשת תביעות כלשהן בעתיד.

לפי הארגון האמריקאי "המרכז לאזרחים באזורי סכסוך", הסכום המקסימלי לשילומים באפגניסטאן ועיראק הוא 2,000 דולר שמועברים למשפחה על מות אזרח, 400 דולר על פציעה קשה, ו-200 דולר על פציעה קלה. כך למשל, ב–2009, ארה"ב העבירה 400 דולר לילד בן 13 שנפגע מרימון כאשר חיילים אמריקאיים החליטו לבחון מטול רימונים, ושיגרו מספר רימונים לעבר רכס הרים בו אסף הילד עצי הסקה.

במקרי רצח אזרחים מזעזעים במיוחד, ארה"ב שילמה סכומים גבוהים יותר. בשנת 2012, החייל האמריקאי רוברט ביילס יצא מבסיסו באפגניסטאן, נכנס בחשאי לבתים בשני כפרים סמוכים, ופתח באש על משפחות בעת שישנו. הוא הרג 16 בני אדם ופצע עוד שישה, תשעה מהם בני אותה המשפחה. ארה"ב שילמה 50 אלף דולר לכל אחת ממשפחות ההרוגים, והפצועים קיבלו 11 אלף דולר. בסוכנות הידיעות אי-פי דווח כי למשפחות הקורבנות נאמר שהכסף הגיע מהנשיא ברק אובמה.

השילומים ניתנים על ידי המפקדים במקום, במרכזים מיוחדים שהוקמו כדי לסייע בשיפור היחסים עם האוכלוסייה בעיראק ואפגניסטאן, או בביקורים אישיים של המפקדים בבתיהם של המקומיים. המפקדים יכולים להפעיל שיקול דעת בעניין הסכומים, ומתבקשים לשקול את חומרת הפגיעה. אם מדובר בפגיעה ברכוש, יש להעריך את מחירו ואת חשיבות הפגיעה בכלכלה המקומית, ולהתחשב במנהגי המקום.

אולם, הדרך לקבלת השילומים, הגשת התלונות ובירור האשמים בפגיעה באזרחים אינה פשוטה."אין מערכת מסודרת לתשלומי תנחומים. אם מישהו נהרג בסמוך לבסיס צבאי, התושבים יכולים לפנות לשם", הסביר סייד ג'וואד, לשעבר שגריר ארה"ב באפגניסטאן, בראיון לעיתון דה ניישן. "אבל, אם התושבים נפגעו מירי בכביש בדרך לקאבול או קנדהאר, באזור מרוחק, מי יודע מי הן הפלוגות האשמות. התושבים ילכו לבסיס, ויפגשו שם כוחות מניו זילנד או מקנדה שיגידו להם 'זה לא היינו אנחנו'. ואז, לא יקרה עם זה כלום".

המדינות שלחמו לצד ארה"ב בעיראק ואפגניסטאן - בהן בריטניה, קנדה, פולין והולנד - נוהגות לשלם פיצויים לתושבים הנפגעים בשוגג. כך, למשל, מאז 2007 בריטניה שילמה יותר מ-1.2 מיליון לנפגעים. מתוכם, 150 אלף שולמו על מוות של אזרחים, 100 אלף על פציעות, ופחות ממיליון על פגיעה ברכוש. במקרי מוות, הסכומים נעים בין 210 דולר לשבעת אלפים דולר. במקרים של פציעה, הסכום המקסימלי הוא 115 אלף דולר, למרות שלרוב הסכומים נמוכים בהרבה.

בבריטניה מתנהל דיון על הצורך בשילומים לנפגעי העימות בין אירלנד לבריטניה. ב-2010, 38 שנה אחרי "יום ראשון הארור" שבו צנחנים של הצבא הבריטי ירו לתוך קהל של מפגינים במצעד למען זכויות אדם בצפון אירלנד, ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון התנצל בפני הנפגעים ומשפחותיהם. "מה שקרה לא היה צריך לקרות", אמר קמרון, המשפחות של אלו שמתו לא היו צריכות לחיות עם הכאב של היום הזה ועם אובדן של חיים. חלק מחיילנו התנהגו שלא כשורה. בסופו של דבר, הממשלה אשמה בהתנהגות של הצבא. ועל כך, בשם הממשלה והמדינה שלנו, אני מצטער עד עמקי נשמתי". בשנה שעברה הציעה בריטניה סכום של 50 אלף ליש"ט לכל אחת מהמשפחות.

עמירה הס

מדינות נאט"ו טרם שילמו לאזרחים שנפגעו במלחמות יוגוסלביה בעשור האחרון של המילניום הקודם, למרות תביעות של אזרחים. ב–2009, בית המשפט האירופי לזכויות אדם דחה תביעה של משפחות ההרוגים בהפצצה של תחנת תחנת טלוויזיה על ידי כוחות נאט"ו בבלגרד ב-1999, בה נהרגו 16 בני אדם ו–16 נוספים נפצעו. בגרמניה דחה בשנה שעברה בית המשפט תביעה של תושבי סרביה שדרשו פיצויים על מות יקיריהם בהריסת גשר מוראבה בעיר ואראבין בסרביה. שני הטילים שפגעו בגשר גרמו למותם של 10 בני אדם ופציעתם של 30 אחרים, כולם אזרחים.

לא תמיד משפחות ההרוגים צריכות "לבקש נדבות" מהצבא או לפנות לבית המשפט הבינלאומי. ב–1999, ארה"ב שילמה "תשלום הומניטרי" של 4.5 מיליון דולר למשפחות של שלושה הרוגים מהפצצת שגרירות סין בבלגרד על ידי כוחות נאט"ו, ול–27 הפצועים. מאוחר יותר באותה השנה, ארצות הברית הודיעה כי תגייס 28 מיליון דולר לשיקום מבנה השגרירות.

מדיניות ישראל בפיצוי חפים מפשע

החוק הישראלי מעניק חסינות למדינה מפיצוי נפגעים חפים מפשע כתוצאה מפעולות צה"ל, במקרה שמדובר בפעולה הנופלת להגדרה של "פעולה מלחמתית". על פי נוסחו העדכני של החוק, ההגדרה של פעולה מלחמתית היא רחבה מאוד: "כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות, שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות, שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה".

בתי משפט דוחים את מרבית התביעות שמוגשות על ידי משפחות של אזרחים פלסטינים. בחודש שעבר דחה בית המשפט העליון ערעור על דחיית תביעת פיצויים שהגישו בני משפחותיהם של 22 תושבי עזה שנהרגו במבצע "עופרת יצוקה". מטוס קרב ישראלי הפציץ בטעות את ביתם של משפחת אלדאיה במקום מחסן של אמצעי לחימה בביתו של פעיל חמאס שנמצא בסמוך. בית המשפט קבע כי על המקרה חלה חסינות ויש לדחות את התביעה.

אחד המקרים הבולטים של הריגה של חפים מפשע היה המקרה של ד"ר אבו אל-עייש שאיבד שלוש מבנותיו בירי שוגג של צה"ל בעת עופרת יצוקה. המדינה מסרבת לפצותו בשל טענה כי מדובר בפעולה מלחמתית. תביעתו עדיין מתנהלת. 

עד האינתיפאדה השנייה, המדינה שילמה פיצויים בהיקף של מיליוני שקלים. לפי הודעת המדינה במארס 2000, בבתי המשפט היו תלויים ועומדים למעלה מ–900 תיקים בנושא. באותו החודש פירש בית המשפט העליון את המונח "פעולה מלחמתית" באופן צר ומצומצם ודחה ערעור של המדינה על פסק דין שהורה לה לפצות. ב–2002 אושר התיקון לחוק שמגדיר בצורה רחבה את הגדרת הפעולה המלחמתית. ב–2005 בג"ץ פסל תיקון נוסף לחוק שקבע כי המדינה אינה אחראית לנזק הנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון.

לדברי עו"ד ג'אדה חליחל המייצגת פלסטינים בתביעות כאלה, בשנים האחרונות קשה ביותר לקבל פיצויים עבור חפים מפשע שנפגעים או נהרגים מפעולות צה"ל. החוק קובע גם הקמת ועדה מיוחדת במשרד הביטחון שמוסמכת להעניק פיצויים לפנים משורת הדין לבני משפחה של מי שנהרג באזור עימות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו