שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
"הארץ"
לחיצת הידיים ההיסטורית של הנשיא אובמה והנשיא קסטרו, בטקס האשכבה של נלדסון מנדלהצילום: אי־פי
"הארץ"

ארה"ב וקובה הודיעו היום (רביעי) כי יחדשו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן אחרי 53 שנים של נתק. ארה"ב מתכננת בחודשים הקרובים לפתוח שגרירות בהוואנה, כך מסרו היום נשיאי שתי המדינות, ברק אובמה וראול קסטרו, בהצהרות לתקשורת על היחסים בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב ברק אובמה הנחה את שר החוץ שלו להתחיל מיד בשיחות. הידיעה התקבלה זמן קצר לאחר שקובה הודיעה על שחרורו של היהודי האמריקאי אלן גרוס לאחר חמש שנות מאסר בכלא הקובני. 

לדברי הנשיא אובמה, ארה"ב תקל במגבלות הנסיעה של אמריקאים לקובה, תחדש את היחסים הבנקאיים בין שתי המדינות ותרחיב את הייצוא והייבוא. כמו כן תסיר ארה"ב את קובה מרשימת המדינות מייצאות הטרור, בה היא נמצאת מאז 1982. למרות שהאמברגו האמריקאי בן עשרות השנים יישאר במקומו לעת עתה, הממשל מסר כי הוא יעודד את הקונגרס להקל את המצור או לבטלו כליל.

בשידור ישיר מן הבית הלבן אמר הנשיא כי "אנו נביא לסיומה של גישה מיושנת שכשלה בקידום האינטרסים שלנו. לא האמריקאים ולא הקובנים מרוויחים ממדיניות מאובנת שמקורה באירועים שהתרחשו לפני שמרביתנו נולדו". בנאומו קרא עוד הנשיא לפתוח "פרק חדש" ביחסים בין המדינות. "50 השנים האלו הראו כי הבידוד אינו עובד והגיע הזמן לגישה חדשה. בואו נניח מאחורינו את מורשת הקולוניאליזם​ והקומוניזם, למען עתיד של ביטחון ודמוקרטיה", הוסיף אובמה. "Todos somos Americanos" - כולנו אמריקאים, אמר הנשיא בספרדית. "היום אמריקה בוחרת להתשחרר משלשלאות העבר, למען העם הקובני, למען העם האמריקאי, למען חצי הכדור ולמען העולם".

צפו בנאום הנשיא אובמה מהבית הלבן:

נשיא קובה ראול קסטרו אמר בהודעתו לתקשורת כי "למרות הקשיים אנחנו עושים מאמצים לקדם את ארצנו. כתוצאה מהדיאלוג אמש עם הנשיא ברק אובמה הצלחנו להתקדם במגוון נושאים הנמצאים באינטרס המשותף של שתי האומות". קסטרו הודיע לאומתו כי שני הנשיאים החליטו לחדש את היחסים הדיפלומטיים. "אנו מציעים לארה"ב לאמץ צעדים הדדיים לשיפור היחסים הבילטרליים ולהתקדם לעבר יחסים נורמליים, המבוססים על החוק הבינלאומי ואמנות האו"ם". קסטרו הודה כי ישנם עדיין פערים משמעותיים, בעיקר בנושאים של ריבונות לאומית, דמוקרטיה, זכויות אדם ומדיניות חוץ, אולם "אני מצהיר מחדש על נכונותי לדיאלוג על כל הנושאים הללו", הוסיף נשיא קובה.

אובמה וקסטרו שוחחו אמש בטלפון, שיחת טלפון ראשונה בדרג זה מאז ניתוק היחסים. מרבית המשא ומתן שהביא לשחרור גרוס והפשרת היחסים בין הצדדים התקיים בקנדה, והוותיקן מילא תפקיד מפתח - כולל מכתבים של האפיפיור למנהיגי שתי המדינות. המגעים החלו לפני 18 חודשים, באביב 2013. שני הנשיאים הודו לאפיפיור על מאמציו בנאומיהם.

ההודעה בדבר הפשרת היחסים בין המדינות נמסרה זמן קצר לאחר שנמסר מן הבית הלבן כי גרוס שוחרר מן הכלא הקובני. "הבוקר עזב אלן גרוס את קובה לכיוון ארצות הברית על מטוס אמריקאי", כך לשון ההודעה שנמסרה לתקשורת. בדיווח שהתקבל לאחר מכן נמסר כי מטוסו של גרוס נחת על אדמת ארה"ב. קובה עצרה את גרוס, בן 65, ב-3 בדצמבר, 2009 ומאוחר יותר הרשיעה אותו בהברחת טכנולוגיה אסורה לאי ובניסיון להקים שירות אינטרנט חשאי ליהודי קובה. גרוס, עובד קבלן של סוכנות הסיוע של הממשל האמריקאי (USAID), נשלח ל-15 שנה בכלא, וממשלת קובה הודיעה כעת כי שחרורו של גרוס נעשה "מסיבות הומניטריות". 

אלן גרוס ורעייתו ג'ודי בירושלים, 2005

מקור אמריקאי מסר לאי-פי כי יחד עם גרוס שוחרר מהכלא הקובני "נכס" מודיעיני שאינו אזרח ארה"ב. לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, בתמורה שחררה ארה"ב שלושה סוכני מודיעין קובנים. ה"נכס" המודיעיני שהקובנים משחררים הוא מרגל, קובני כנראה, שיושב בכלא באי כבר 20 שנה. לדברי גורמי ממשל הוא סייע רבות בסיכול מזימות קובניות נגד ארה"ב. קובה תשחרר עוד 53 אסירים פוליטיים קובנים ותרחיב את נגישות האוכלוסייה לאינטרנט.

בעבר סירבה ארה"ב ישירות להצעה להחליף את גרוס בסוכני המודיעין, אולם מצבו הבריאותי המידרדר של האמריקאי הכלוא הגביר את הלחץ על הבית הלבן. גרוס איבד 45 ק"ג ממשקלו עוד לפני שהתחיל בשביתת רעב בת חמישה ימים באפריל האחרון בדרישה לשחרורו. ביום הולדתו ה-65 בחודש מאי האחרון הצהיר כי הוא מעדיף למות ולא לחגוג עוד יום הולדת בכלא.

שלושת סוכני המודיעין, שנמצאים בכלא מאז 1998, הם חררדו ארננדס, בן 49, אנטוניו גררו, בן 56 ורמון לבאוינו, בן 51. שני סוכני מודיעין שנעצרו יחד אתם שוחררו קודם לכן. החמישה נעצרו באשמת ריגול אחר קהילת הגולים הקובנים בפלורידה ומעקב אחר מתקני צבא ארה"ב. הם נתפשים בקובה כגיבורים במלחמה בטרור על שהצליחו להסתנן לקהילת הגולים הקובנים בתקופה בה מתנגדי משטר קיצונים בקובה הפעילו מטעני חבלה במלונות באי.

השנה התפרסם כי ארה"ב המשיכה בשנים האחרונות במאמצים לערער את השלטון הקומוניסטי בקובה. לפני כמה חודשים חשפה סוכנות אי-פי כי ארה"ב ניסתה להקים רשת חברתית בקובה, בסגנון טוויטר, כדי "לעודד דמוקרטיה" באי. הקמת הרשת נעשתה דרך USAID, הסוכנות שגרוס היה קבלן משנה שלה.

ארה"ב וקובה נמצאות בעימות דיפלומטי מתמיד כבר למעלה מ-50 שנה, מאז ניתוק היחסים בין שתי המדינות. הנשיא אובמה צפוי לספוג ביקורת עזה בוושינגטון על הניסיון לשפר את היחסים בין שתי המדינות. בנוסף, צפוי הלובי של הגולים הקובנים בארה"ב להתנגד גם הוא נחרצות לצעד, כמו גם לשחרור של סוכני המודיעין הקובנים.

לפני כשנה הצהיר הנשיא אובמה כי "עלינו להמשיך ולעדכן את מדיניותנו כלפי קובה", אולם עד כה לא ניכר שינוי משמעותי ביחסי שתי המדינות.

היסטוריה של יחסים במשבר

לאורך שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת היו ארה"ב וקובה, שהיתה אז תחת שליטת הרודן פולחנסיו בטיסטה, ידידות קרובות מאוד. בטיסטה דיכא את הכוחות הסוציאליסטיים שפעלו באי, וההשפעה הכלכלית האמריקאית היתה גדולה כל כך עד שלעתים נטען כי השגריר האמריקאי הוא האיש השני בחשיבותו במדינה.

ניצני השינוי ביחסים בין שתי המדינות ב-1953, כאשר החל פידל קסטרו לפעול נגד השלטון הקובני. קסטרו נאסר והוגלה, אך שלוש שנים לאחר מכן שב לקובה ופתח במלחמת גרילה נגד באטיסטה. ב-1959 היתה ידם של כוחות קסטרו על העליונה והגנרל עלה לשלטון בהפיכה צבאית. קסטרו הפך במהירות את קובה למדינה קומוניסטית, ומבעלת ברית של ארה"ב ליריבתה המרה.

נשיא ארה"ב דאז, דווייט אייזנהאואר, הכיר באופן רשמי בממשלה הקובנית שקמה אחרי המהפכה, אך היחסים עלו במהירות על שרטון. בתוך ימים ספורים התפטר מתפקידו השגריר האמריקאי בהוואנה, ארל סמית', והוחלף על ידי פיליפ בונסאל. החשש בוושינגטון מפני הרפורמות האגרריות ותהליך ההלאמה של חברות אמריקאייות הלך וגבר.

סגן נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון ונשיא קובה פידל קסטרו, בביקור קסטרו בארה"ב ב-1959צילום: גטי אימג'ס

בסוף אפריל 1959 יצאה משלחת מטעם קסטרו לארה"ב בניסיון להביא להרגעת היחסים. קסטרו נפגש עם סגן הנשיא דאז ריצ'ארד ניקסון ובו פירט את תוכניותיו לרפורמה, אך בעקבות הפגישה החמירה ארה"ב את מגבלות הסחר עם קובה. בספטמבר 1959 נפגש השגריר בונסאל עם קסטרו וביטא באוזניו את הדאגה האמריקאית "מאופן הטיפול של קובה באינטרסים האמריקאיים".

מגבלות הסחר הלכו וגברו. ארה"ב הפסיקה לרכוש מקובה סוכר וסירבה לספק לה בתמורה נפט. הדבר פגע קשות בכלכלת קובה והוביל אותה לחיק ברית המועצות. במארס 1960 הסלימו יחסי שתי המדינות אף יותר אחרי שהמשחתת הקובאנית "לה קוברה" פוצצה בנמל הוואנה. 75 בני אדם נהרגו. קסטרו האשים את האמריקאים בהטבעת הספינה, אך הודה שאין באפשרותו להוכיח זאת. באותו חודש אישר אייזנהאואר בחשאי לסי-איי-אי להקים, לאמן ולצייד פליטים קובנים לכוח גרילה שיפעל להדחת קסטרו. ובכך, בכל פעם שקסטרו הלאים עוד ועוד נכסים אמריקאיים, ארה"ב הוסיפה עיצומים משלה.

לבסוף, באוקטובר 1960, הופסק הייצוא האמריקאי לקובה לחלוטין והיחסים נותקו. קובה הרחיבה והעמיקה את יחסי הסחר שלה עם ברית המועצות. שני הדיפלומטים האמריקאים אדווין סוויט ווויליאם פרידמן נעצרו וגורשו מקובה אחרי שהואשמו "במעשי טרור, מתן מקלט למורדים והברחת נשק". בינואר 1961 נסגרה שגרירות ארה"ב בהוואנה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ