בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שרי חוץ אמריקאים לשעבר: הסכם המסגרת שנחתם יאפשר לאיראן להפוך למעצמה אזורית

במאמר בוול סטריט ג'ורנל הביעו הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ דאגה מן ההסכם בשל התנהלותה של איראן ואמרו כי לארה"ב חייבת להיות אסטרטגיה פוליטית ממוקדת שתכפה על טהראן את קיומו

71תגובות

שרי החוץ האמריקאים לשעבר, הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ, פרסמו השבוע בוול סטריט ג'ורנל מאמר דעה בנוגע להסכם המסגרת שחתמו המעצמות עם איראן על תוכניתה הגרעינית.

"במשך 20 שנה, שלושה נשיאים, רפובליקאים ודמוקרטים, טענו כי תוכנית הגרעין של איראן מנוגדת לחלוטין לאינטרסים האמריקאיים והבינלאומיים וכי הם מוכנים להשתמש בכוח כדי למנוע מהאיראנים להשיג נשק כזה", כתבו שני שרי החוץ במאמר שהתפרסם שלשום (שלישי). "ובכל זאת, הדיונים שהחלו לפני 12 שנה כדי למנוע מאיראן להשיג יכולת גרעינית הסתיימו בכך שהם מאפשרים לה לעשות בדיוק את זה, גם אם לא במלוא העוצמה בעשר השנים הראשונות".

קיסינג'ר (שר החוץ בשנים 1977-1972) ושולץ (שר החוץ בין השנים 1989-1982) מציינים שהנשיא אובמה ושר החוץ קרי ראויים להערכה על מחויבותם לממש את המטרה ולהפחית את איום הגרעין האיראני, ואולם, הם מדגישים, משמעות הסכם המסגרת תלויה בעיקר במידת אכיפתו ואמינותו.

בלומברג

"המשא ומתן על ההסכם הסופי עם איראן יהיה מאתגר מאוד", הם כותבים. "הסכם המסגרת, כפי שהוצג על ידי האמריקאים, מגלם בתוכו פרשנות אמריקאית חד צדדית. כמה מסעיפיו כבר נדחו על ידי המתווך האיראני והוצגו על ידו כספין". ההצהרה המשותפת של האיחוד האירופי ואיראן נבדלת בכמה מובנים מההודעה האמריקאית, במיוחד בכל הקשור להסרת הסנקציות והאפשרות של איראן להמשיך בתוכניות מחקר ופיתוח.

לטענתם, ההגבלות על תוכניות המחקר והפיתוח של איראן כחלק מההסכם לא נחשפו בפומבי (ואולי אף לא הגיעו לידי הכרעה), ולכן איראן תהיה בעמדה שבה תוכל לפתח את הטכנולוגיה הגרעינית שלה במשך התקופה שבה ההסכם יהיה פעיל - עשר שנים -  וכשיפוג או יקרוס, היא תוכל לפרוס צנטריפוגות מתקדמות פי חמישה מהיכולת שיש לה עכשיו.

הגישה החדשה של מעצמות המערב שהשפיעה על ההסכם, מאפשרת לאיראן להמשיך להחזיק בציוד, במתקנים ובחומר המועשר שלה והיא תידרש רק להציב אותם תחת פיקוח ואבטחה זמניים ולאפשר ביקורים תקופתיים של פקחים בינלאומיים באתריה המוכרזים. קיסינג'ר ושולץ תוהים, עם זאת, אם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תהיה מסוגלת לעמוד טכנית במשימה המורכבת והגדולה הזו ולהעמיד מספיק כוח אדם.

שני הדיפלומטים הבכירים סבורים כי "במדינה כל כך גדולה עם מתקנים רבים וניסיון בהסתרה של מידע וחומרים לייצור גרעין, יהיה קשה מאוד לפקחים לעלות על הפרות של ההסכמים מצד איראן". לדבריהם, ישנו הבדל מהותי בין תכנון תיאורטי של עבודת הפקחים לבין כפיית ציות ומילוי הדרישות מצד טהראן, שבוע אחר שבוע, בעיקר נוכח משברים בינלאומיים והסחות דעת אזוריות. 

"העובדה כי איראן המשיכה בפעולות מסוימות במתקן המים הכבדים במשך תקופת ההסכם הזמני – פעילות חשודה כזאת אותרה אבל הושתקה כדי לשמור על אווירה חיובית בשיחות הגרעין בין הצדדים – איננה מעודדת במיוחד", כתבו השניים. לדבריהם, "כשיתחילו להופיע חילוקי דעות על היקף ומידת ההתערבות של הפקחים", תוהים השניים, "עד כמה יוכל המערב להתעקש ועד איזו נקודה? אם אכן יימצאו ראיות לפעילות לא תקינה, על מי תוטל חובת ההוכחה ואיזה תהליך יינקט כדי לפתור את העניין במהירות?"

מנגנון האכיפה שעליו מתבסס ההסכם ושלכאורה מבטיח למדינות המערב את שיתוף הפעולה של איראן – האיום מפני חידוש הסנקציות –  אינו סימטרי לחלוטין ומאפשר לאיראן הקלה קבועה בסנקציות בתמורה להגבלות זמניות עליה. "אם המעצמות ירצו להחזיר את הסנקציות כפי שהיו, זה לא יהיה קל. בעוד שאיראן יכולה להפר את ההסכם בצו מנהלי אחד, החזרת הסנקציות עליה תדרוש פעולת תיאום בינלאומית ובמדינות רבות ההחלטה המחודשת להטיל סנקציות עלולה לארוך זמן רב בגלל דעת הקהל", הם כותבים ומוסיפים: "אם התהליך לא יהיה חד משמעי, כל ניסיון להטיל סנקציות מחדש על איראן יגרום קודם כל לבידודה של ארה"ב, לא של טהראן".

לדברי קיסינג'ר ושולץ, הדיונים הבאים במסגרת המשא ומתן חייבים להתייחס ביתר זהירות לכמה נושאי מפתח חשובים, בהם היקף העשרת האורניום באיראן לאחר עשר שנים. היכולת לפתור את הנושאים הללו ונושאים נוספים תקבע אם ומתי ארה"ב תוכל לפרוש מהשיחות. מעבר לכך, אפילו אם הנושאים הללו ייפתרו, יש עוד בעיות שצצות מעל פני השטח משום שתהליך המשא ומתן יצר מציאות משלו. אם ההסכם הזמני קיבל את תהליך ההעשרה האיראני, ההסכם החדש הופך אותו לעובדה קבועה בשטח.

אי־פי

השניים אף הזהירו מהשלכות ההסכם על כלל המזרח התיכון. אחרי שמדינות האזור, בהן סעודיה, הבהירו כי נוכח האפשרות שלאיראן תהיה בסופו של דבר יכולת גרעינית גם הן ירצו בנשק גרעיני הרתעתי, תוהים השניים, על איזו רשת ביטחון של הרתעה גרעינית תוכל הקהילה הבינלאומית להמשיך להתבסס? וגם אם ארה"ב תציע מטריה גרעינית למדינות האלה כדי למנוע מהן לנסות להשיג נשק הרתעתי משלהן, איך יוגדרו ההתחייבויות הללו? 

קיסינג'ר ושולץ מבהירים כי הסכם מבורך הוא כזה שיסיים או לפחות ימתן במידה מסוימת את העוינות הצבאית של איראן כלפי המערב, שנמשכת כבר שלושה עשורים וחצי. לדבריהם, "איראן, בעלת אוכלוסייה משכילה ויחסית צעירה, תוכל להפוך לשותפה משמעותית, אולם לאיזו משימה? שיתוף פעולה בין מדינות מניח מראש שישנה יציבות עקבית ביחסים ביניהן, אולם בין ארה"ב לאיראן אין עדיין שום הבנה כזאת. אפילו נוכח האויבים המשותפים שלהן, כמו המדינה האסלאמית (דאעש), איראן מסרבת לחלוק מטרות משותפות עם הממשל האמריקאי", כתבו.

השיחות האחרונות הסתיימו כשאיראן מנסה בו בזמן לתקוע יתד ולהרחיב את השפעתה בשכנותיה האזוריות. הכוחות האיראניים ובני החסות שלהם נהפכו למרכיבים פוליטיים משמעותיים בכמה מדינות ערביות באזור, כמו החותים בתימן. כל עוד לא יוטלו לצד ההגבלות על הנשק הגרעיני גם הגבלות פוליטיות, טוענים שרי החוץ לשעבר, ההסכם שישחרר את איראן מהסנקציות יאפשר לה רק לחזק את מאמציה להשליט את ההגמוניה שלה באזור.

תומכי הסכם המסגרת סבורים שהוא מסייע לארה"ב להתנתק מהסכסוכים של המזרח התיכון ולנקות את האזור מנוכחותה הצבאית, כפי שהממשל הנוכחי שם לו למטרה לעשות. אולם אם ארה"ב תאפשר את צמיחתה של אימפריה שיעית במזרח התיכון, היא לא תתקבל בברכה על ידי המדינות הערביות הסוניות באזור. התנגדותן התקיפה לא תקדם את היציבות באזור וכל המהלך האמריקאי להוצאת כוחותיו מהשטח יביא בדיוק את ההפך ממה שהוא ניסה להשיג. מעבר ליציבות, הם אומרים, זה האינטרס האסטרטגי העליון של ארה"ב למנוע התפרצות של מלחמה גרעינית ואת ההשלכות הקטסטרופליות שיבואו אחריה.

עד שלא תהיה לארה"ב אסטרטגיה פוליטית, מסכמים קיסינג'ר ושולץ, הסכם הגרעין החדש רק יחזק ולא יפתור את האתגרים הבינלאומיים באזור. יותר מזה שהוא לא באמת יאפשר לארה"ב להתנתק מהמזרח התיכון, הסכם המסגרת עלול לחייב התערבות אמריקאית גדולה עוד יותר מכפי שהיא כיום.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו