בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || עתיד התמיכה האמריקאית בישראל כבר נמצא מאחוריה

בניגוד לתקווה שהסטודנטים יתבגרו ויתמכו במולדת כמו הוריהם, נראה שהם יחזיקו בדעותיהם הליברליות לאורך זמן. זה מדאיג מאוד את הרפובליקאים והיה אמור להדאיג לא פחות את ישראל

82תגובות

ממעוף הציפור, תמיכת הציבור האמריקאי בישראל לא פחתה בשנים האחרונות, אלא להיפך: על פי סקר "גאלופ" האחרון, ל–70% יש דעה חיובית על ישראל ו–62% מעדיפים אותה על פני הפלסטינים. אבל כשנוחתים על הקרקע ובוחנים את הנתונים ברזולוציה רחבה יותר, התמונה מלבבת פחות. התמיכה בישראל אמנם עולה בעקביות בקרב נוצרים, לבנים, שמרנים ומבוגרים, אך היא הולכת ופוחתת אצל חסרי דת, מיעוטים, ליברלים ובעיקר צעירים. על פי מדד זה, עתידה של התמיכה האמריקאית בישראל כבר נמצא מאחוריה.

ראשי תנועת החרם האנטי־ישראלי הידוע בראשי התיבות BDS, מנהלים בשל כך קמפיין לכיבוש המוחות והלבבות של אליטות צעירי אמריקה. המהלך הטקטי המרכזי להשגת היעד נעשה ב–4,200 הקמפוסים של הקולג'ים והאוניברסיטאות הפרושים לאורכה ולרוחבה של ארה"ב, בקרב איגודי המרצים והסטודנטים כאחד.

אחרי עשר שנות פעילות, התנועה איננה יכולה להצביע על הישגים מעשיים. בניגוד לכמה כנסיות נוצריות, אף אוניברסיטה אמריקאית עוד לא החליטה למשוך את השקעותיה מישראל. מצד שני, קשה להכחיש שמצדדי החרם נמצאים לאחרונה בתנופה — מספריהם טופחים, פעילותם מתעצמת ובחלקים מסוימים ביבשת, כמו בקליפורניה, הם זוכים להישגים סמליים ניכרים בקרב אגודות סטודנטים ואיגודי אקדמאים המצביעים בעד החרם.

אי־פי

כך הפכה זעקת "השמיים נופלים" של הקהילה היהודית המאורגנת מהגזמה פראית שנועדה לדרבן פעילות וגיוס כספים לתיאור המשקף את המצב לאשורו: האווירה בקמפוסים אכן מתלהטת, לא רק בקרבות בין מצדדי החרם למתנגדיו אלא גם, כמובן, ב"מלחמות יהודים" בינם לבין עצמם. מצדדי חרם רבים פעילים בארגון "סטודנטים לצדק בפלסטין". כנגדם מתייצבים ארגון "הלל" וגופים ימניים אחרים, ובתווך ישנה תנועת "ג'יי סטריט יו", שבקמפוסים רבים הפכה לארגון היהודי הגדול ביותר. בחלק מהקמפוסים השכיל הממסד לגייס לצדו את חניכי ג'יי סטריט למאבק משותף בחרם, אך באחרים, כמו בישראל אולי, מעדיפים להילחם במבקרים מבית מאשר באויבים מבחוץ.

בחלק מהמדינות, הארגונים היהודים גייסו לצדם גם את הקהילה האוונגליסטית אוהדת ישראל. בטנסי ובאינדיאנה אישרו בתי המחוקקים החלטות נגד פעילות ה–BDS, וגם הקונגרס עתיד לחוקק חוק נגד חרם מצד אירופה או הרשות הפלסטינית. אבל גם המאמצים הללו עלולים לפעול כבומרנג. הם נתפסים כפרי של שיתוף פעולה בין ממשלת ישראל ללובי הימני שפועל למענה בוושינגטון לאוהדיהם הנוצרים והשמרנים ברחבי אמריקה — והכל במימון ובפיקוח בעלי ההון הימנים העומדים מאחוריהם. עבור סטודנטים צעירים וליברלים, יהודים ושאינם יהודים, זו איננה חבורה שמעוררת סימפטיה או הזדהות.

בסופו של דבר, זהו הפיל בחדר שמתנגדי החרם מעדיפים להתעלם מקיומו: הקשר הישיר בין תדמית ישראל ומהלכיה בשנים האחרונות לניכור הגובר כלפיה בקמפוסים וההאצה בפעילות ה–BDS. מתנגדי החרם מעדיפים להיתלות במספרם הגדל של בני מיעוטים בקמפוס, כולל מוסלמים, ואף ב"אווירה" שיוצר הנשיא אובמה, מאשר לחבר בין הנסיקה בפעילות החרם לפיגועים הסברתיים כמו הפסקת תהליך השלום, פגעי המלחמה האחרונה בעזה, המאבק במהגרים הזרים, המלחמה בין נתניהו לאובמה ובחירתה בישראל של ממשלה הנתפסת כימנית קיצונית. מבחינתם, העוינות האנטי־ישראלית, שאכן גולשת במקרים מסוימים למשטמה אנטי־יהודית, הופיעה יש מאין, על לא עוול בכפינו, כנהוג בהיסטוריה היהודית. הם נבעתים מהזיהוי הגובר בין ישראלים לקולוניאליסטים ובין פלסטינים למיעוטים מדוכאים כמו אמריקאים־ילידים ואפריקאים־אמריקאים. למרות מעמדם הכלכלי־חברתי הרם, היהודים עדיין חושבים ומצביעים כמיעוט נרדף.

אוהדי ישראל נהגו להתנחם במחשבה שהזמן יעשה את שלו, ושהסטודנטים יתבגרו ויתמכו בישראל כפי שעשו הוריהם. במחקרים של השנים האחרונות התברר, עם זאת, שההתבגרות אינה משנה באורח דרמטי את השקפת העולם הבסיסית. זו מתעצבת בין הגילים 14–24, ובעיקר סביב גיל 18, כשאמריקאים מתחילים את לימודיהם באוניברסיטה. הדור הנוכחי ככל הנראה יחזיק לאורך זמן בדעותיו הליברליות המובהקות בקשר לכלכלה, דת וחברה ועם נטייתו להצביע לדמוקרטים. זה מדאיג מאוד את הרפובליקאים והיה אמור להדאיג לא פחות את ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו