בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנהיג הילידים בארגנטינה נלחם להשבת האדמות האבודות של אנשיו

בתמיכת פעילים משבטים נוספים הקים פליקס דיאס מאהל מחאה על עורק תחבורה ראשי בבואנוס איירס. למרות ניסיונה להציג עצמה כאבירת זכויות אדם, מסרבת הנשיאה קירשנר להכיר במאבק

2תגובות

פליקס דיאס עומד לפני שורת אוהלי פלסטיק צבעוניים העומדים על אחת מחלקות האדמה הרחבות ליד אבנידה 9 דה חוליו, מעורקי התנועה העמוסים ביותר בבירת ארגנטינה. "יש לנו אלים רבים", הוא אומר, "אל הטבע, אל המים, אל האוויר". אך הוא מוסיף כי, "כבר אין לנו את האדמה שחלקנו איתם. הם לקחו את האלים שלנו ועכשיו הם לוקחים את מעט הקרקע שעוד נותרה לנו".

דיאס, ראש השבט הילידי קום (Qom), עומד בראש המאבק להשבת האדמות של אבותיו במחוז פורמוסה בצפון המדינה. לצד נציגי קהילות פילאג'ה (Pilagá), ויצ'י (Wichi) וניבאקלה (Nivaclé), יושבים פעילי קום זה חמישה חודשים במאהל המחאה שהקימו בלב בואנוס איירס, ודורשים לשוב לקרקעות שהיו בידיהם במשך דורות. אך דבריו של דיאס נבלעים בתנועה הסואנת שמאחוריו ומוסדות השלטון מתעלמים ממאבקו.

ארגנטינה נחשבת למדינת מהגרים: רוב תושביה רואים עצמם כצאצאיהם של אירופאים שהגיעו אליה במאות ה־19 וה־20. נרטיב זה מבקש דיאס לשנות על ידי הבלטתם במרחב של בני המיעוט הילידי העקורים, וחיזוק תביעתם לזכויות והשבת אדמות אבודות. "תושביה הילידים של ארגנטינה ידעו גזענות, אפליה ואלימות" אומר חתן פרס נובל לשלום אדולפו פרס אסקיבל, שנכלא ועונה במשך 14 חודשים בימי המשטר הצבאי ששלט במדינה מ–1976 עד 1983. היום עומד פרס אסקיבל לצד הפעילים המובילים את המאבק למתן הכרה רשמית למנהיגי ילידים כדיאס.

אי־אף־פי

אך לא זו בלבד שארגנטינה מתעלמת מדרישות הפעילים, הממשלה אף שלחה את היחידה לפיזור הפגנות של המשטרה לנסות לפנות את מאהל המחאה. ניסיונות הפינוי הופסקו לאחר שידיעות על כך התפשטו כאש ברשתות החברתיות. "אנחנו לא רוצחים, לא פושעים, ולא מושחתים", אומר דיאס, "אנחנו רק רוצים שיכבדו את זכויות האדם שלנו ולשוחח עם הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר".

הנשיאה קירשנר מציגה עצמה כאבירת זכויות אדם ומשתמשת במלוא עוצמתה להעמיד לדין בכירי צבא ששירתו בימי הדיקטטורה. אבל ממשלתה מתעלמת בשיטתיות מתביעותיהם של מנהיגי ילידים דוגמת דיאס. "הממשלה מדברת על הפרת זכויות אדם בימי המשטר הצבאי, אבל מפרה בעצמה היום את זכויות הילידים", אומר פרס אסקיבל.

רויטרס

לאחר חמישה חודשי מחאה, האוהלים באבנידה 9 דה חוליו בלויים, כסאות הפלסטיק הלבנים מלוכלכים ובתי השימוש הניידים נראים לא שייכים. רק מעטים עוצרים להביע סולידריות.

אחת הבעיות היא שהנשיאה קירשנר מסרבת להכיר בתוצאות בחירות שנערכו בחסות הממשלה ב–2011, ושבהן בחרו כ–50 אלף בני קום בדיאס כנציגם במשא ומתן עם הממשלה בסוגיית האדמות. דיאס זכה ב–80% מהקולות, אך קירשנר דחתה את התוצאות. דיאס טוען מנגד כי מאז שהממשלה הפקיעה ב–2007 שטחים נרחבים מקהילתו, מתעלם השלטון מדרישות הילידים. "לאבד קרקע בשבילנו זה כמו לאבד איבר מגופנו, זה כמו למות", אומר דיאס.

במפקד אוכלוסין שנערך בארגנטינה ב–2011, הזדהו כמיליון בני אדם, מתוך כ–40 מיליון, כצאצים ישירים של תושביה הילידים של המדינה. "בארגנטינה עדיין מדברים כ־30 שפות ילידים שונות והגופים הכלכליים ממשיכים לגרש את האנשים האלה מאדמותיהם אפילו עכשיו", אומר דניאל קוארץ', מנהל שירות המעקב הגנטי באוניברסיטת בואנוס איירס. לדבריו, "אוכלוסיות ילידות רבות אולצו להתיישב מחדש באזורים עירוניים, בעיקר כתוצאה מהרחבת שטחי גידולי הסויה במדינה". קוארץ' הוסיף כי בני הקום הדפו בעוז את ניסיונות ההשתלטות הקולוניאליים של ספרד ואת היוזמות להמיר את דתם לנצרות. אך המערכת האקולוגית שלהם נהרסה כשפורמוסה עברה לידי ארגנטינה ב–1876, לאחר מלחמה עם פרגוואי השכנה.

פרס אסקיבל מצר על מצבן הקשה של קהילות הילידים של ארגנטינה. "הם מושא לרדיפה שיטתית ואדמותיהם מועברות לתאגידים בינלאומיים גדולים", הוא אומר, "מגרשים אותם מאדמותיהם והם חיים בגלות בארצם שלהם". הוא ודיאס ממשיכים ללחוץ על הנשיאה קירשנר, אבל הם אינם אופטימיים. "אני לא חושב שהנשיאה תשנה את המצב, זו החלטה פוליטית", אומר פרס אסקיבל. "הם הורגים אותנו באדישות", מוסיף דיאס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו