בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרב על הזיכרון בארה"ב מוחק את חלקיה הבעייתים של ההיסטוריה

השבוע הודיע אובמה על שינוי שמו של הר מקינלי שבאלסקה לשמו הילידי המקורי. הצעד הוא חלק ממגמה שבה תמורה בעמדות תרבותיות ופוליטיות משפיעה על תפיסת העבר

19תגובות

ב–1861, השנה שבה פרצה מלחמת האזרחים בארה"ב, חיילי הצפון שהוצבו מחוץ לבניין הקונגרס תקפו בכידון את שולחן העבודה של ג'פרסון דייוויס. החיילים ביקשו להשמיד את הסמל המזוהה עם דייוויס, שהתפטר מתפקידו בסנאט של ארה"ב כדי לשמש כנשיא מדינות הקונפדרציה שנלחמו בצפון. אחד העוזרים במקום עצר את החיילים בטענה כי שולחן הכתיבה שייך לממשלה, וכי החיילים נשלחו למקום כדי "להגן, לא כדי להרוס". שולחן הכתיבה, המשמש היום את הסנאטור ממיסיסיפי, ת'אד קוקרן, עדיין נושא את סימני ההתקפה, וערכו ההיסטורי עולה על סמליותו. אך המקרה של השולחן יוצא דופן בהשוואה לסמלים אחרים מתקופת מלחמת האזרחים ואירועים לאומיים אחרים, אשר מוסרים מהמרחב הציבורי כחלק ממגמה להעלים חלקים לא נוחים מההיסטוריה של ארה"ב.

השבוע הודיע נשיא ארה"ב ברק אובמה כי בכוונתו לנצל את סמכותו להשיב להר מקינלי באלסקה, שנקרא על שמו של נשיאה ה–25 של ארה"ב, את שמו הילידי המקורי – הר דנאלי. דמוקרטים באחדות ממדינות ארה"ב לחצו לאחרונה להסיר את שמותיהם של נשיאי ארה"ב תומאס ג'פרסון ואנדרו ג'קסון מכינוסים שנתיים של המפלגה הדמוקרטית, והוויכוח מחלחל גם לאירועי ספורט ותרבות. כך לדוגמה הופעל בשנים האחרונות לחץ אדיר על מועדון הפוטבול הוושינגטוני "רדסקינס" (שם גנאי לאמריקאים־ילידים), לשנות את שמו.

אי־פי

התביעה לערוך שינויים אלה נתקלת לעתים קרובות בהתנגדות חזקה מצד אלה שנאמנותם נתונה למה שהסמלים מייצגים. היסטוריונים מסבירים כי ניסיונות שכאלה לשנות את המרחב הציבורי, מונעים על ידי תמורות תרבותיות ודמוגרפיות, ועל ידי אירועים תקופתיים כמו רצח תשעת המתפללים השחורים בכנסייה בצ'רלסטון ביוני האחרון. "אנחנו נמצאים ברגע של טיהור", אמר דייוויד גרינברג, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי. "אירועים רבים כל כך מתרחשים כעת ולכן יש להתבונן בהם במבט רחב, על אף שישנם הבדלים משמעותיים בין תקרית לתקרית. אני סבור כי לב העניין הוא הגזע", הוסיף גרינברג.

למגמה זו של עיצוב העבר מחדש יש תקדימים במדינות אחרות. לאחר שנלסון מנדלה נבחר לנשיא דרום אפריקה ב–1994, החליפה המדינה את דגלה מתקופת האפרטהייד. בדבלין ב–1966 פוצצו חברים לשעבר בצבא האירי הרפובליקאי (המחתרת האירית) את פסלו של הוריישו נלסון – גיבור מלחמה בריטי מתקופת מלחמות נפוליאון. לאחר קבלת עצמאותה מבריטניה ב–1956, התאמצה ממשלת סודאן לנקות את המדינה החדשה מפסלים שסימלו את הקולוניאליזם. ואילו ממשלת אתיופיה הרסה פסלים של לנין ומנהיגים קומוניסטיים אחרים שהוצבו בתקופת שלטונו של מנגיסטו היילה מריאם, שעמד בראשות החונטה הקומוניסטית ששלטה במדינה בחלקים מהמאה הקודמת.

עם זאת, כמה היסטוריונים ופוליטיקאים מזהירים שישנו הבדל בין להניף את דגל הקונפדרציה על בנייני הממשל של מדינות הדרום בארה"ב ובין לגנות נשיאים ודמויות היסטוריות אחרות, ולדון אותם לכף חובה על פשעי העבר שלהם מבלי להתייחס לתרומתם לחברה. הסאנטור מיץ' מקונל, נציג קנטקי ומנהיג הרוב בסנאט בארה"ב, קרא לאחרונה לסלק את פסלו של נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דיוויס מבית המחוקקים בפרנקפוֹרט, בירת קנטקי. עם זאת, מקונל לא קרא להסיר את שאר סמלי הקונפדרציה מרחובות העיר. "אינני חושב שעלינו לקרצף את ההיסטוריה או לטייח אותה", אמר הסנאטור לאחרונה.

קשה, ולפעמים יש אפילו לנהוג באופן שרירותי, כשמשווים בין תרומתה של דמות היסטורית לחטאיה. דרום אפריקה החליפה את דגלה והמנונה, אך אנדרטת פורטרקר (Voortrekker Monument) בבירה פרטוריה, שהוקמה לזכר האפריקאנרים (צאצאי המתיישבים ההולנדים בדרום אפריקה) שעזבו ב–1838 את מושבת הכף הבריטית, הושארה במקומה כאתר היסטורי לאומי, על אף שכמו דגל הקונפדרציה בארה"ב האנדרטה מזכירה לשחורים את מורשת האלימות הגזעית. דגלים שעליהם מופיעים סמלי הקונפדרציה ופסלים של גנרלים ממדינות הדרום מצויים בשפע בגבעת הקפיטול שבוושינגטון, אך לצדם ניתן למצוא פריטים המנציחים גיבורים של התנועה לזכויות האזרח, כגון רוזה פארקס.

המאבק על שמו של הר או היחס לדמות היסטורית נובעים בעיקר מתחרות על הבעלות על ההיסטוריה, שאליה מתווסף הקשר פוליטי עכשווי. הסרת שמו של הנשיא ויליאם מקינלי לא נעשתה כאות זלזול בנשיא לשעבר, אמרו מחוקקים ורבים מתושבי אלסקה שאישרו כי מקינלי היה נשיא חשוב ואהוד, אלא כהכרה בהיסטוריה ובחלקם של הילידים במדינה. מנגד אמרו המתנגדים לשינוי השם כי הם מבינים את חשיבותו התרבותית של השם דנאלי, אך הם רואים בפעולתו של אובמה דוגמה למחטף נשיאותי, כפי שהרפובליקאים מאשימים את אובמה בחלק גדול של תקופת נשיאותו השנייה.

על פי הרקורט פולר, פרופסור בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ג'ורג'יה, "מאחר שאנדרטאות מייצגות זיכרונות, היסטוריה וזהויות לאומיות שנויות במחלוקת, המשמעות של סילוקן, עיצובן מחדש או שינוי שמן של אנדרטאות אלה היא דחיית נרטיבים היסטוריים ותרבותיים מסוימים לטובת נרטיבים המתאימים יותר לאקלים החברתי, התרבותי והפוליטי הנוכחי". פולר מסביר כי "ארה"ב עוברת תקופה של ויכוחים העוסקים במשמעויות של סמלים שונים, לאומיים וקונפדרטיביים, שבהם באים לידי ביטוי המורשת וגם הכאב".

עם זאת, ההיסטוריה והתרבות העממית יכולות לחולל גם שינויים חיוביים. "יש הערכות מחדש של ההיסטוריה שהן תוצאה של יצירות בדיוניות", אומר אלן ברינקלי, היסטוריון מאוניברסיטת קולומביה. "הבנה אוהדת יותר לניקסון התפתחה כתוצאה מסרטים כמו 'פרוסט/ניקסון', ונוצרה גם תמונה חדשה ומורכבת יותר של המדינאי האמריקאי אלכסנדר המילטון בעקבות המחזמר 'המילטון'".

רפובליקאים רבים בגבעת הקפיטול מקווים שההתמקדות בעתיד סמלי הקונפדרציה תיעלם בשקט עד סוף השנה, אך סביר להניח שהדיון יתלהט מחדש בזמן מאבקי התקציב הבאים, אז תתמודד ארה"ב פעם נוספת עם השתנות הזהות שלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו