בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך שינו אדלסון ותורמים יהודים את המפלגה הרפובליקאית

"ניו יורק מגזין" פרסם תחקיר נרחב על מעורבותו של המיליארדר היהודי במרוץ הרפובליקאי לנשיאות, לקחיו מבחירות 2012 ועל התהליך שעברה המפלגה בדרך לתמיכה גורפת בישראל

111תגובות

"שלדון אדלסון מוכן לקנות את הנשיאות - הוא רק לא החליט עדיין באיזה מועמד לתמוך", כך מכריזה כתבה נרחבת ומעוררת הדים שהתפרסמה אתמול (רביעי) ב"ניו יורק מגזין", העוסקת בקשריו של איל ההון עם המועמדים הרפובליקאים לנשיאות ארה"ב, ומבקשת לבחון כיצד הפכה המפלגה למזוהה כל כך עם ישראל. "החיבור בין המפלגה הרפובליקאית לישראל הפך להדוק ביותר ב–30 השנה האחרונות, באופן חסר תקדים בפוליטיקה האמריקאית המודרנית", פותח הכתב, ג'ייסון זנגרל. "המפלגה הרפובליקאית מציעה לישראל תמיכה חסרת תנאים בשורת נושאים. האדם האחראי ביותר להתפתחות זו הוא שלדון אדלסון".

על פי העיתון פורבס, אדלסון, שגדל בשכונה ענייה בבוסטון, שווה כיום כ-26 מיליארד דולר. בניו יורק מגזין נכתב כי בין 17 המתמודדים הרפובליקאים לנשיאות, הרוב מתחרים גם במה שכונה "הפריימריז של אדלסון" - המרוץ על ליבו של התורם - אשר עובר דרך ישראל. בשנת 2012, הוציא אדלסון 20 מיליון דולר בתמיכה בניוט גינגריץ' והאריך את התמודדותו בפריימריז באופן שהסב נזק למיט רומני. לאחר שגינגריץ' הפסיד, תרם אדלסון עוד 30 מיליון דולר לתמיכה ברומני ובסך הכל הוציא לפי דיווחים מעל למאה מיליון דולר בקמפיין הבחירות נגד ברק אובמה.

בלומברג

הכתבה מתארת כיצד מקבל אדלסון במשרדו במלון ונישיאן שבלאס וגאס זרם קבוע של מתמודדים לנשיאות. גם כשהם אינם מבקרים אותו, המתמודדים הרפובליקאים שומרים על קרבה אליו. כך לדוגמה, לפי דיווחים, מרקו רוביו מתקשר לאדלסון בכל שבועיים. "רוביו מתקשר ואומר, 'היי, האם ראית את הנאום הזה? האם ראית את דבריי בקונגרס על איראן? מה אתה חושב שאני צריך לעשות בנושא הזה?'", סיפר בכתבה אדם מקורב לאדלסון. לפי הדיווח, גם המועמד לינדזי גרהאם מתקשר בתדירות דומה ואילו המועמד סקוט ווקר, שביקר בישראל במאי, עשה זאת באמצעות אחד ממטוסיו של אדלסון. בתום ביקורו של המועמד בן קרסון בלאס וגאס מוקדם יותר השנה, התלונן אדלסון לפי הכתבה בפני חבר: "יש יותר מדי מתמודדים!".

למרות עושרו הרב, המנגנון הפוליטי של אדלסון אינו רחב. מלבד רעייתו ומזכירתו הוותיקה, אין מאחוריו ארגון של ממש. "במקרה של האחים קוך, יש תשתית עצומה, לטוב ולרע. כשהם פונים לכיוון מסוים - הם ימשיכו ללכת. עם אדלסון אין תהליך, אין שיטה, אין צוות, אין בירוקרטיה. זה רק הוא ורעייתו", אומר פעיל רפובליקאי. תרומותיו של אדלסון ניתנות בדרך כלל לאחר פגישות אישיות, אך הוא ידוע גם כמי שיכול לעצור בפתאומיות את המימון על עבירות קטנות, כמו ציטוט כתבת עיתון שלא אהב. בעולם העסקי, "הוא הצליח בגדול משום שהיו לו את האינסטינקטים הנכונים בשילוב עם נחרצות מוחלטת ונכונות להגיד לכולם ללכת לעזאזל", מסביר אדם נוסף שעבד עמו, "העולם הפוליטי הוא לא כזה. עליך להביא אנשים לעמדה שלך. עליך לעבוד עם אנשים. עליך לשכנע ולהתפשר".

אדלסון עומד על כך שהפעם הוא לא יחזור על הטעות ב–2012, ויבחר במועמד בעל פוטנציאל ממשי לזכות. הוא אמר לכמה ממכריו כי לא יבחר מועמד עד שיצפה בכמה עימותים בין המתמודדים. ג'פרי ויזנפלד, תומך ישראל המיודד עם אדלסון, אומר כי עדיפותו הראשונה כעת היא לתמוך במועמד שיוכל להיבחר. "הוא יעמיד מול הרגשנות שלו בנושא הזה את הנתונים הקרים", אמר.

הודות למועמדותו של דונלד טראמפ, "השד הרפובליקאי" רוחש מתמיד. האתגר של אדלסון כעת הוא לבחור במועמד בעל הסיכוי הטוב ביותר לא רק להביס את הילרי קלינטון, אלא גם את האיש שמלונו בלאס וגאס אינו מרוחק מהוונישיאן. בעוד טראמפ מגדיר את אובמה כאויב הגדול ביותר של ישראל ומדגיש כי בתו התגיירה, התמצאותו במזרח התיכון שטחית כל כך, שאדלסון לא מאמין שהוא יהיה בעל ברית מועיל לישראל.

כתבה מאפריל 2015 על מעורבותו של אדלסון במפלגה הרפובליקאית (בלומברג)

אדלסון מתלבט גם לגבי כמה מועמדים נוספים: סקוט ווקר, למרות מאמצי הלובי האינטנסיביים שהשקיע, נחשב בעיני רבים המקורבים לאדלסון כלא רציני מספיק בנוגע לישראל ולמדיניות חוץ. רוביו חביב על אדלסון באופן אישי, אך ייתכן שאין לא את החספוס הנדרש לנצח את טראמפ. טד קרוז יכול למשוך את אותם מצביעים רפובליקאים שכעת תומכים בטראמפ, אך שמרן מדי מכדי לנצח את קלינטון. וכך, נותר ג'ב בוש כמועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר להביס את טראמפ וקלינטון, אלא שיחסיו עם טראמפ מורכבים יותר מיתר המועמדים. אם אדלסון חש שהתמיכה בגינגריץ' על פני רומני ב–2012 היתה טעות, תמיכה כעת בבוש יכולה להיות תיקון. אך באופן מתסכל עבורו - בוש אינו מוכן תמיד לשתף פעולה.

בפברואר, פרסם בוש את רשימת 21 יועצי מדיניות חוץ שלו למסע הבחירות, בהם ג'יימס בייקר, שהיה שר החוץ בממשלת בוש האב ומקורב למשפחה. אדלסון מתעב את בייקר בשל מדיניותו הנוקשה כלפי ישראל ואיומיו לעצור את הסיוע האמריקאי. חשדותיו זכו לאישוש מוקדם יותר השנה, כשהתברר שבייקר ינאם בוועידה השנתית של השדולה היהודית ג'יי סטריט, המזוהה עם האגף השמאלי. "ג'יי סטריט הם כמו חיזבאללה מבחינתו של שלדון", מצוטט בכתבה רפובליקאי יהודי בולט ששוחח על הארגון עם אדלסון. ההכרזה על בייקר כיועצו של בוש וההודעה על נאומו הצפוי היתה לדברי האיש "מכה כפולה" לאדלסון.

ביחד עם רפובליקאים אחרים, החל אדלסון ללחוץ על הקמפיין של בוש לוותר על בייקר כיועץ, או לכל הפחות לאלץ אותו לבטל את נאומו. בכתבה מתואר כיצד הגיעו המסרים גם לבוש עצמו, אך זה לא נסוג. בייקר נשא את נאומו בסוף מארס ומתח בו ביקורת חריפה על בנימין נתניהו. היחסים בין בוש לאלסון המשיכו להידרדר, אולם אחרי נאומו של בייקר עשה המועמד ניסיון לתקנם. הוא פרסם הצהרה הדוחה את עמדותיו של בייקר על ישראל, שכר לקמפיין יועץ נצי לביטחון לאומי, והחל להיעזר באחיו ג'ורג' וו. בוש, שמחויבותו לישראל כנשיא קנתה את תמיכתו של אדלסון.

אי־פי

במאי, הגיע בוש למלון ונישיאן להיפגש עם אדלסון. כיום, מציינים בכתבה, לא רק שהוא אחד ממובילי ההתנגדות נגד הסכם הגרעין עם איראן, אלא לפי רפובליקאי בכיר הוא גם פועל לכך שכמה רפובליקאים התומכים בעסקה ישמרו זאת לעצמם. "אם תשימו לב, אין אף נציג רפובליקאי שדיבר על תמיכה בהסכם", אמר.

קשה לדמיין תרחיש בו הילרי קלינטון, או כל מועמד דמוקרט אחר, לא יזכה ברוב הקולות היהודיים בנובמבר 2016. אך משתי המפלגות, זוהי דווקא המפלגה הרפובליקאית שהשתנתה לחלוטין על ידי קבוצה של פעילים ותורמים יהודים. "האם זה משנה אם יותר יהודים יהיו רפובליקאים בטווח הארוך? לא ממש", אומר חבר יהודי בולט במפלגה. "מה שמשנה זה שהמפלגה הרפובליקאית בכללה הופכת באופן לא מתנצל ולא נרתע לפרו־ישראלית".

הכתבה מתארת כיצד במהלך השנים פחתה העוינות המפלגתית כלפי יהודים, ובמקביל גברה התמיכה בישראל: החל מתקופת נשיאותו של רייגן בשנות ה-80, בהמשך עם הפוליטיזציה של הזרם האוונגליסטי בשנות ה-80 וה-90, ויתר שאת אחרי מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001. בתקופת נשיאותם של בוש ואובמה הקשר הפך כה הדוק, עד שהתמיכה בישראל היא אחד מנושאי הליבה של המפלגה. נקודת המפנה, אומרים רבים, היתה שנת 2008 עם בחירתו של אובמה לנשיאות.

בעוד רבים מקרב התורמים הגדולים תומכי ישראל ממשיכים לתמוך בדמוקרטים - בהם למשל המיליארדר חיים סבן הניצב לצדה של קלינטון, מספר גדול של מולטי־מיליונרים אמריקאים ערקו למחנה הרפובליקאי. ב-2014, בוועידה השנתית של הקואליציה היהודית הרפובליקאית (RJC) נרשם מספר המשתתפים הגדול ביותר עד כה - 400 איש שתרמו כל אחד לפחות 1,000 דולר. באפריל השנה, השתתפו בוועידה יותר מ-700 איש. "יש אנשים רבים שבאו, שהיו עצמאים או דמוקרטים, או לא ממש היו פעילים בתהליך הפוליטי", אומר המנהל בפועל של הקואליציה, מאט ברוקס. "הם באו בגלל פעילות ממשל אובמה ונטישת ישראל על ידי תומכים מובילים במפלגה הדמוקרטית".

רויטרס

בכתבת הניו יורק מגזין נכתב כי עבור רפובליקאים רבים, במיוחד אינטלקטואלים ניאו־שמרנים, נתניהו הוא לא רק בעל ברית אלא חבר. הם הכירו אותו לראשונה בשנות ה–80, כשהיה ציר ישראל בוושינגטון, ובהמשך כששימש כשגריר באו"ם. כעת הם, ועמיתיהם הרפובליקאים הלא יהודים, מביטים בהערצה כיצד הוא מוביל את ישראל בנתיב נצי, הרחק משורשיה הסוציאליסטים. נאומו של נתניהו בקונגרס, שאורגן על ידי יו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר, היה רגע מכריע בהפיכת ישראל לנושא שנוי במחלוקת בין המפלגות - התפתחות שלצד ה"ציוניזציה" שעברה המפלגה הרפובליקאית, יכולה להתברר כאחת המורשות הממושכות של ממשל אובמה, נכתב בכתבה.

גם אם הרפובליקאים לעולם לא יזכו ברוב הקולות היהודיים או ברוב הכסף מתורמים יהודים, רפובליקאים יהודים כבר קיבלו שליטה על מדיניות החוץ של המפלגה בעתיד הנראה לעין, נטען בכתבה. הנשיא הרפובליקאי הבא, מעריך מומחה ניאו־שמרן למדיניות חוץ, יעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, והסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל יגדל עוד יותר. גם בסוגיות ביטחון לאומי, דרך תוכניות המעקבים ועד לגרעין האיראני - סדר העדיפויות של אדלסון ועמיתיו היהודים הרפובליקאים, הוא כיום זהה לזה של המפלגה הרפובליקאית. "כשהמפלגה תצליח לבסוף לחזור לבית הלבן, הנצים יקבלו את מבוקשם", אמר המומחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו