עקרון "כן זה כן" גורם בלבול בחינוך המיני ובחוק בארה"ב

בקליפורניה לומדים התלמידים שכל שלב ביחסי המין מחייב הסכמה, אף שהחוק אינו מחייב זאת. לפי המבקרים, הפעילים למען עקרון ההסכמה המפורשת מנסים למתוח קו ברור בתחום אפור מטבעו

ג'ניפר מדינה, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ניפר מדינה, ניו יורק טיימס

התלמידים בכיתה י' שהתכנסו סביב השולחנות בבית ספר התיכון אורבן שבסן פרנסיסקו, כבר לא היו צריכים לדבר על מחלות מין או אמצעי מניעה, הם כבר קיבלו הדרכה על נושאים אלה. באותו יום הם התכנסו כדי לדון בנושא אחר: איך ומדוע להבטיח שכל שלב במפגש מיני ייעשה בהסכמה.

הסכמת אדם לנשיקה – או ליותר מכך – לא מתבטאת רק בשתיקה או בהיעדר התנגדות, מסבירה שפיה זאלום לתלמידים. הם מקשיבים בעניין, אבל כמה מהם לא מצליחים להסתיר את פליאתם: "מה זה אומר, שצריך להגיד 'כן' כל עשר דקות"? שואל איידאן ריאן בן 16. "פחות או יותר" עונה לו זאלום, "זה לא עניין של עיתוי, אבל מי שיוזם את השלב הבא חייב לשאול".

תלמידים בתיכון אורבן בסן פרנסיסקו בשיעור על עקרון ההסכמה המפורשת צילום: נואה ברגר / ניו יורק טיימס

המנטרה "לא זה לא" שהיתה שגורה בפי בני הדור הקודם, נדחקת היום בידי "כן זה כן", משום שצעירים רבים יותר מפנימים שעליהם לקבל הסכמה מפורשת ממושא תשוקתם לפני שהם נוגעים, מנשקים או מקיימים עמו יחסי מין. מאז חחם המושל ג'רי בראון על החוק החודש, הפכה קליפורניה למדינה הראשונה בארה"ב שבה כל בתי הספר נדרשים לכלול בשיעורי החינוך המיני שלהם גם את נושא ההסכמה המפורשת, שנעדרת כאשר אדם שיכור או רדום.

בשנה שעברה היתה קליפורניה המדינה הראשונה שחייבה בחוק את המכללות לכלול את עקרון ההסכמה המפורשת בהליכים משמעתיים בפרשות מין. כתריסר מדינות נוספות, בהן מרילנד, מישיגן ויוטה, שוקלות להחיל תקנות דומות גם על המכללות שבתחומן. אחת ממטרות החוק היא לשפר את אופן התמודדותן של מכללות ואוניברסיטאות במקרים של האשמות באונס ובתקיפה מינית. המטרה השנייה היא להקטין את מספר הצעירים המרגישים שהם נגררים להתנהגות מינית שבעצם אינם רוצים בה.

מקטרגי החוק אומרים שמחוקקים והפעילים למען הסכמה מפורשת מנסים למתוח קו ברור בתחום שהינו אפור מטבעו, בעיקר בקרב ילדים וצעירים החווים את ההתנסויות הרומנטיות והמיניות הראשונות שלהם.

"אין עדיין אמות מידה ברורות, יש הרבה עמימות ביחס להשפעת אמות המידה הללו", אומר ג'ון בנצהף, מרצה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. "אלה אמות מידה לא הגיוניות, אין איש שבאמת נוהג כך, הקניית מושגים כאלה לתלמידי תיכון רק תזרה עוד בלבול".

אבל זאלום, המעבירה זה עשרות שנים שיעורי חינוך מיני לתלמידי תיכון, מביעה קורת רוח מהתקנות החדשות, אף שהיא מודעת לבלבול שהן עלולות ליצור. "מה שבאמת חשוב לדעת הוא שמין לא תמיד הולך חלק", אמרה לתלמידי כיתה י', "הוא גם יכול להיות מסורבל, וזה נורמלי, זה מראה שהדברים בסדר", אמרה. התלמידים לא נראו משוכנעים.

על פי החוק החדש, תלמידי תיכון בקליפורניה חייבים לקבל הדרכה על עקרון ההסכמה המפורשת, אבל אינם חייבים לנהוג על פיו. אי לכך, תלמיד תיכון המואשם באונס לא צריך להוכיח שקיבל הסכמה ממי שמאשים אותו.

"אלימות מינית משגשגת תמיד בתחומים האפורים", אומר קווין דה לאון, יו"ר הסנאט של מדינת קליפורניה שהוביל את יוזמת החקיקה בבתי הספר התיכונים. "אנחנו רוצים ליצור שינוי התנהגותי ומשפטי כאחד", אמר, "כבר איננו מדברים על הפרדיגמה הישנה לפיה קורבן מואשם באחריות להתנהגותו".

"אנחנו מנסים להבהיר לתלמידים שמין כרוך בדו־שיח", אומרת זאלום שחיברה בנושא תוכנית לימודים שנמצאת בשימוש ברחבי המדינה כולה. "התלמידים נמצאים בשלב של גיבוש דפוסי התנהגות, יש להם שאלות רבות", היא אומרת. "הם עשויים לשאול: 'אפשר לעשות סקס כששנינו שיכורים?' או: 'אם אני מתחיל עם מישהי ולמחרת היא מחליטה שהיא לא רצתה לעשות את זה, מה אני עושה'? עליהם להכין את עצמם גם לשמוע 'לא' וגם לומר 'לא'", אומרת זאלום.

אל הידיעה ב"ניו יורק טיימס"

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ