בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בארה"ב חוששים: צוללות רוסיות ינתקו את תשתית האינטרנט העולמית

בקיץ האחרון עקבו סוכנויות הביון האמריקאיות אחר ספינת מחקר, המפעילה צוללות לא מאוישות, ששטה מול חופי ארה"ב מעל קווי התקשורת התת-ימיים. ציתות מתקדם או תקיפה וניתוק - זו זירת ההתגוששות הבאה בין המעצמות

54תגובות
מפת הכבלים התת ימיים בעולם

צוללות וספינות ריגול רוסיות פועלות באופן אגרסיבי סמוך לכבלים תת ימיים הנושאים כמעט את כל תעבורת האינטרנט והסחר האלקטרוני בעולם. בפנטגון ובשירותי המודיעין של ארה"ב חוששים כי רוסיה תתקוף קווי תקשורת אלה במקרים של מתיחות או סכסוך וכי פעילותה באזור הכבלים, נעשית כחלק מהעמקת מעורבותה הצבאית והשפעתה בזירות שונות בעולם, כגון: חצי האי קרים, מזרח אוקראינה וסוריה.

לדברי האדמירל מארק פרגוסון, מפקד הכוחות הימיים של ארה"ב באירופה, בשנה האחרונה חלה עלייה של 50% בפעילות הצוללות הרוסיות וזו הגיעה לרמות שכמותן לא נצפו זה יותר מעשור. בין היתר בונה רוסיה בסיסים בקוטב הצפוני ותשקיע יותר מ-2.4 מיליארד דולר בשדרוג צי הים השחור עד שנת 2020. רוסיה גם בונה כלי שיט לא מאויש, מעין מל"ט ימי, בעל יכולת לשאת פצצה גרעינית טקטית קטנה לשימוש נגד מעגנים צבאיים, נמלים או מטרות הנמצאות לאורך חופים. לצפייה במפה אינטראקטיבית של הכבלים התת ימיים בעולם

הספינה הרוסית יאנטאר
אתר מספנות יאנטאר

החשש מפני ציתות נרחב לכבלי התקשורת התת ימיים קיים בארה"ב עוד מימי המלחמה הקרה עם בריה"מ. אך כיום נראה כי הדאגה גדולה עוד יותר: התקפת הסייבר האולטימטיבית של רוסיה על ארה"ב עלולה לכלול פגיעה בסיבים האופטיים הנמצאים בנקודות רגישות וקשות לגישה. הדבר יוביל להשבתה מיידית של רשתות העברת מידע שבהן תלויים ממשלות, כלכלות ואזרחי מדינות המערב.

עד כה לא ידוע על ניסיון לפגוע בכבלים, אולם הדאגה מאפשרות זו מטרידה יותר ויותר את מנוחתם של בכירים בממשל, בשירותי המודיעין ובקרב בעלות בריתה של ארה"ב, לנוכח פעילותו הגוברת של רוסיה ברחבי הגלובס. במקביל, הדיון הפנימי שמתקיים בוושינגטון מדגים את חוסר האמון העמוק שבו מתייחסת ארה"ב לפעילות הרוסית, באופן המזכיר אף הוא את ימי המלחמה הקרה.

הערכות הפנטגון וגופי הביון ביחס לפעילות הצי הרוסי מסווגות ביותר, וכמוהן גם פעולות הניטור האמריקאיות והמאמצים של וושינגטון למצוא דרכים להתאושש במהירות ממצב שבו תיגרם חבלה לכבלים. "את היקף הפעילות אפשר להשוות למה שראינו בימי המלחמה הקרה", אומר דיפלומט אירופאי בכיר. נורווגיה, אחת מחברות ברית נאט"ו, מוטרדת מהמצב עד כדי כך שפנתה לשכנותיה בבקשה לסייע לה במעקב אחר צוללות רוסיות.

יותר מעשרה פקידים רשמיים אישרו בשיחה עם "ניו יורק טיימס" כי העניין ממקד תשומת לב משמעותית מצד הפנטגון. בשיחות פרטיות סיפרו מפקדים וקציני מודיעין כי פעילות מוגברת של רוסיה נצפית בים הצפוני, בצפון־מזרח אסיה ואפילו סמוך לחופי ארה"ב, ובעיקר לאורך נתיבי הכבלים התת ימיים. בחודש שעבר ספינת הריגול הרוסית "יאנטאר", מצוידת בציוד מתוחכם הניתן לשיקוע, שייטה לאורך החוף המזרחי בדרכה לקובה. יצויין כי סמוך למתקן המעצר האמריקאי במפרץ גואנטנמו נמצאת גם נקודת יציאה חשובה של הכבל התת ימי.

הצוללת האמריקאית ג'ימי קרטר
הצי האמריקאי

לוייני ריגול, ספינות ומטוסים אמריקאים עקבו אחרי תנועת הספינה הרוסית ואחר הציוד שברשותה, המסוגל לגרום לחיתוך הכבלים הרחק מהחוף ומתחת לגובה פני הים. רוסיה טוענת כי יאנטאר היא ספינה העוסקת באוקיינוגרפיה ואין לה כך קשר לריגול. לעומת זאת, אלכסיי בוריליצ'ב, ראש מחלקת המחקר התת ימי במשרד ההגנה הרוסי, אמר לפני כחמישה חודשים בריאיון לאתר "ספוטניק ניוז" כי יאנטאר "מצוידת ברכיבים מיוחדים למחקר שמאפשרים לאסוף מידע בגופים הנמצאים בתנועה או ברגיעה בסביבה ימית".

"החשש המרכזי כאן הוא שבסופו של תהליך תוכל כל מדינה להזיק למערכת באופן חשאי לגמרי, מבלי להזדקק לספינת מלחמה נושאת ציוד לחיתוך כבלים", אומר מייקל סצ'ריסט, מנהל פרויקט לשעבר באוניברסיטת הארווארד שמומן בחלקו על ידי משרד ההגנה ומי שפרסם ב–2012 מסמך מקיף על נקודות התורפה של מערכת הכבלים התת ימיים. "הכבלים התת ימיים נחתכים כל הזמן מסיבות טבעיות. אבל הפגיעות הללו מתרחשות קילומטרים בודדים מהחוף ואפשר לתקן אותן בתוך ימים". הבעיה היא שבפטנגון מודאגים מכך שרוסיה מחפשת ככל הנראה נקודות תורפה בעומקים גדולים בהרבה, בהם קשה לפקח על הכבלים ולתקנם.

לדברי סצ'ריסט, מקום הימצאם של הכבלים התת ימיים אינו סוד, שכן רובם ככולם מונחים לאורך הנתיבים שנקבעו בשנות השישים של המאה ה–19. עם זאת, גורמים רשמיים בוושינגטון אמרו כי קיימים כבלים מיוחדים הפרושים בנקודות סודיות ומשמשים את ארה"ב לפעילות צבאית. לדבריהם, כבלים אלה אינם מופיעים במפות וייתכן שהרוסים מחפשים אותם.

חשיבותם של הכבלים התת ימיים גדולה היום יותר מאי פעם. הם נושאים על גבם פעילות עסקית גלובלית בסכום דימיוני של 10 טריליון דולר ליום וכולל גם את פעילות מערכות סליקת האשראי הבינלאומיות. הכבלים נושאים גם יותר מ–95% מסך תעבורת התקשורת מדי יום בעולם. נקודות היציאה של הכבלים – בעיקר באזור ניו יורק, מיאמי ולוס אנג'לס – נמצאות בראש רשימת "התשתיות הקריטיות" הנמצאות בפיקוח משרד לביטחון פנים.

באוקטובר 1971 נכנסה הצוללת האמריקאית "הליבוט" לים אוחוצק שמצפון ליפן ומצאה כבל תת תקשורת ששימש את מערכות הנשק הגרעיני של הסובייטים. במבצע "Ivy Bells" הצליח צוות הצוללת לצותת לתעבורת ולפצח כמה מסודות הגרעין הגדולים ביותר של בריה"מ. המבצע היה מסודד כל כך שמרבית המלחים על סיפון הצוללת לא הבינו כלל את משמעות ההישג שלהם. מבצע Ivy Bells היה יריית הזינוק לעולם ההאזנות לכבלים התת ימיים. בעשור שעבר השיקה ארה"ב את הצוללת "ג'ימי קרטר" שאחת ממטרותיה הוא לצותת לתעבורת המידע בכבלים התת ימיים.

אל הכתבה ב"ניו יורק טיימס"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו