בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ימי הגיבוש בעמק הסיליקון הם גיהנום לנשים שעובדות שם

נערות בלבוש מינימלי בכנסים, עמיתים שמשווים מועדוני חשפנות, וערבי הוללות עם הבוס אליהם העובדות לא מוזמנות: סקר נשים בעמק הסיליקון חושף תרבות מטרידה

76תגובות

תביעה שהגישה עובדת בכירה בקרן ההון סיכון קליינר פרקינס והמשפט שהתקיים בעקבותיו, מעורר גל של תביעות נגד חברות טכנולוגיה בארה"ב ומעלה לסדר היום את הסקסיזם ואי השוויון המגדרי ששוררים בעמק הסיליקון. בעקבות החלטתה של אלן פאו להיחשף ולפנות להליכים משפטיים, התראיינו מספר רב של נשים, קצתן בעילום שם, על ההטרדות המיניות שעברו בחברות הייטק וטכנולוגיה מובילות, בהן פייסבוק, טוויטר, אפל וגוגל.

בשבוע שעבר פורסמו בקליפורניה תוצאות סקר שנקרא "הפיל בעמק", המסכם ראיונות עם כ–200 נשים שעבדו או עובדות בחברות טכנולוגיה מובילות בעמק הסיליקון, וממנו מצטיירת תמונה עגומה של תרבות סקסיסטית המקובלת בחללי העבודה, בפגישות עם לקוחות, בכנסים ובימי גיבוש. מאחורי הסקר עומדות טרה ווסאלו, עובדת בכירה נוספת בקליינר פרקינס ופעילה מוכרת להעצמה נשית בעמק הסיליקון, נשים נוספות מתעשיית הטכנולוגיה והמחשבים וחוקרות מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד. ווסאלו אף העידה במשפט שניהלה פאו נגד מקום עבודתה.

באדיבות yes/HBO/Jaimie Tr

מרבית המשתתפות בסקר הן נשים שעובדות בעמק הסיליקון כבר יותר מ-20 שנה. כרבע מהן שייכות לסגל הבכיר במקומות עבודתן ויותר ממחציתן בנות 40 או יותר. בראיון לאתר RE/Code סיפרה ווסאלו כי החליטה לערוך את המחקר בעקבות פניות של נשים אחרי שהעידה במשפטה של פאו. "הן אמרו לי 'תודה שדיברת על זה, ודרך אגב, זה גם מה שאני חוויתי'. מה שזעזע אותי היתה העובדה שלא הייתי היחידה ולא מדובר במקרים בודדים כפי שחשבתי בעבר. הרגשתי שליותר ממחצית מהנשים אתן דיברתי היו סיפורי זוועה". ואכן, מהסקר עולה כי 60% מהנשים בחברות עמק הסיליקון היו קורבן להטרדה מינית במקום העבודה. 40% מאלה שהוטרדו סיפרו כי חששו שתלונה תפגע בקריירה שלהן. מתוך אלה שבחרו להתלונן – 60% הביעו אכזבה מאופן הטיפול בהן.

בסדרת הטלוויזיה "מד מן" המתרחשת במשרד פרסום ניו־יורקי בשנות השישים של המאה שעברה, הקופירייטרית הצעירה פגי אולסן מגלה כי עמיתיה הגברים מקיימים מדי יום פגישות עסקים במועדונים ופאבים, שאליהן היא אינה מוזמנת. הסקר שערכה וואסאלו מראה כי סיפורים כאלה רחוקים מלהיות נחלת העבר. אחת הנשים סיפרה כי עמיתיה אוהבים להשוות מועדוני חשפנות במשרד, אחרת סיפרה כי הוזמנה לפגישה עסקית בסניף של רשת Hooters, שבה המלצריות עובדות בלבוש מינימלי, ושלישית העידה כי עמיתיה אוהבים לשוחח על עסקים בערבי "לילה של קוגריות" המתקיימים בבר הקרוב למשרד. "יש עוד שורה ארוכה של מקרים דומים שנחשפתי אליהם בשני העשורים שבהם עבדתי בעמק הסיליקון. מדוע אנחנו משלימות עם זה?" תהתה אותה אשה.

ואכן, למעט סקסיזם במשך יום העבודה, אחת הבעיות שצפו שוב ושוב בראיונות, הם האירועים שמתקיימים מחוץ לכותלי החברה. 90% מהנשים סיפרו כי היו עדות להתנהגות סקסיסטית באירועים שנערכו מחוץ למשרד, כגון כנסים או ימי גיבוש. "יש לי כל כך הרבה דוגמאות", סיפרה אחת הנשים, "'נערות דוכנים' בתערוכות הייטק, פרסומות סליזיות. היית פעם בתערוכת קומפו-טק? הבחורות שם מופיעות בלבוש מינימלי". מהמחקר ניתן ללמוד עוד, כי חוסר הנוחות של העובדות בימי הגיבוש לא תמיד נובע מאווירה סקסיסטית אלא מצורה מסוימת של הדרת נשים. כך למשל, כמה מהנשאלות סיפרו כי אירועי גיבוש בחברות הייטק תמיד סובבים סביב פעילות גופנית אינטנסיבית, שבה לא כל עובדת יכולה להשתתף. עובדות בהריון הן רק דוגמה אחת לכך. 

"הצוות שלי, כולו גברים, הלך לקרטינג. ידעתי שאני סובלת מבחילות אבל הלכתי כדי להראות שאני אחת מהבנים", שחזרה אחת ממשתתפות הסקר. במקרים אחרים, רבים מדי, עובדות חברות הטכנולוגיה כלל לא הוזמנו לאירועים מעין אלה. 66% מהנשאלות ציינו כי חשו מודרות מאירועים חברתיים מסיבה מגדרית. "פעם אחת, בכנס מכירות שנתי, כל הגברים בילו בסוויטה של מנהל המכירות, שתו עד השעות הקטנות של הלילה, ואז הם גילחו כולם את ראשיהם לאות הזדהות עם הבוס שנוהג לעשות זאת", סיפרה אחת המשתתפות. 

כדי להשתלב באווירת "בתי האחווה" שקיימת בחברות אלה, סיפרו העובדות כי הן מנסות להסתיר את העובדה שיש להן משפחות. 40% דיווחו כי הן מרגישות צורך להמעיט בדיבור על משפחותיהן וילדיהן בעבודה. "נשים בחברה שלי מדברות על המשפחות שלהן הרבה פחות מגברים", "אנחנו מרגישות שאנחנו צריכות להיראות מקצועיות יותר, כאילו חיינו סובבים סביב העסק" ו–"אני כבר לא מחזיקה תמונות של הילדים על השולחן", הן כמה מהעדויות שחזרו על עצמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו