בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

נאום ההשבעה האפל של טראמפ היה המשך ישיר לקמפיין המסית שלו

רבים קיוו שנשיא ארה"ב יישא נאום מרגיע ומאחד, אך הוא עורר חרדה וחלחלה. הוא דיבר בשם "העם", נגד הממסד, נגד האליטות, נגד האישים שישבו מאחוריו ובעיקר נגד אובמה

272תגובות
טראמפ בנאום ההשבעה
POOL/רויטרס

הנשיא ה-45 של ארה"ב, דונלד טראמפ - צירוף מלים שאיש לא העלה על דעתו - נשא אתמול (שישי) נאום הכתרה אפל, תקיף ופופוליסטי לעילא. בניגוד להערכות החוזרות, נשנות ומוטעות לפיהן טראמפ ישתנה ויתמתן, נאומו על מדרגות הקפיטול היווה המשך ישיר לקמפיין הבחירות המסית, התגרני והפלגני שהביאו עד הלום. זה לא היה נאום נשיאותי במובן המקובל של המלה, אף שהבהיר היטב שאצל טראמפ גם הנשיאות עומדת לעבור טרנספורמציה ניכרת.

הנאום בוודאי יעורר התלהבות בגרעין הלבן והקשה של תומכי טראמפ, והחלקים האנטי-ממסדיים שלו עשויים להתקבל בחיוב גם על ידי אוהדי ברני סנדרס הדמוקרטי משמאל. אצל כל השאר, כולל שמרנים רפובליקאים לא מעטים, הוא יעורר בוודאי חרדה וחלחלה. טראמפ דיבר בשם "העם", נגד הממסד, נגד האליטות, נגד האישים שישבו מאחוריו על מדרגות הקפיטול, ובעיקר נגד הנשיא ברק אובמה. הם האתמול, אמר לקהלו, ואתם המחר.

פרצופה המיוסר של מישל אובמה אמר הכל. בניגוד לעובדות, לנתונים ולמציאות, טראמפ תיאר את ארה"ב שהוא מקבל לידיו כשבר כלי, כישלון מונומנטלי, כמעט עיי חרבות. כל קודמיו ניצלו את "העם" ועשקו אותו. ההיסטוריה החדשה מתחילה עכשיו, וטראמפ נושא את הגאולה. הגם שהשוואות לשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת נטחנו כבר עד דק, נאומו של טראמפ כמו הועתק מאותה תקופה. ההדים היו חדים מכדי לבטלם.

"אמריקה תחילה, אמריקה תחילה" הוא הצהיר, ללא כחל וסרק, אף שהוא מודע היטב לקונוטציות ההיסטוריות השליליות של הביטוי, בעיקר עבור היהודים. זאת הבשורה עבור כל מתעבי הפוליטיקלי קורקט: בעידן של טראמפ, רגישויות היסטוריות של יהודים או של מיעוטים אחרים נדחים מפני רצונותיו של המנהיג וצורכי התעמולה שלו. לאומנים יהודים ימנים, פה ושם, בוודאי יחגגו על הבטחתו של טראמפ למחוק את הטרור האיסלאמי הרדיקלי מעל פני האדמה, ואולי גם יתענגו בקרוב על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. אך עליהם לזכור: כשארה"ב תחילה היא אלוהיך, כשצרכיה הם שיקול עליון הגובר על כל השאר - גם ישראל, בשינוי נסיבות, תיתבע לשלם את המחיר. ארה"ב, כפי שהבהיר טראמפ, היא מעל לכל.

טראמפ לאחר ההשבעה, היום
J. SCOTT APPLEWHITE/אי־אף־

פופוליזם מהסוג שטראמפ הפיץ איננו זהה לפשיזם, אך במקרים רבים הוא שימש פלטפורמה לעלייתו. את הפופוליזם של טראמפ צריך אמנם לקחת עם קורטוב של מלח, בהתחשב במיליארדים שאמורים לשכון בחשבון הבנק שלו, במיליארדרים שעמם אייש את תפקידי המפתח הכלכליים בקבינט שלו, ברפורמה הגדולה במסים שאמורה להועיל בעיקר לעשירים ובתוכניות לביטול תוכנית הבריאות הקרויה "אובמה-קר", שיקפחו בעיקר את העניים.

בראיון שהעניק לאחרונה לאתר "קוורץ", הסביר פרופ' פרדריקו פינקלשטיין מהניו סקול בניו יורק שלפשיזם ולפופוליזם מכנה משותף רחב, כולל חלוקה ל"עם" ול"אליטות", עוינות לאינטלקטואלים ובוז לתרבות גבוהה, טיפוח קיטוב פוליטי ודמוניזציה של היריב, זלזול ברשות השופטת, בצבא ובמוסדות הפוליטיים וחוסר סובלנות לעיתונות. אף שזה נשמע כל כך מוכר, הוא לא דיבר על ישראל. משטר פשיסטי ניכר באלימות שבה הוא נוקט כדי להשיג את מטרותיו, תחילה בפלנגות רחוב עממיות ואחר כך על ידי המדינה עצמה. השאלה, כמובן, היא אם נדע כשהגבול בין פופוליזם לפשיזם נחצה, אצל טראמפ ואצלנו.

אף שטראמפ מתנהל כטיפוס שאין לו אלוהים, היה גם הרבה מאוד אלוהים בטקס שנערך אתמול. לא רק ששישה אנשי דת שונים בירכו את הנשיא - בהם מרווין הייאר, מנהל מכון ויזנטל - אלא שטראמפ עצמו הפך את האל לשותף פעיל בתוכניותיו. אלוהים לא רק יברך את אמריקה, כמקובל, הוא גם יגן עליה. ראשי המתנחלים שבאו כדי להתבשם בניצחונו של טראמפ בוודאי שבעו נחת. ליהודי ארה"ב המוטרדים, החרדים מפני טשטוש הגבול בין דת למדינה, נוספה עוד סיבה לדאגה.

רבים קיוו שטראמפ יישא נאום מרגיע ומאחד, ואכן, היו לו כמה שורות בודדות שאיפשרו לפרשנים אמריקאים לדבר בשבחו, כנהוג ביום כה חגיגי. הפטריוטיות, הוא אמר, איננה מבחינה בצבעים. היא מאחדת את כולם. הוא ציטט תובנה ישנה של חיילים, שגם לה יש אצלנו הדים, שאין זה משנה אם אנו לבנים, שחורים או חומים, כולנו מקיזים דם של פטריוטים. הדברים התקבלו בהתלהבות על ידי הקהל המצומצם יחסית שהגיע לאירוע, אף שספק אם יש בו כדי להרגיע את השחורים והחומים, שאינם מוצאים את מקומם בקואליציה של טראמפ ושהיעדרותם כה בלטה בין אלפי הפרצופים הלבנים שניבטו ממסכי הטלוויזיה.

מישל אובמה, לא הסתירה את מורת רוחה
CARLOS BARRIA/רויטרס

אף שטראמפ בוודאי יכריז שזהו טקס ההשבעה האדיר ביותר בהיסטוריה, האמת כנראה הפוכה. זוהי אחת ההשבעות הדלוחות ומחמיצות הפנים בהיסטוריה. אולי הגשם תרם לכך. אבל גם לו יהיה קשה להתעלם מהקרחות הגדולות ליד בניין הקפיטול שניבטו ממסכי הטלוויזיה. זהו המחיר שטראמפ משלם על פלגנותו המתמדת ועל התגרותו האובססיבית בכל מי שמעז להחציף אליו פנים. מצד שני, עכשיו הוא נשיא, ויכולתו לנקום כבר איננה מוגבלת ל-140 תווים בטוויטר. אם יש סיבה מיידית לדאגה, הרי זה המפגש הנפיץ בין הפתיל הקצר של טראמפ לכוחות האדירים הסרים לפתע למרותו.

טראמפ לא הקל על הפרידה של בני הזוג אובמה. הוא אמנם אמר תודה על העברת השלטון המסודרת, שלא היתה מובנת מאליה, אך הוא תקף למעשה את מורשתו של אובמה, והבטיח, בעצם, להחריבה. מישל אובמה לא הסתירה את מורת רוחה. במסוק שלקח את הלשעברים החדשים מהקפיטול אל עבר חייהם החדשים, היא יכלה לצטט באוזני בעלה היגע את המשפט בן האלמוות שאמר ריצ'ארד ניקסון ב-1962, אחרי שהפסיד במפתיע את הבחירות למשרת מושל קליפורניה. ניקסון, שתמיד ראה עצמו קורבן, כמו ראש הממשלה המוכר במקומותינו, הטיח בעיתונאים שמעתה והלאה "לא יהיה לכם את ניקסון כדי לבעוט בו".

זאת גם קרן האור של הנשיא לשעבר אובמה, בתוך האפלה הגדולה שהוא בוודאי רואה מסביבו, אף שבמקרה שלו היא מכוונת יותר למבקריו חסרי הרסן בימין  מאשר לעיתונאים, שגילו כלפיו אהדה. מהיום, כבר אין לכם את אובמה לבעוט בו, הוא יכול לומר. תצטרכו למצוא שעיר לעזאזל אחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו