בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון בארה"ב יכריע אם ניתן לתבוע תאגידים שהפרו זכויות אדם

ההחלטה נוגעת לתיק התביעה נגד "ערב בנק" שבסיסו בירדן, שהואשם בהעברת כספים לארגוני טרור דרך סניפו בניו יורק, והיא מתבססת על חוק מ-1789 שהחל להיות מיושם בפועל רק בשנות ה-80

2תגובות
הסניף המרכזי של ערב בנק בעמאן שבירדן, ב-2014
אי־אף־פי

בית המשפט העליון בארה"ב הסכים שלשום (שני) לפסוק בשאלה אם ניתן לתבוע תאגידים בבתי משפט אמריקאיים במקרים של פגיעה בזכויות אדם מחוץ למדינה. התיק נוגע ל"ערב בנק" (Arab Bank) שבסיסו בירדן. הבנק הואשם בהעברת כספים דרך סניפו בניו יורק לארגונים הקשורים לטרור.

התובעים בתיק מבקשים שהבנק ייתן דין וחשבון על התקפות טרור בישראל ובגדה המערבית שבוצעו על ידי חמאס וארגונים נוספים. התיק מעלה לדיון את חוק הנזיקין על ידי זרים, חוק משנת 1789 המאפשר לבתי משפט פדרליים בארה"ב לשמוע "כל תביעה אזרחית על ידי גורם זר בעקבות עוולה, שנעשתה בהפרה של החוק הבינלאומי או אמנה של ארה"ב".

עד שנות ה–80 נטו הרשויות להתעלם מהחוק הנדון, אך באותו עשור החלו בתי המשפט ליישמו בתיקים בינלאומיים העוסקים בהפרות זכויות אדם. בשנת 2004 פסק בית המשפט העליון, בתיק סוסה נגד אלוורז־מצ'יין, פסיקה שהשאירה את הדלת פתוחה לטענות מסוימות בהתאם לחוק זה, כל עוד הן קשורות בהפרות של נורמות בינלאומית המקובלות על האומות המתורבתות. ואולם בתי המשפט הפדרליים לערעורים נותרו מפולגים בשאלה אם ניתן לתבוע תאגידים על בסיס חוק זה.

בית המשפט העליון הסכים לפסוק בשאלה זו בעבר, בשנת 2011, בתיק קיאובל נגד רויאל דאץ' פטרוליום. ממשל הנשיא ברק אובמה דחק בבית המשפט לפסוק כי תאגידים כפופים לחוק זה. לאחר ששמע את הטיעונים בשאלה בשנת 2012, ביקש בית המשפט העליון מהצדדים לטעון בנושא רחב יותר: האם בתי משפט בארה"ב יכולים בכלל לפסוק בתיקים הנוגעים להפרות זכויות אדם בחו"ל, בין שמדובר בתאגידים ובין שלא.

בשנת 2013 קבע בית המשפט כי ישנה הנחה כללית נגד יישום של החוק האמריקאי מחוץ לגבולות ארה"ב. בית המשפט פסק נגד התובעים מניגריה, שטענו כי חברות נפט זרות סייעו לצבא ולמשטרת ניגריה לבצע זוועות בתושבי כפרים של ילידים בדרום־מזרח המדינה.

נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס, שכתב אז את פסיקת הרוב, קבע כי אפילו מגע מינימלי עם ארה"ב לא יהיה מספיק כדי להתגבר על ההנחה נגד יישום החוק מחוץ לגבולות המדינה. "אפילו כשהטענות נוגעות ועוסקות בטריטוריה של ארה"ב, הן צריכות לעשות זאת באופן מספיק ברור כדי לבטל את ההנחה נגד יישום החוק מחוץ לגבול", כתב השופט.

אך בית המשפט לא ענה על השאלה שבה הוא הסכים תחילה לדון — אם תאגידים נמצאים באופן מוחלט מחוץ לגבולות החוק הנדון. התיק החדש, ג'סנר נגד ערב בנק, צפוי לספק תשובה. זהו ערעור על פסיקה של בית המשפט לערעורים בניו יורק, שפסק לטובת ערב בנק וקבע כי לא ניתן לתבוע תאגידים על בסיס החוק מ–1789.

התובעים בתיק אמרו כי הבנק שימש "איש התשלומים" של חמאס וארגוני טרור נוספים, וסייע להם לזהות ולשלם למשפחות מחבלים מתאבדים וטרוריסטים נוספים. הבנק טען מנגד כי הוא סייע לארה"ב "במאבק נגד מימון הטרור והלבנת כספים", וכי הוא לא הואשם על ידי התובעים "במעורבות בתכנון, מימון או הפעלת התוקפים שגרמו לפגיעות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו