פרשנות

טראמפ זוכה בתהילה, אבל אישיותו עלולה לסבך אותו בהמשך

התקיפה בסוריה מעניקה לנשיא הצלחה ראשונה במאמציו להצטייר כניגודו של אובמה, ומסייעת לו להזים את הטענה שהוא ״בובה של פוטין״ . אך הסתבכות במערכה או הסלמה משמעותית מול רוסיה תחליף את האופוריה בחרטה

חמי שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים51
איוונקה טראמפ, שר המסחר רוס ואישים נוספים בממשל צופים במסיבת העיתונאים, הלילה
איוונקה טראמפ, שר המסחר רוס ואישים נוספים בממשל צופים במסיבת העיתונאים, הלילהצילום: Alex Brandon/אי־פי
חמי שלו

דונלד טראמפ איתחל את נשיאותו. מתקפת טילי הטומהוק על בסיס א-שעיראת ליד העיר חומס מציבה את טראמפ לפתע כנשיא אסרטיבי ונחוש, המפעיל כוח למטרות ראויות, ואיננו נרתע מעימות עם ולדימיר פוטין. הוא אושש את כוח ההרתעה של ארה"ב, שנפגע, לפחות לכאורה, בתקופתו של ברק אובמה. בימים הקרובים טראמפ צפוי לזכות לראשונה באהדת דעת הקהל האמריקאית ובתמיכת בעלות בריתה של ארה"ב באירופה ובמזרח התיכון.

 |  |  |  | 

אבל כך קורה, יש לזכור, בתחילתה של כל מערכה צבאית, בשעות הבודדות לפני שחוק ההשלכות הבלתי צפויות נכנס לתוקף. אם המתקפה האמריקאית תישאר כירייה בודדת באפלה, טראמפ יזכה בתהילה זמנית עד שאנשים ייזכרו במי מדובר. אם הוא יסתבך במערכה מזרח תיכונית מתמשכת או בהסלמה משמעותית מול רוסיה, לא ירחק היום והתרועות תהפוכנה לביקורת ולהטחת אשם. כך דרכו של עולם, מהיציאה למלחמת לבנון ביוני 1982 דרך ההכרזה על המלחמה בעיראק במארס 2003 ועד בכלל.

התקיפה מעניקה לטראמפ הצלחה ראשונה במאמציו, כניגודו המוחלט של הנשיא הקודם. היא פוגעת בעקב אכילס של אובמה, שהימנעותו מתגובה צבאית למתקפה הכימית של כוחות אסד באוגוסט 2013 נחשבת למחדלו החמור. אחרי לבטל את חוק הבריאות אובמה-קר המזוהה עם אובמה יותר מכל, טראמפ מצא את הדרך להלום במורשת קודמו בתוקף היותו המפקד העליון של הצבא, שאיננו תלוי באיש.

סרטון השיגור

עם התקיפה, טראמפ גם מזים, לפחות באופן זמני, את החשדות שהוא משמש למעשה כ״בובה של פוטין״, כפי שכינתה אותו הילרי קלינטון במהלך מערכת הבחירות. גם אם יתברר שמדובר בהצגה אחת גדולה, דהיינו שארה"ב ורוסיה סיכמו מראש על מתקפה אמריקאית מוגבלת שתגרור , טראמפ עדיין מצטייר כמי שאיננו מהסס להתעמת עם מפעילו לכאורה בקרמלין. המהלך עשוי להוציא במידה רבה את האוויר ממפרשי החקירות המתנהלות נגד מטה הבחירות שלו בחשד שתיאם מהלכים מול הקרמלין, לפחות עד להופעת עד מדינה או אקדח מעשן או סרטון, שיאשש את ויחשוף את מעלליו המביכים של טראמפ בבית מלון במוסקבה.

במישור הבינלאומי, התקיפה בסוריה תשקם במידה רבה את מעמדו הרעוע של טראמפ בקרב מנהיגי המערב, שרובם תמכו בהענשת אסד על התקיפה הכימית באידליב השבוע. והנחושה מעניקה לטראמפ יתרון פסיכולוגי משמעותי מול אורחו בפלורידה, נשיא סין שי ג׳ינפינג, בבואם לדון על צפון קוריאה: היא מעניקה ממשות מול פיונגיאנג אם לא תחדל מפיתוחיה הגרעיניים. גם באזורנו יזכה טראמפ לתשואות, בין היתר משום שישראל ומדינות סוניות כמו ערב הסעודית מקוות שמתקפת הטילים היא בבחינת מתאבן לקראת העימות הגדול שלו הם מייחלים בין וושינגטון לטהראן. טראמפ בכיוון הנכון, יאמרו בריאד ובירושלים, עכשיו הוא צריך לנוע מזרחה ולהכפיל פי מאה את כמות הטילים שישגר.

בשעות הראשונות לאחר התקיפה, דעת הקהל האמריקאית בוודאי תגיב בהתכנסות פטריוטית סביב הדגל, אך תגובת הקונגרס צפויה להיות מתונה יותר. הדמוקרטים בוודאי לא ישכחו את טינתם לטראמפ ואת חוסר אמונם במנהיגותו, מה עוד שחלקם הגדול מתנגד עקרונית להפעלת כוח בנסיבות כאלה שעלולות להוביל להסתבכות מזרח תיכונית נוספת. הרפובליקאים יעניקו תמיכה חמה בהרבה, אף שחלקם יראו במהלך של טראמפ סתירה לעמדותיו הקודמות ולדברים שאמר במהלך מערכת הבחירות. במסגרת מאבקי הנצח בין הבית הלבן לקונגרס על הסמכות לצאת למלחמה, מחוקקים משני צדי המתרס כבר מתלוננים על כך שטראמפ לא ביקש אישור מראש מהקונגרס לתקוף. הם ידרשו ממנו להשיג אישור של הקונגרס לפני כל מהלך נוסף.

טראמפ משוחח עם כתבים, אתמול
טראמפ משוחח עם כתבים, אתמולצילום: JIM WATSON/אי־אף־פי

כל זה, כאמור, לפני שבוחנים את הדרכים הרבות שבהן טראמפ עלול להסתבך בצורה כזאת שהאופוריה של היום תתחלף בחרטה של מחר. גם אם היה תיאום מוקדם בין הבית הלבן לקרמלין, אין ספק שההפצצה האמריקאית מביכה את הרוסים, שבדרך כלל אינם מגיבים טוב להשפלות. הם עלולים לנקוט בצעדים שיביאו להחרפת המתח ואף לעידן חדש של התשה חמה, בניגוד למלחמה קרה, בין שתי המעצמות. גם אם לא נגררים לתסריטים אפוקליפטיים שכאלה, צריך לקחת בחשבון שאסד עלול להגיב במתקפה כימית נוספת שתציב את טראמפ בפני דילמה קשה של הבלגה משפילה או הסלמה מסוכנת.

אין לשכוח שהמתקפה האמריקאית אמנם התקבלה בברכה בבירות ערביות רבות, אך לא בהכרח בדעת הקהל הערבית, שעלולה לראות במהלך האמריקאי עוד פרק במלחמה אינסופית של המערב נגד האסלאם. המתקפה גם מגבירה את המוטיבציה של ארגוני טרור כמו אל-קעאדה, חזבאללה וכמובן דעאש לנקום בארה"ב על פשעיה ולזכות בתהילת עולם דתית ויח"צנית. ואם התוצאה של המתקפה תהיה החלשתו של אסד והתחזקותו של דאעש, אפילו טראמפ עצמו עלול להגיע למסקנה שמדובר במקח טעות.

בסופו של יום, צריך לזכור שטראמפ לא השתנה הלילה. הוא לא התעורר הבוקר כצירוף של הנרי קיסינג׳ר והגנרל האגדי דאגלס מקארתור. הוא לא הפך במחי החלטה אחת, שבוודאי עוצבה על ידי יועציו הצבאיים השקולים, מפוליטיקאי אימפולסיבי וחסר מעצורים למצביא שקול וקר רוח. נהפוך הוא: ההצלחה הרגעית ותחושת הכוח עלולים לטעת בטראמפ בטחון עצמי מופרז שארה"ב והעולם כולו עוד ישלמו עליו ביוקר. המבחנים הקשים ממתינים לטראמפ בהמשך הדרך, ומתקפה סטרילית אחת על בסיס צבאי בסוריה לא משנה את העובדה שאת המערכה הזאת מוביל נשיא שהיה ונותר בלתי כשיר לכך בעליל.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ