בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

שבוי משוחרר: ג'ון מקיין בחר עיתוי מושלם לנקמה בטראמפ

הסנאטור מאריזונה חיכה שנתיים מאז שדונלד טראמפ הטיל ספק בגבורתו תחת עינויים במלחמת ויאטנם - והבוקר הוא הכשיל בתיאטרליות את הניסיונות לבטל את חוק ביטוח הבריאות של אובמה

52תגובות
מקיין יוצא מהסנאט אחרי ההצבעה, הבוקר
JUSTIN SULLIVAN/אי־אף־פי

ג׳ון מקיין הפך לגיבור אמריקאי לפני חמישים שנה אחרי שמטוס הסקייהוק שלו הופל מעל צפון וייטנאם והוא הוחזק בשבי במשך חמש וחצי שנים של עינויי תופת. הבוקר הוא שוב גיבור, לפחות בעיני חלק ניכר מהציבור האמריקאי, אחרי שנטש את מפלגתו הרפובליקאית, יירט את ניסיונותיה לבטל את חוק ביטוח הבריאות של ברק אובמה והנחיל לדונלד טראמפ תבוסה משפילה וכואבת.

שני האירועים קשורים אחד עם השני, מעבר להיותם מפגן של אומץ לב אישי. ביולי 2015, כחודש לאחר שהודיע על מועמדותו לנשיאות, טראמפ לעג לגבורתו של מקיין ואמר ״אני מעדיף גיבורים שלא נשבו.״ אמריקה רעשה וגעשה ורבים הגיעו למסקנה, שהתבררה כמוטעית, שטראמפ הגדיש את הסאה. בחלוף שנתיים בדיוק, מקיין מימש את האמירה הידועה שנקמה היא מנה שמוטב להגישה קרה. הוא מתח את אמריקה עד השעות הקטנות של הבוקר, הצביע בתיאטרליות נגד הצעת חבריו, התענג על נקמתו המתוקה והעניק לשונאיו הרבים של טראמפ אורה שמחה ותקווה.

טראמפ בבית הלבן, השבוע
JIM WATSON/אי־אף־פי

אבל שבע שנים של הבטחות רפובליקאיות חסרות כיסוי לבטל את אובמה-קר לא הסתיימו בכישלון רק בגלל העלבונות שהטיח טראמפ במקיין. הרפובליקאים נכשלו משום שלכל אורך הדרך הם לא הצליחו להציג תחליף סביר לאובמה-קר שלא יביא לעלייה דרמטית בפרמיות ולירידה עוד יותר דרמטית בשיעור המבוטחים. הם נכשלו משום שניסו לרבע את המעגל ולנסות לרצות גם הקיצוניים וגם את המתונים בעת ובעונה אחת, במקום להתדיין על פשרה סבירה עם הדמוקרטים. והם נכשלו משום שההנהגה הרפובליקאית סובבה בכחש גם את חבריה וניסתה לכפות עליהם תמיכה ״על עיוור״ בהצעה שהוגשה רק כמה שעות לפני ההצבעה, מבלי שלאיש יהיה סיפק לעיין בה או לבחון את מעלותיה וחסרונותיה.

הכישלון הקולוסאלי חתם יום איום ונורא של טראמפ, שכבר ידע כישלונות ומהמורות בתקופתו הקצרה בתפקיד. כמה שעות לפני שהושפל בסנט, טראמפ נוכח לדעת שגם בבית הלבן שלו יש סדום ועמורה. פרץ בלתי-ייאמן של עלבונות וגסויות שהוטחו על ידי מנהל התקשורת החדש שלו, אנתוני סקרמוצ׳י, כלפי בכירים אחרים בבית הלבן, שפורסם במגזין ניו יורקר, הצליח להדהים גם את זקני וושינגטוון הציניים ביותר, שחשבו שכבר ראו הכל. טראמפ הוכיח להם שוב שכל תרגיל מסריח שלו הוא רק מבוא לצחנה חדשה. במקום לקחת רוורס ולאתחל את נשיאותו מחדש, מינויו של סקרמוצ׳י נראה הבוקר כזינוק בירידה בכיוון התהום..

ההצבעה של מקיין

שני האירועים מחזקים את התחושה שבמקום להדק את אחזיתו בנשיאות, טראמפ הולך ומאבד אותה. ציוציו האכזריים נגד ג׳ף סשנס קוממו עליו את עמיתיו השמרנים של הסנטור לשעבר מאלבמה שהפך לתובע הכללי של טראמפ. מסע ההכפשה של מקורבי הנשיא נגד רוברט מולר, החוקר המיוחד לעניין קשריו של טראמפ עם רוסיה, והרמזים שטראמפ עלול בקרוב לפטרו הכעיסו מחוקקים רפובליקאים רבים שמאיימים לפתוח בהליכי הדחה אם כך יקרה. הנאום הבלתי-יאה של טראמפ בפני תנועת הצופים יחד עם הודעתו הפתאומית על הפסקת שירותם של טרנסג׳נדרים בצבא עוררו אף הם שאט נפש וחיזקו את ההכרה שטראמפ איננו מתכוון או איננו מסוגל לסטות מדרכו הרעה.

אבל הכישלון בסנאט הוא לא יתום. הוא לא רשום רק ואולי אפילו לא בעיקר על שמו של טראמפ. קולו הסדוק והמתבכיין של מנהיג הרוב בסנט מיטש מקונל בנאום הקצר שנשא אחרי ההצבעה בסנט נועדו לקונן לא רק על הבטחת הבחירות לבטל את אובמה-קר שלא קויימה אלא גם על מעמדו האישי והמוניטין שלו, שספגו מכה אנושה. מקונל נחשב למעין אנטי-גיבור חסר כריזמה שהוא בכל זאת שרדן ותכסיסן פרלמנטרי מהמעלה הראשונה. אחרי תבוסתו אתמול, הוא מצטייר בעיקר כלוזר.

הכישלון גם חשף את המפלגה הרפובליקאית כמי שאיננה מסוגלת להבהיר אפילו לעצמה מדוע וכיצד היא פועלת. לכל אורך הנסיונות לבטל את אובמה קר הם מלמלו סיסמאות סתמיות בבואם להסביר את להיטותם ונכשלו בהזמת הנתונים החד-משמעיים שפורסמו על ידי משרד התקציב של הקונגרס, שנחשב גורם בלתי תלוי, על הנזק האדיר שייגרם למיליוני מבוטחים ולמערכת הבריאות האמריקאית. הם גם לא הצליחו לשכנע את שתי הסנטוריות הרפובליקאיות מהקצה הצפון מערבי והצפון מזרחי של ארצות הברית - סוזן קולינס ממיין וליסה מורקווסקי מאלסקה - שהצעותיהן לא ירעו את מצבן של נשים. קולינס ומרקובסקי, שהתנגדותן להצעות הרפובליקאיות היתה עקבית ועל כן אמיצה יותר משל מקיין, נאלצו לספג איומים בוטים, בחלקם סקסיסטים, מפי חבריהם לסיעה, אך הן סירבו להיכנע.

התבוסה של הרפובליקאים ושל טראמפ, כמובן, היא גם ניצחון מתוק ומזהיר של הדמוקרטים, ובראשם צ׳אק שומר בסנט ומנהיגת המיעוט ננסי פלוסי בבית הנבחרים. ההישג יפיח רוח חיים במפלגה וישיב לה מעט תקווה שתוכל לנצל את המומנטום כדי לצבור תנופה לקראת הבחירות לקונגרס בנובמבר 2018. ההתנגדות העממית להצעות הרפובליקאיות הגבירה במהלך החודשים האחרונים את רוח הקרב של מצביעים דמוקרטים לאורכה ולרוחבה של אמריקה: הם מקווים לשחזר את הצלחת יריביהם השמרנים ממסיבת התה מבחירות 2010.

עם זאת, החגיגות תהיינו קצרות מועד. דונלד טראמפ אולי פצוע, אבל לא אנושות, והוא עדיין נשיא. המאמצים להחליף את אובמה-קר יפנו מקומם עכשיו לניסיונות לחבל בו. בשעות ובימים הקרובים טראמפ בוודאי גם יפתח במתקפת-נגד שארסיותה תעמוד ביחס ישר למבוכה הגדולה שנגרמה לו. אפשר אפילו להעריך שטראמפ לא יפסח על מצבו הרפואי של מקיין, שסובל מגידול סרטני בראש, כדי להשפילו ולתרץ את הצבעתו.

נכון שאמירות כאלה יעוררו דחיה אצל הרבה אמריקאים, אבל לא אצל כולם. כשטראמפ העליב את מקיין לפני שנתיים וכפר בגבורתו בשבי בווייטנאם, האתר פוליטיקו פתח את הדיווח שלו בשורה ״הפעם נראה שדונלד טראמפ חצה את הקו.״ מאז טראמפ חצה עוד קווים, שבר עוד טאבואים, העליב עוד פוליטיקאים, ציבורים ואפילו מנהיגים זרים, והוא עדיין יושב בבטחה בבית הלבן, כשעתידו ויכולתו לגרום נזק, לפחות לעת עתה, עדיין לפניו.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו