בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הונדורס מאפשרת לתאגידים לבנות ערים, וגם לשלוט בהן

על פניו זו הבשורה שתושבי הונדורס ציפו לה: הפרטת אזורי פיתוח שתביא השקעות ועבודה. אולם האוטונומיה באותם אזורים תבוא גם עם משטרה ומערכת משפט שאינן כפופות למדינה

3תגובות
אמפאלה. מתכונן לקום על החוף  נמל גדול ממדים. בשלב ראשון, הממשלה הוציאה לדרך מיזם תיירותי שיכלול כפרי דייגים, בתי חרושת ומרכז מכס
NOTIMEX / FOTO / ESPECIAL / COR

ביום רביעי שטוף שמש התיישבו 33 גברים על שורת כיסאות שהוצבו מתחת ליריעת ברזנט ברחוב הראשי של אָמָפָּאלָׂה שבהונדורס, כדי לצפות במשחק כדורגל. התנועה ברחוב היתה דלילה והם לא הפריעו לה. העיירה המרופטת הזאת באי אל טיגְרֶה שמול חופי המדינה היתה פעם נמל שוקק חיים, שממנו נשלחו קפה וסחורות אחרות לאירופה.

במחצית הראשונה של המאה שעברה גם נשיא ארה"ב הרברט הובר ואלברט איינשטיין סברו ששווה לבקר במקום. ואולם, הסוחרים ובעלי הספינות הגרמנים, שניהלו את חיי המסחר באמפאלה, עזבו את המקום לאחר מלחמת העולם השנייה וב–1979 עבר הנמל ליבשת, ממול. הגברים שבאו לצפות במשחק הכדורגל עובדים כעת לסירוגין כדייגים, איכרים ונהגי "מוטוטקסי" — מוניות בעלות שלושה גלגלים. רובם משתכרים פחות מ–2 דולרים ביום. על אחדים מהבניינים, שחזיתם הוורדרדה מתקלפת, יש שלטים באנגלית שהוצבו בציפייה לתיירים שאינם באים.

ממשלת הונדורס מבטיחה כעת את חזרתם של ימי התהילה. ב–2013 היא הכריזה על תוכניות להקים באמפאלה "נמל ענק", ולצדו משרד מכס ומפעלים המיועדים לייצוא מוצרים שונים כמו בננות, סרטנים וטקסטיל. על פי התוכנית, בעלות הפרויקט אמורים היו לשאת משקיעים פרטיים שיקימו שלושה אזורי "תעסוקה ופיתוח כלכלי". אזורים אלה נועדו להיות שאפתניים יותר מאזורי סחר חופשי רגילים, ולכלול מערכת עצמאית עם חוקים, בתי משפט ומשטרה משלה. ואילו ההון הנצבר יועד ליצירת מקומות עבודה ולהקלת העוני. כך לאזרחי הונדורס — המאוימים על ידי כנופיות פשע, הפועלות בכל מקום — תהיה אפשרות נוספת מלבד הימלטות לארה"ב: ביטחון ופרנסה באזורי הסחר.

לממשלה היה אמון כה רב ברעיון הזה, שבשנת 2013 היא העבירה חוק שהכיר באזורי התעסוקה והפיתוח כיחידות עירוניות נפרדות. בסך הכך היא שוקלת הצעות ל–20 אזורים כאלה ברחבי המדינה וכבר חתמה על יותר מעשרה מזכרי הבנה עם משקיעים, אומר אוקטביו סנצ'ס, אחד מראשי הפרויקט. "יש כאלה שמוכנים לצאת לדרך", אומר סנצ'ס. "האדמה נקנתה, המפות הוכנו וההון גויס". הממשלה עשויה להכריז על זהות הפרויקטים הראשונים כבר בימים הקרובים. הם יוכלו להיות קטנים כמו מרכז קניות או להשתרע על שטח של עיר שלמה.

אלימות ברחובות

קל לראות מדוע הונדורס רוצה להקים מובלעות של ביטחון ויעילות בשטחה: כיום היא אחת המדינות האלימות בעולם; חוקים וחוזים נאכפים באופן אקראי; הביורוקרטיה מפריעה לאזרחים במקום לעזור להם; והתשתיות בסיסיות וזקוקות לשיפוצים. הצעת הממשלה להתגבר על הליקויים האלה מקבלת את ההשראה מהרעיון על "ערי שֶכֶר" — יצירת תחומי שיפוט חדשים בשטחים ריקים, שיעקפו מוסדות חלשים ויוכלו למשוך השקעות ומקומות עבודה. פול רומר, שהוא כיום הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, הפיץ את הרעיון הזה אחרי שראה כי ערים אוטונומיות כמו הונג קונג ודובאי הפכו להיות מוקדים למשיכת השקעות. ב–2010, לאחר שראה ראיון עם רומר בטלוויזיה, פנה אליו סנצ'ס, שהיה אז ראש הסגל של פורפיריו לובו — נשיא הונדורס באותה תקופה — בבקשה לסייע בהקמת "ערי המודל" החדשות.

מחוז אולאנצ'ו. מתכונן לקום בו אזור אנרגיה בו ייכרתו עצים כדי להפוך אותם לדלק
Elmer MARTINEZ / AFP PHOTO

כמו אזורי הסחר החופשי של דובאי, אזורי התעסוקה והפיתוח של הונדורס נועדו להשתלב באופן מלא בערים, אומר סנצ'ס. לרעיון יש גם שורשים במודל ישן יותר מהימים שבהם היתה הונדורס יצואנית בננות והעבירה שטחים גדולים לחברות ענק כמו United Fruit Company. "מובלעות הבננות הן דוגמה לתפקוד מוצלח של מודלים במדינות אחרות", אומר מזכיר ממשלת הונדורס, אבּל דיאס.

התוכנית לתקן את פגמי המדינה בהדרגה, אזור פיתוח אחר אזור פיתוח, מעוררת חששות כבדים. אפשר להקים אזורים כאלה במקומות שבהם האוכלוסייה דלה וללא הסכמת תושבי המקום — האזרחים החיים בהם כעת יאבדו חלק ניכר מזכויותיהם. לדברי פרננדו גרסיה, עורך דין מהבירה טגוסיגלפה, בהתאם לחוק להקמת האזורים, רק שישה מבין 379 סעיפי החוקה ייושמו בכל אחד מהם. בין השישה שכן ייושמו לא נכללים סעיפים המבטיחים זכויות כמו חופש העיתונות והביאס קורפוס.

המיזם מלווה גם במחלוקות בין הזרים שהובאו לסייע לפקח עליו, לבין גורמים רשמיים של הונדורס האחראים ליישומו, וגם בחילוקי דעות בין אזרחי הונדורס עצמם.

שאלות כמו אילו החלטות התקבלו עד עתה ומי קיבל אותן הן עדיין בגדר חידה לכל מי שנמצאים מחוץ לתהליך — וגם לחלק ממי שאמורים לקחת בו חלק. גורמים מבחוץ צופים את הגרוע ביותר. לפי דו"ח שפרסם זה לא כבר מכון מחקר של קרן קרנגי, הונדורס היא דוגמה "אופיינית" למדינות שבהן "שחיתות היא שיטת הפעולה" של רשתות שהוקמו בידי הממשלה, עסקים ו"גורמי פשע מובהקים". סיפור אזורי הפיתוח מלמד כי מערכת זו תתקשה מאוד ליצור שיטה שתהיה נקייה מפגמי המדינה.

פירות המהפכה

תוכנית האזורים צמחה מתוך הפיכה, ומתוך הפוליטיקה הסבוכה שנוצרה בעקבותיה. ממשלת לובו, שניצח בבחירות שאורגנו בחיפזון אחרי שהצבא הפיל את קודמו מהשלטון ב–2009, מיהרה להעביר חוק ליצירת אזורים מיוחדים. ואולם, חוק זה נפסל על ידי בית המשפט לחוקה בנימוק שהוא מפר את ריבונותה של הונדורס. בתגובה הדיח הקונגרס במדינה את ארבעת השופטים שהצביעו נגד החוק וב–2013 תיקן את החוקה כך שתאפשר את העברת חוק "הערים לדוגמה" הקיים.

בעת ההיא רומר כבר לא היה חלק מהמיזם; הוא הבין שוועדת השקיפות שבראשה היה אמור לעמוד לא תקום לעולם. כך או אחרת, מיזם אזורי הפיתוח עדיין זוכה לתמיכה פוליטית רבה. אחד מתומכיו הוא הנשיא הנוכחי, חואן אורלנדו הרננדס, שמתמודד על כהונה נוספת ורואה במיזם קלף לגיוס קולות. באחרונה הוא העלה בפייסבוק מפה (אולי דמיונית) שמראה איך הם יהפכו את הונדורס ל"מרכז לוגיסטי" של יבשת אמריקה.

טגוסיגלפה. בעיר הבירה יוקם כפר סטארט־אפ בו יושקעו 200 מיליון דולר וייווצרו 6,000 מקומות עבודה
Esteban Felix / AP

במיזם עדיין מעורבת קבוצה מגוונת של זרים שהוקסמו מהרעיון העסקי של מיני־אוטופיות שאינן נתונות לפיקוח מחמיר. כמו כן, ה־Inter-American Development Bank אמר כי הוא עשוי להלוות 20 מיליון דולר כדי לגבות את תוכניות הפיתוח.

אפילו לאחר שבע שנות עבודה עליה, ממשיכה התוכנית להיות מעורפלת באותה מידה שהיא שאפתנית. גם כעת, אף אחד מחוץ לקבוצת אנשים קטנה אינו יודע מה יהיה המיזם הראשון שייצא לדרך. חברת התוכנה הברזילאית Agile Solutions מדברת על השקעה של 200 מיליון דולר כדי להקים "כפר סטארט־אפ" בטגוסיגלפה וליצור 6,000 מקומות עבודה. הבוס ההונדורסי שלה, קרלוס קרוס, רואה את האזור כ"מדינה ריקה", שהחברה שלו תוכל להשתמש בה כמעבדה לבדיקת גישות חדשות לטיפול רפואי, לחינוך ולמיסוי.

מועמד נוסף להיות המיזם הראשון הוא שותפות פרטית־ציבורית עם משקיעים קנדים ליצירת "אזור אנרגיה" במחוז אולאנצ'ו שבו אפשר יהיה לכרות עצים כדי להפוך אותם לדלק. שטח האזור יהיה בתחילה רק 1.6 קמ"ר, שעליהם תוקם תחנת כוח, אך עם הזמן אפשר יהיה להרחיבו כך שיתפשט על 8% משטח הונדורס ויחיו בו 380 אלף איש. HOI, ארגון נוצרי לא ממשלתי שבסיסו בארה"ב, יספק טיפול רפואי וחינוך באזור זה כבר מההתחלה.

אחרי שהוציאה מיליוני דולרים על בדיקות היתכנות בהקשר לאמפאלה, סוכנות הפיתוח של דרום קוריאה הגיעה למסקנה שהאזור אינו מוכן להקמת נמל ענק. כתוצאה מכך החליטה ממשלת הונדורס להתחיל במיזם תיירותי שיכלול כמה כפרי דייגים במפרץ, בתי חרושת ומרכז מכס.

אחדים מהמיזמים המוצעים מבוססים על "תוכנית 2020" — תוכנית אב למדינה כולה שהוכנה על ידי חברת הייעוץ מקינסקי. בהתאם לתוכנית ייווצרו 600 אלף מקומות עבודה באמצעות משיכת מפעלים להרכבת כלי רכב, מרכזי שירות ותעשיות אחרות מאסיה.

שופטים זרים

השאלה כיצד מרכזי התעסוקה והפיתוח יתפקדו היא נושא לוויכוחים גם בין תומכיהם. החוק מעניק שליטה ממשית למשקיעים ול"מזכירים הטכניים" שינהלו כל אזור כזה (כל מזכיר כזה חייב, כמובן, להיות אזרח הונדורס). הם אמורים לשאת באחריות בפני ועדה עצמאית "לשיטות עבודה מומלצות" (CAMP). תיקים פליליים ואזרחיים יישפטו על ידי בתי משפט מיוחדים של אותם האזורים, אך עדיין לא ברור אם לכל אזור יהיה בית משפט משלו או שהם יאוחדו במסגרת מערכת אחת. בבתי המשפט האלה ישפטו שופטים זרים, בדיוק כשם שקבוצות כדורגל בהונדורס מעסיקות שחקנים זרים, אומר דיאס. "בית משפט לזכויות אישיות", שיפעל בהתאם לאמנות בינלאומיות, יגן על התושבים. על החלטותיו אפשר יהיה לערער בפני בתי משפט בינלאומיים.

מבנה המשילות הזה אינו סופי. המעורבים בנושא אינם מסכימים על מה שהוחלט לגבי הוועדות האלה ואפילו אין הסכמה על זהות חבריהן. בוועדת ה־CAMP המקורית, שמינה לובו, היו 21 חברים בהם גרובר נורקוויסט, פעיל אמריקאי המתנגד למסים, ריצ'רד ראן, שהיה אז חבר במוסד קייטו הליברטריאני בוושינגטון, ומרק קלוגמן, לשעבר כותב הנאומים של רונלד רייגן. הוועדה התכנסה פעם אחת בלבד, במארס 2015, באי הנופש רוֹאטאן.

סנצ'ס ודיאס טוענים שמספר חברי הוועדה צומצם ל–12 — שבעה הונדורסים מהמפלגה הלאומית השלטת וחמישה זרים, בהם ראן וברברה קולם, כלכלנית שיש לה קשרים למפלגת החירות הימנית הקיצונית האוסטרית. קלוגמן לא נכלל בין חברי הוועדה המצומצמת, שהתכנסה בחשאי במיאמי. ואולם, מי שמחזיקים ברוב הסמכויות אלה הם חמישה חברי ועדה מתמדת בראשות קולם, החברה הזרה היחידה בוועדה.

קלוגמן מותח ביקורת על הדרת החברים המקוריים של ה־CAMP, ואומר שזהו מעשה לא לגיטימי ולא חוקי. ארנלדו קסטיו, השר לפיתוח כלכלי בממשלת הונדורס, אומר שלא כך הדבר. הוויכוח על השאלה לאיזו מוועדות ה־CAMP יש סמכויות הוא גם על עיקרון. קלוגמן סבור כי משילות טובה חשובה למשקיעים יותר מכוח עבודה זול ורגולציה רופפת. הוא רוצה שהאזורי התעסוקה והפיתוח ישכללו את המבנה המוסדי שלהם לפני שיתחילו לפעול. ראן כבר התייאש מכל הפרשה, או כך נראה. לדבריו, הוא התבקש "לנסות להביא את עקרונות המשילות התאגידית הטובים ביותר", אך זה היה "מאבק סיזיפי". ה־CAMP אמורה להיות עצמאית, אבל ראן אומר שהתרשם "שיש התערבות ממשלתית".

הפלג ההונדורסי של סנצ'ס נראה להוט יותר לחתום על עסקות ואין לו בעיה לעגל פינות. אחת ההצעות היא להקים שותפות ציבורית־פרטית עם "קונאטל", חברת הטלקום השייכת למדינה. את החברה מנהל דיאס, שהוא גם חבר ב־CAMP הרשאית לחתום על מזכרי הבנות, וגם מנהל הסוכנות הרושמת בעלות על קרקעות. סנצ'ס אינו רואה ניגודי אינטרסים בכל התפקידים האלה. "זו אותה ממשלה", הוא אומר.

הערפול בנוגע למשילות יגביר את החשד שאותם מיזמים הם דרך נוספת להעשרת האליטות ולשחיקת זכויותיהם של אזרחים מן השורה. האיגוד הלאומי של עורכי הדין (ארגון לא ממשלתי אמריקאי שמאלני) חושש שהוועדות והמזכירים הטכניים יהיו בעלי סמכויות בלתי מעורערות על האנשים שיחיו ויעבדו באזורי התעסוקה והפיתוח. אחרי שיוקם כל אזור כזה, הוא יוכל להפקיע אדמות כדי להרחיב את גבולותיו. פעולה כזאת עלולה לגרום לעימותים קשים, כי ל–90% מאזרחי הונדורס אין בעלות רשמית על בתיהם ועשרות נהרגו בסכסוכי קרקע בשנים האחרונות. הונדורסים החיים באזורים שהוקצו לכינון האזורים הללו אינם יודעים מה מצפה להם. "הם לא בעניינים", אומר חוליו רמירס, מזכיר עיריית אמפאלה.

וייתכן גם שדבר לא ישתנה באמפאלה המנומנמת. סלוואדור נסראללה, המועמד המוביל להחלפת הרננדס בבחירות שייערכו ב–26 בנובמבר, אומר שיבטל את חוק אזורי התעסוקה והפיתוח (לשם כך נחוצים קולותיהם של שני שלישים מחברי הפרלמנט) וגם הכאוס בוועדות עלול להבריח משקיעים. אם הם בכל זאת יבואו, אוהדי הכדורגל של אמפאלה עשויים לחוש על בשרם כיצד מרגישים שפני ניסיון בניסוי כלכלי נועז. האי הקטן שלהם יהיה בהונדורס, אך לא יהיה יותר חלק ממנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו