הצד האפל של סוכנות הביון: שיטות העינויים של ה-CIA נחשפות

במתקנים סודיים, שכונו בפי האסירים "האפלה", הנהיג ה-CIA בתחילת העשור הקודם עינויים שנועדו לשבור את רוח הנחקרים. מאז בוטלו הנהלים, אך תביעה שהגישו כמה מהקורבנות חושפת את היקף ההתעללות

לארי סיימס, גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תצלום אוויר של מתקן חשאי של ה-CIA באפגניסטאן, ב-2001
תצלום אוויר של מתקן חשאי של ה-CIA באפגניסטאן, ב-2001 צילום: Space Imaging via The New York T
לארי סיימס, גרדיאן

בכלא היו 20 תאים, קופסאות בטון שאפשר היה רק לעמוד בהן. ב–16 מהתאים האסירים היו כבולים לטבעת מתכת שבקיר. בארבעה מהם, שנועדו למנוע שינה, עמדו האסירים כבולים בפרקי ידיהם למוט שניצב מעל ראשיהם. מי שנכלאו בתאים הרגילים קיבלו דלי פלסטיק, אלה שבתאים למניעת שינה קיבלו חיתולים. כשלא היו חיתולים בנמצא, הסוהרים עשו להם תחליפים בעזרת סרט הדבקה, או פשוט כבלו את האסירים כשהם עירומים. התא לא חומם, היה חשוך לגמרי יומם ולילה, ומוזיקה הושמעה בקולי קולות בכל שעות היממה.

"האווירה היתה מצוינת", סיפר ג'ון "ברוס" ג'סן לחוקר CIA בינואר 2003, חודשיים לאח שחקר את האסיר גול רחמן במתקן זה. "מרושעת, אבל בטוחה". ג'סן, אחד משני הפסיכולוגים שנשכרו כדי לתכנן את "טכניקות החקירה המשופרות" של ה–CIA, בילה עשרה ימים בבית הכלא הסודי בקרבת קאבול, בירת אפגניסטאן, בנובמבר 2002. חמישה ימים לאחר שנסע משם, נמצא רחמן מת בתאו עקב היפותרמיה. הוא היה עירום ממותניו ומטה וכבול לרצפת הבטון הקרה.

באוגוסט האחרון הגיעו משפחתו של רחמן ומוחמד בן סעוד וסולימאן עבד אל־סלים, שני אסירים ששרדו את כליאתם באתר החשאי, להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט עם ג'סן והפסיכולוג השני, ג'יימס מיטשל. הם תבעו פיצויים על העינויים שעברו.

בהגיעם להסדר מנעו ג'סן ומיטשל קיום משפט שהיה חושף את מה שהתרחש בבית הכלא, ששם הקוד שלו היה "קובלט" אבל כונה "האפלה" בפי אסיריו. אלא שאפשר למצוא חלק גדול ממה שהתובעים קיוו שייחשף לעיני המושבעים ב–274 מסמכים שה–CIA והפנטגון נאלצו להסיר מהם את סיווגם הביטחוני ולהציג בזמן גילוי המסמכים בשלב מוקדם של התביעה.

האסירים שהוחזקו במתקני ה-CIA
גול רחמן
הוחזק במתקן באפגניסטן ב-2002
מת מהיפותרמיה בתאו כשהוא עירום וכבול לרצפה

מוחמד בן סעוד
הוחזק במתקן באפגניסטן ב-2003
תבע פיצויים על העינויים שעבר והגיע להסדר באוגוסט

אבו זוביידה
הוחזק במתקן בתאילנד ב-2002
עונה בשיטה המדמה הטבעה במים ואולץ להידחק לתוך קופסה  


שיטות העינויים במתקנים

מקלחות של מים קפואים
קשירה לקיר בשלשלאות בעירום
מניעת שינה למשך 48 שעות
הטחת הראש בקיר
השמעת מוזיקה רועשת בכל שעות היממה

מסמכים אלה, שרבים מהם היו מיועדים לשמש מוצגים במשפט, מספקים את התמונה השלמה ביותר עד כה של הסבל של שלושת האנשים האלה באותו כלא סודי של ה–CIA, ואת הנסיבות שבהן הפגיש אותם הגורל עם ג'סן ומיטשל, האנשים שתכננו את משטר העינויים.

אחד מהמסמכים מאירי העיניים ביותר הוא הדו"ח שחוקרי ה–CIA העבירו לג'יימס פוויט, סגן מנהל המבצעים בסוכנות הביון האמריקאית, ב–28 בינואר 2003 בעקבות מותו של רחמן. ב–32 העמודים ובנספחים הכוללים "כרונולוגיה של אירועים משמעותיים" ורשומות של ראיונות עם ג'סן ועובד הסוכנות שמונה לנהל את המתקן החשאי, משחזרת החקירה את ההחלטות שהביאו למותו של האסיר 69 ימים בלבד לאחר פתיחת המתקן.

האתר נפתח בספטמבר 2002, והתמלא עד אפס מקום בתוך חודש. בתפעולו נעשה שילוב זהיר של תכנון מוקדם ואלתורים של אותו רגע. התאים נבנו במיוחד לצורך "מניעה חושית", אבל מנהל המתקן הוסיף פרשנות משלו למושג. מערכת הסטריאו מחרישת האוזניים היתה הרעיון שלו, והוא זה שרכש אותה.

"אשר לחושך", למדו חוקרי הסוכנות ממנהל המתקן, "גם זו היתה החלטה שלו". מתג אחד יחיד שלט בכל האורות בתאי הכליאה, נאמר בראיון, ו"משנותרה בידו הבחירה אם האורות יהיו דלוקים כל הזמן או כבויים, הוא בחר באפשרות השנייה".

מנהל המתקן היה מתיו זירבל, ששמו מופיע בהערת שוליים בדו"ח שהוצג לקונגרס. זירבל היה חסר ניסיון בהפעלת בתי כלא, ורק שלושה ימים לאחר שהגיע ל"קובלט" נודע לו שהוא ינהל את המתקן.

גילויים קודמים הדגישו את פעילותו בזמן מעצרו של רחמן, שהחל עם העברתו מפקיסטאן אל הכלא. אבל מהמסמכים החדשים עולה האפשרות שייתכן שרחמן היה חי כיום, אלמלא הגיע ג'סן ל"קובלט" בערך באותו זמן ומילא תפקיד ישיר בחקירתו.

ג'סן חקר את רחמן שש פעמים בפרק זמן של שבועיים, מיטשל פגש אותו רק פעם אחת. השניים טענו במסגרת התביעה שהם השתדלו להקל את תנאי הכליאה הקשים של רחמן. אבל מברקים מראים שג'סן הוא שטען שיש להפעיל על רחמן "טכניקות חקירה משופרות", ועצותיו אכן התקבלו בזמן שהוא וזירבל תכננו איך לחקור את רחמן. לדברי אחד החוקרים שקיים ראיון עם ג'סן, "הוא סיפר ש(מנהל המתקן) סינן את 'השטויות' מההצעות שלו, אבל ג'סן אמר שהוא האיש שבידיו כל התכסיסים".

זירבל קיבל את דעתו של ג'סן, שלפיה תלונותיו של רחמן על הקור הן בעצם טכניקת התנגדות מתוחכמת של אל־קאעדה. כשרחמן "טען שהוא לא מסוגל לחשוב בגלל הקור, הוא התלונן על היחס ועל פגיעה בזכויות האדם שלו". לדעת ג'סן דבריו היו עוד הוכחה לאסטרטגיית ההתנגדות שנסמכה על "בריאות ורווחה".

אבל בשעה שהחורף התקרב, בכלא שנבנה ללא חומרי בידוד, לרחמן פשוט היה קר, וזה היה מצבו שבועיים לפחות לפני שמת מהיפותרמיה. מפקח של ה–CIA, שביקר במתקן זמן קצר לאחר הבאתו של רחמן, סיפר לחוקר: "היה קר מאוד ב'קובלט' כשהוא היה שם... ועניין ההיפותרמיה בהחלט עלה כשהוא היה לבוש רק גרביים וחיתול". אמנם נערכה חקירה פנימית לאחר מותו של רחמן, אבל לא ננקטה כל פעולה מפני שהמפקח הכללי של ה–CIA "הניח שהאנשים שם יבינו שקר ולא ייתנו לאסיר להסתובב בלי בגדים פרק זמן ממושך". למעשה, סוהרים ומתרגמים סיפרו לחוקרים שבמשך רוב שהותו בכלא נמצא רחמן עירום ממותניו ומטה או לבוש חיתול בלבד.

בתצהיר שהגיש ג'סן לפני המשפט, הוא טען ששיטות החקירה שהוא ומיטשל הציעו כדי להתגבר על התנגדות הנחקרים לא כללה לחץ פיזי והיו בהתאם לאמנות ז'נבה. אולם באפריל 2002 הכין ג'סן טיוטה לתוכנית, שכללה החזקת שבויים בתאים חסיני קול במתקנים סודיים מחוץ להישג הצלב האדום, התקשורת, משקיפים אמריקאים וזרים. כעבור חודשים אחדים "ג'ים ואני התיישבנו, הוא ליד מכונת כתיבה, ויחד חיברנו רשימה", שהיתה ל"טכניקות החקירה המשופרות" של ה–CIA. מברקים שנחשפו לקראת המשפט מתארים בפרוטרוט איך שולבו הטכניקות שלהם בחקירות ואת השפעתן המרסקת ונוטלת צלם אנוש מהנחקרים.

ואולם, בעקבות מותו של רחמן הובאו עשרה תנורי חימום המופעלים באמצעות גז לאזור התאים, אבל מלבד זאת מעט השתנה. בן סעוד וסלים, שהובאו לשם במארס 2003 יחד עם עוד 39 גברים, נחקרו על פי הטכניקות של מיטשל וג'סן. הם הוחזקו כבולים בחושך, לרוב עירומים, לטבעת בקיר או למוט שמעל הראש במשך כל שעות היממה. בחקירות עצמן נוספו מכות, הטחות ראש בקיר, התזות מים קפואים ושעות של כליאה בתאים צרים.

במשך כל זמן התביעה טענו ג'סן ומיטשל שמאחר שהם לא חקרו ישירות את בן סעוד ואת סלים, הם לא אחראים ליחס שהשניים קיבלו.

בין השנים 2003 ל–2007 בוטל האישור להשתמש בטכניקות של מיטשל וג'סן כמה וכמה פעמים, ונבדקו מחדש חוקיותן ויעילותן. כל ביקורת רק הגבירה את הספקות ביחס לתיאורי הפסיכולוגים ולפיהם נחקרי ה–CIA הם בעלי עמידות־על ואפשר לשבור אותם רק באמצעות קוקטייל מיוחד של שיטות חקירה ברוטליות. באחד הדו"חות הפנימיים שעסק באסיר אבו זוביידה, שנחקר ב–2002 במתקן סודי בתאילנד ועונה בשיטה המדמה הטבעה, נכתב ששיתוף הפעולה שלו "לא תאם את עינויי ההטבעה שעבר, אלא את המעבר לשאלות בנושאים שעליהם כן היה לו מידע".

באוקטובר 2006 ניתחו חוקרים בכירים, פסיכולוגים ומנהלים ב–CIA את כל "טכניקות החקירה המשופרות" והכינו רשימה חדשה, וזו הובאה לפני הקונגרס על פי חוק שהתקבל. מסמך פנימי של ה–CIA, שסיווגו בוטל לקראת המשפט, מגלה שארבע מהטכניקות בוטלו, כולל שלוש מאלה שבעזרתן נחקרו סלים ובן סעוד ב"קובלט".

בכירי ה–CIA ובעלי תפקידים בממשל ג'ורג' בוש הבן, שאישרו וקידמו את שיטותיהם של מיטשל וג'סן, מילאו פיהם מים בנוגע לתפקידם בתוכנית בתי הכלא הסודיים, והוא נותר עלום עקב השחרה של חלקים של המסמכים שנחשפו.

ההסדר שהגיעו אליו ג'סן ומיטשל באוגוסט הביא את ההודאה הרשמית הראשונה, שאכן היתה פגיעה באנשים עקב "חקירות משופרות" במתקנים החשאיים של ה–CIA. זוהי גם מחוות הפיצוי הראשונה לנפגעים של תוכנית העינויים שלאחר 11 בספטמבר של הסוכנות. בהודעה שפורסמה לקראת ההסדר מסרו מיטשל וג'סן: "מצער שמר רחמן, מר סלים ומר בן סעוד סבלו מהתעללות", אולם הם הכחישו כי הם אחראים ליחס האכזרי כלפיהם.

בהודעה נמסר גם ש"ד"ר מיטשל וד"ר ג'סן מצהירים שההתעללות במר סלים ובמר בן סעוד אירעה בלא ידיעתם או הסכמתם, ושהם אינם אחראים לפעולות אלו. כמו כן ד"ר מיטשל וד"ר ג'סן מצהירים כי לא היו מודעים להתעללויות הספציפיות שהביאו למותו של מר רחמן ושהם אינם אחראים לפעולות אלו".

15 שנה חלפו מאז מת רחמן מקור בתא חשוך, אך הראיות שנאספו בשלב גילוי המסמכים מבליטות עד כמה אכזריות ועקרות היו השיטות של ג'סן ומיטשל, שהוסרו מנוהלי ה–CIA לפני יותר מעשור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ