טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה בבית הלבן, בלי פילטרים: כותב הספר החושפני על טראמפ מספר על שנה שלמה לצד הנשיא

כותב הספר השערורייתי, מייקל וולף, קיבל גישה בלתי מוגבלת לנשיא ארה"ב לאחר שכתב עליו כתבה בהוליווד ריפורטר - ואפילו לא אחת מחמיאה במיוחד. את הסיפור המשעשע הוא מסיים באזהרה מפחידה

59תגובות
טראמפ במסיבת עיתונאים בבית הלבן, אתמול
JIM WATSON/אי־אף־פי

מייקל וולף, הסופר שעומד מאחורי הספר השערורייתי "זעם ואש: בתוך הבית הלבן של טראמפ", הסתובב במשך שנה במסדרונות הבית הלבן, עבר בין החדרים ופגש את המבקרים התכופים בבניין. את כל זה הוא עשה באישור מלא של הנשיא עצמו, אותו השיג כמעט במקרה.

בכתבה שפרסם בהוליווד ריפורטר מפרט וולף כיצד קיבל גישה מלאה למרכז העצבים של הממשל האמריקאי. "ראיינתי את טראמפ ביוני 2016 להוליווד ריפורטר, ונראה שהוא אהב – או לפחות לא שנא – את הכתבה שפרסמתי", כותב וולף. "העוזרת שלו, הופ היקס, שלחה לי 'שער מצוין!', וצירפה תמונה של השער", הוא מספר, אבל הכתבה לא היתה מחמיאה – למעשה, וולף כינה את טראמפ "האיש המסוכן ביותר לתפקיד".

ייתכן שמה שכבש את הנשיא היו דבריו של וולף על התקשורת - הוא טען שכלי התקשורת בארה"ב טעו בסיקור של טראמפ, טיעון שטראמפ עצמו נוהג לחזור אליו בהתקפותיו את התקשורת. "כשפניתי אליו בבקשה לראיון נוסף, מתוך הבית הלבן, הוא הבין בטעות שאני מעוניין לעבוד עבורו", מספר הסופר, "למרות אי ההבנה, אמר טראמפ: 'בטח. תהנה'".

ומהרגע הזה – וולף הסתובב במסדרונות וברחובות המתחם, או פשוט התיישב על הספה באגף המערבי וצפה בעוברים ושבים לאורך היום. הגישה הזאת לסובביו הולידה, כבר מההתחלה, כמה ציטוטים משעשעים: וולף מספר שלאחר תדרוך העיתונות הראשון, הוא שמע את שון ספייסר מלמל בייאוש "אי אפשר להמציא את השטויות האלה". את קליאן קונווי, יועצתו של הנשיא, הוא ראה מצמידה את ידה לרקתה בצורת אקדח, ומגלגלת עיניים, לאחר ששמעה את אחת מהערותיו הפומביות של הנשיא.

סרטון של הדיילי שואו על הספר - דלג
סרטון של הדיילי שואו על הספר

וולף מספר שהתחושה ששררה בארה"ב ובעולם לאחר בחירת טראמפ לנשיאות – בלבול, חרדה ופחד – לא פסחה על הבית הלבן עצמו. גם הנשיא, כך על פי וולף, היה די מופתע למצוא את עצמו במשרה החשובה בעולם: הוא אפילו ניסה לסגור את עצמו בחדר השינה במקרה אחד, על רקע מחאותיהם של אנשי השירות החשאי. התנהגותו גררה לעיתים קרובות את בני משפחתו ומקורביו להגן עליו, ולציירו כבעל חוכמה נסתרת ולא כ"מלך הוא עירום", כפי שרבים היו מעדיפים לתארו.

אך הם נכשלו, ולבסוף, ויתרו. טראמפ תואר בפי מרבית סובביו כילדותי. הוא מרבה לומר לא, כמעט על כל דבר. "אני רוצה ניצחון. אני רוצה ניצחון. איפה הניצחון שלי?", אומר טראמפ שוב ושוב, לעצמו ולאחרים. הסופר מתאר מעין תחרות בין מקורבי הנשיא בניסיון להבינו: רבים מהם פשוט חשבו שהוא מטומטם.

בסוף היום היה טראמפ מתיישב בחדרו ומשוחח בטלפון עם חבריו המיליארדרים, ומתלונן באוזניהם על חוסר הנאמנות וההדלפות מהבית הלבן. החברים הללו היו מדברים עם חברים שלהם, שהיו מדברים עם התקשורת, וכך היו נוצרות ההדלפות שטראמפ כל כך שנא.

הבלגן, כך על פי וולף, שלט בבית הלבן של טראמפ. "מה כל האנשים הללו עושים?", מלמל לעצמו פקיד בכיר אחד. חלק מהבלגן נבע מחוסר היכולת של טראמפ לומר לא לבני משפחתו. כשריינס פריבוס, לשעבר ראש הסגל שלו, שאל את הנשיא מדוע צריך לתת תפקידים רשמיים לבתו איוונקה ולבעלה ג'ראד קושנר, הוא ענה "זה מעט.. מעט מסובך".

תמונת השער לכתבה על טראמפ שהשיגה לוולף גישה מלאה לבית הלבן

וולף מציין את תקופתו הקצרה של אנתוני סקרמוצ'י בבית הלבן – 11 ימים בסך הכל – כנקודת מפנה מסוימת בנשיאות טראמפ, או לפחות כפי שהנשיא נתפס בתוך הבית הלבן עצמו. עם תחילת חקירת מעורבות רוסיה בבחירות 2016, ומינויו של רוברט מולר לחוקר המיוחד העומד בראש החקירה, מרביתם פשוט לא האמינו שהוא יצליח לשרוד. וולף מספר שהסיבה היחידה שטראמפ לא מפטר את מולר היא שהוא פשוט לא מבין כמה מידע מפליל יש בידי החוקר המיוחד על טראמפ ועל משפחתו.

מינוי של ג'ון קלי לראש הסגל במקומו של פריבוס, כך מספר וולף בהוליווד ריפורטר, נתפס בעיניו של קלי כהזדמנות לרשת את כיסאו של טראמפ, במקרה שהוא יתפטר או ייאלץ לעזוב. קלי, מונע מתחושת שליחות ופטריוטיות, ראה בעצמו כמבוגר האחראי בבית הלבן. עוד דמות שהפכה משמעותית יותר ויותר בצוותו של טראמפ, לאור הפיטורים והחילופים הרבים, היתה יועצת התקשורת הופ היקס בת ה-29, שהפכה במהרה ליועצת החשובה ביותר בעיניו של טראמפ. לאור נוכחותה הבלתי מורגשת של מלאניה, הצוות נהג לכנות את איוונקה "האישה האמיתית" ואת היקס "הבת האמיתית".

את הכתבה מסיים וולף בנימה פסימית למדי. הוא כותב על סובביו של טראמפ, בהם צפה במשך שנה שלמה, ואומר: "הרושם שלי מצפייה וניהול שיחות עם האנשים הללו, לאורך השנה הראשונה לנשיאות טראמפ, היא שכולם – מאה אחוז מהם – הגיעו למסקנה שהוא בלתי כשיר לתפקד כנשיא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true