בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריבים עם השירות החשאי וצער על הניצחון בבחירות: תולדות השיגעון בעידן טראמפ

מייקל וולף מתאר בספרו "אש וזעם" את שנת נשיאותו הראשונה של טראמפ כאסון מתגלגל, ואת הנשיא כמי שנבהל מהתפקיד. בסוף השבוע זינק הספר לראש רשימת רבי המכר בארה"ב

95תגובות
טראמפ בתום שיחה עם עיתונאים מחוץ לבית הלבן, בסוף השבוע. חשש מהרעלת משחת השיניים שלו
Tom Brenner / The New York Times

בעמוד 79 בספרו ״אש וזעם: בתוך הבית הלבן של טראמפ״, מספר מייקל וולף כיצד בתו של טראמפ, איוונקה, תיארה לחבריה את השתלת השיער שעבר אביה: ראשו הפך חלק לחלוטין בעקבות ניתוח להקטנת קרקפת, והוקף מהצדדים ומלפנים במעגל שיער צמרירי, שנפגש במרכז ונמשך אחורה בעזרת ספריי. הצבע, אמרה, מגיע מתכשיר שנעשה כהה יותר עם הזמן. שיערו הכתום־בלונדיני של טראמפ, הוסיפה איוונקה למען האפקט הקומי, הוא תוצר של חוסר סבלנות.

"אש וזעם" זינק בסוף השבוע לראש רשימת רבי המכר בארה״ב. עותקים של הספר אזלו בחנויות ספרים בולטות בוושינגטון, ניו יורק ולוס אנג׳לס, ו״אמזון״ הודיעה על עיכובים אפשריים במשלוחים בשל הביקוש הגבוה. זהו אינו הדיווח הראשון על התככים בבית הלבן של טראמפ, אך זהו התיעוד המקיף ביותר של הלך רוח שכלי התקשורת בארה"ב יכלו רק לרמוז עליו: סיאוב שמטשטש את הגבול בין חצר ביזנטית לגן ילדים. הדגש על אופיו והתנהלותו האישיים של טראמפ הוא אולי הסבר גם לתגובה החריגה של הנשיא לספר.

בספר ישנן טענות מהותיות בנוגע לממשל טראמפ. הראשונה בהן שזכתה לתשומת לב היא התבטאותו של סטיב בנון, שאמר שפגישת בנו של טראמפ עם אישים רוסים בעת הבחירות היתה בוגדנית ולא פטריוטית. אך רבות מהכותרות בעקבות הספר הוקדשו לאורח חייהן של הדמויות המרכזיות בו.

כך למשל טראמפ, מתואר בו כמי שמצא את הבית הלבן מבלבל ומעט מפחיד. הוא התעקש לנעול את הדלת של חדר השינה שלו – מה שיצר עימות עם השירות החשאי. הוא גם נזף באנשי הניקיון שהרימו חולצה שלו מהרצפה: "אם החולצה שלי על הרצפה, זה כי אני רוצה אותה על הרצפה". הוא גם הורה לאנשי הניקיון לא לגעת במשחת השיניים שלו, תוצר אולי של הפחד שלו מהרעלה.

טראמפ עם ראש הסגל שלו ג'ון קלי והיועץ טום בוסרט בספטמבר, 2017
Shealah Craighead הבית הלבן

אנשי הבית הלבן מתוארים כמי שבעיקר עסקו בלנסות להכיל את הנשיא. לפי רפובליקאי בכיר, "טראמפ הפך אנשי קריירה אנוכיים לפטריוטים". כולם סביב טראמפ נעשו מודעים לקצב הגובר של החזרות שלו על עצמו. בתחילה היה יכול לספר את אותו סיפור פעמיים בתוך חצי שעה - מילה במילה, תוך שימוש באותן הבעות. בהמשך זה הפך לעשר דקות. הוא לא הצליח להפסיק לומר דברים מסוימים. איל התקשורת רופרט מרדוק אמר אחרי שיחת טלפון עם טראמפ: "איזה דביל מזדיין".

מבקר בהזמנה

וולף הוא עיתונאי ותיק ושנוי במחלוקת שמתמחה בכתבות מגזין מעמיקות. הוא זכה בעבר פעמיים ב-National Magazine Award, פרס הנחשב מקביל לפוליצר בתעשיית המגזינים האמריקאית. במקביל, הושמעו נגדו לאורך השנים טענות על הגזמות ואי-דיוקים בכתיבתו. עיקר הטענות נוגעות לספר שפירסם וולף לפני כעשרים שנה על ההתעשרות המהירה של ראשי חברות האינטרנט בעמק הסיליקון, שמרואיינים רבים אמרו שצוטטו בו בצורה לא מדויקת.

הספר הנוכחי של וולף מבוסס על מאות ראיונות עם בכירי קמפיין הבחירות של טראמפ, כמו גם על ביקורים רבים שהוא ערך בבית הלבן בשנתו הראשונה של טראמפ בתפקיד. טראמפ תקף בימים האחרונים במילים חריפות במיוחד את הספר, על רקע נוכחותו הבלתי-פוסקת בכותרות. אל המתקפה הזו הצטרפו גם מספר עיתונאים בכירים המסקרים את הבית הלבן, שטענו כי הם מצאו בספר טעויות עובדתיות – החל מסיפורים לא מאומתים ועד לשמות של אנשים שנכחו בפגישות מסוימות, שבפועל לא השתתפו בהן.

וולף ריאיין את טראמפ במהלך מערכת הבחירות לכתבת שער במגזין ״הוליווד רפורטר״, שזכתה לשבחים רבים מצד הנשיא. לאחר אותו ראיון, כך לדברי וולף, טראמפ הורה ליועציו להעניק לוולף גישה כמעט בלתי-מוגבלת לסביבתו הקרובה.

הפתיחות של טראמפ כלפי וולף נמשכה גם לאחר שהפך לנשיא ונכנס לבית הלבן: עיתונאים בכירים המסקרים את הבית הלבן צפו בתסכול בחודשים הראשונים של 2017, כיצד בשעה שהם מסתובבים בתחומי הבית הלבן עם תג ״עיתונות״ שמאפשר גישה מוגבלת בלבד במתחם העבודה של הנשיא, וולף נשא עליו מדי יום תג ״מבקר בהזמנה״, שאיפשר לו לשוטט באופן יחסית חופשי באגף המערבי - לא הרחק מחדר העבודה של הנשיא עצמו.

כעת, כך נראה, בממשל טראמפ מתחרטים על הגישה החופשית העניקו לוולף. הספר החדש מכיל מידע מביך על סדר היום של הנשיא, על המאבקים הפנימיים בין יועציו, ועל הדימוי של טראמפ בעיני האנשים הקרובים אליו ביותר, שלטענת וולף, רואים בנשיא ילד מגודל הדורש השגחה ופיקוח בכל עת, כדי למנוע ממנו להזיק לעצמו ולאחרים.

וולף כותב בספר כי טראמפ היה משוכנע, ממש עד ליום הבחירות ב-8 בנובמבר 2016, כי הוא עומד להפסיד את הבחירות להילרי קלינטון. כך מתאר וולף את האווירה במטה הבחירות של טראמפ באותו הבוקר: ״טראמפ יהפוך לאיש המפורסם בעולם - קורבן שהפסיד להילרי קלינטון המושחתת. בתו איוונקה ובעלה ג׳ארד יהפכו מסתם ילדים עשירים לסלבריטאים ברמה בינלאומית. סטיב בנון יהפוך למנהיג בפועל של תנועת ׳מסיבת התה׳ (תנועה הנאבקת בממסד הרפובליקאי וחותרת להקצין את עמדות המפלגה בנושאים חברתיים - א״ת). זו היתה התוצאה המרגיעה שכולם ציפו לה ב-8 בנובמבר. הפסד יהיה טוב לכולם.

״אחרי שמונה בערב, כאשר המגמה הבלתי צפויה החלה להתבהר, ונראה היה שטראמפ עשוי לנצח, דונלד טראמפ ג׳וניור, בנו של הנשיא, אמר לחבר קרוב שאביו ׳נראה כמו רוח רפאים׳. מלניה, שדונלד נתן לה הבטחה (שהוא לא ינצח בבחירות, א״ת), פרצה בבכי - ולא משמחה״.

באותו הקשר, וולף טוען כי לפני הבחירות, כמה אנשים בקהיליית המודיעין האמריקאית הזהירו את יועצו הביטחוני הבכיר של טראמפ, הגנרל לשעבר מייקל פלין, כי הוא עשוי להסתבך בשל העובדה שממשלת רוסיה שילמה לו 45 אלף דולר עבור נאום והופעות בערוץ תעמולה של הקרמלין, ״רוסיה היום״. פלין, טוען וולף, השיב לאותם אנשים שהכספים הללו יהוו בעיה ״רק אם ננצח את הבחירות״. ואכן, לאחר שטראמפ הפתיע את העולם כולו בניצחונו, חלפו שלושה חודשים בלבד עד שפלין הסתבך בשקרים לבולשת הפדרלית על קשריו עם רוסיה, ונאלץ להתפטר בבושת פנים ממשרת היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן.

וולף כותב עוד כי הסיבה העיקרית לכך שהנשיא טראמפ פיטר את ראש ה-FBI ג׳יימס קומי בחודש מאי, לא הייתה קשורה ישירות לחקירה המתנהלת בנושא קשריו של טראמפ עם רוסיה. הגרסה המוצגת בספר היא שמי שדירבנו והאיצו בנשיא לפטר את קומי היו בתו איוונקה ובעלה ג׳ארד קושנר, וזאת בשל חשש מבוסס מצידם על כך שקומי מעודד את חוקרי ה-FBI העוסקים בפרשה הרוסית, לבחון את חשבונות הבנק של משפחת קושנר והחברות השייכות לה. אביו של ג׳ארד קושנר, המיליארדר ואיש הנדל״ן צ׳רלס קושנר, ישב בכלא בעבר בשל עבירות מס, והמשפחה חששה שקומי ״מתקרב יותר מדי״ לליבת הפעילות הפיננסית שלה.

בעקבות פיטוריו של קומי, משרד המשפטים האמריקאי הקים צוות חקירה מיוחד בנושא פרשת טראמפ-רוסיה, בראשו עומד מי שקדם לקומי בתפקיד ראש ה-FBI, רוברט מולר. על פי פרסומים מהעת האחרונה, הצוות של מולר אכן בוחן מקרוב את האימפריה הפיננסית של משפחת קושנר, כולל פניות לבנקים אירופאיים שהחברות של משפחת קושנר מחזיקות בהן בחשבונות עתירי דולרים.

מי מספיק קשוח

מי שמסתמן בתור המקור ה״איכותי״ ביותר של וולף בספר הוא בנון, לשעבר יועצו הפוליטי הבכיר של טראמפ ומנהל הקמפיין שלו. הספר כולל ציטוטים ארוכים משיחות פרטיות שבנון היה שותף להן. בנון היה במשך חודשים ארוכים האויב המשמעותי ביותר של קושנר בתוך הבית הלבן, ובסופו של דבר, הוא הודח מתפקידו ע״י הנשיא טראמפ בחודש אוגוסט, שמונה חודשים בלבד לאחר תחילת כהונתו של טראמפ.

הספר מציג את היריבות בין בנון לקושנר כוויכוח יסודי על אופי הנשיאות של טראמפ. בשעה שבנון, ששימש לפני הבחירות כעורך אתר הימין הקיצוני ״ברייטבארט״, הפציר בטראמפ להישאר נאמן להבטחות הבחירות שלו ולהוציא לפועל מדיניות של ״פופוליזם כלכלי-לאומני״, קושנר ניסה לנווט את טראמפ לעבר מדיניות רפובליקאית ״מסורתית״ יותר. כך למשל, בנון טען כי על טראמפ להטיל מיסים גבוהים יותר על מיליארדרים ותאגידים אמריקאיים, מה שיאפשר לו לממן השקעה ניכרת בפיתוח תשתיות ובהקמת חומה על הגבול עם מקסיקו. קושנר, לעומת זאת, תמך ברפורמת המס הרפובליקאית שאושרה בקונגרס לפני כשבועיים, הכוללת הטבות מס משמעותיות למיליארדרים.

הספר כולל ציטוטים ארוכים מתוך שיחות פרטיות של בנון. באחת השיחות, בנון אומר כי משפחת קושנר עומדת ליפול בעקבות החקירה שמנהל רוברט מולר. ״צ׳רלי קושנר בפאניקה״, אומר בנון, בהתייחסו לאביו של ג׳ארד. ״הוא משתגע כי הם הולכים לחפור עמוק לגבי מקורות המימון שלו. הם הולכים לבדוק את הרבנים עם היהלומים וכל החרא שהוא מקבל מישראל. את כל מה שהוא מקבל ממזרח אירופה. כל הבחורים הרוסים, הבחורים בקזחסטן. הוא מחוק. הוא גמור. זה נגמר״.

בהקשר הזה, וולף מתאר בכמה קטעים ספר גם יריבות קשה שהתפתחה בין בנון לקושנר בנושא מדיניות הממשל כלפי ישראל. בנון, על פי וולף, ניסה לקדם מדיניות ימנית-קיצונית בנושא הישראלי-פלסטיני, כולל הכרזה על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ביומו הראשון של טראמפ בבית הלבן, והודעה רשמית לפיה ארה״ב תומכת בכך שירדן תחזיר לידיה את הגדה המערבית ואילו מצרים תיקח אחריות על עזה, מה שישים קץ לכל אפשרות של פתרון שתי המדינות.

בשיחה שקיים בנון עם ראש ערוץ החדשות הימני ״פוקס״, רוג׳ר איילס, הוא טען כי טראמפ, נתניהו והמיליארדר שלדון אדלסון, אחד התומכים המשמעותיים ביותר של שני המנהיגים, תומכים בזה. בסופו של דבר, טראמפ לא העביר את השגרירות כפי שבנון רצה, והממשל לא אימץ – לפחות עד כה – את תוכניתו המדינית יוצאת הדופן. בנון, מצדו, האשים את קושנר בכך שהוא ״לא מספיק קשוח״ בנושא הישראלי-פלסטיני.

טראמפ החליט למנות בתחילת כהונתו אל קושנר לאחראי על המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. וולף מתאר בספר כיצד בנון ניסה לחבל בעבודתו של קושנר, בשיתוף פעולה עם אדלסון. המיליארדר היהודי-אמריקאי, על פי וולף, אמר לנשיא טראמפ שבנון הוא ״היחיד בבית הלבן שאני סומך עליו״ בנושא ישראל".

העיתונאי הוסיף כי "בנון לא היסס לחבוט בקושנר על ישראל... הוא יכול היה להתעמר ביהודי כמו קושנר – גלובליסט, קוסמופוליטן וליברלי – כי ככל שהוא עצמו הקצין ימינה, עמדתו בנושא ישראל היתה צודקת יותר". וולף סיפר שמאמציו של בנון להפוך לסמכות בענייני ישראל פגעו בקושנר, שגדל במשפחה יהודית-אורתודוקסית. על פי הספר, קושנר תפס את פעולותיו של בנון כאנטישמיות שכוונה כלפיו. "בנון נראה נחוש להציג את קושנר כחלש ובלתי כשיר", כתב וולף.

פיטר בייקר, כתב הבית הלבן הוותיק של ה״ניו יורק טיימס״, שפירסם בעצמו ספרים על הנשיאים קלינטון, בוש ואובמה, כתב כי ייתכן שבספרו של וולף אכן יש טעויות עובדתיות, ״אבל התמונה הרחבה שהוא מצייר, תואמת את זו שעולה מהסיקור העיתונאי של טראמפ בשנה החולפת, בהתבסס על מה שאומרים אנשי הצוות שלו בעצמם״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו