בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האגם השני בגודלו בבוליביה הפך למדבר מלח

שאיבת מים מנהרות ושאיבת מים למכרות הובילו להתייבשות אגם פופו, והיא מסכנת את הקהילה שתלויה בו לפרנסתה. האנתרופולוג קלייטון ויט: "מות האגם מחסל את תקוות האנשים לעתיד במקום"

תגובות
דייג בודק את רשתו, אגם פופו ב–2016
Juan Karita / AP

אגם פופו (Poopó) היה פעם השני בגודלו בבוליביה, אך כל שנותר ממנו היום הוא מישור מלח המשתרע על פני קילומטרים רבים. כשהמקומיים נשאלים כיצד להגיע לאגם, הם ממהרים לתקן את השואל: "אתה מתכוון לאגם לשעבר", כך עונה ארמינדה צ'וקה, בת 23, שאבותיה התגוררו ליד חופי האגם מאז ימי קדם. "אני רוצה שהילדים שלי יעזבו את המקום הזה וילכו לקולג'. אין להם כאן עתיד".

בעבר, האגם השתרע על פני 2,400 קמ"ר, גדל והצטמק בהתאם לעונות השנה והיה מלא בדגים, אך בשנים האחרונות הבצורות נעשו ארוכות יותר. בנובמבר 2014 מתו מיליוני דגים וציפורים באזור האגם ונרקבו במקום שבו נפלו. בסוף 2015 התייבש אגם פופו, כנראה באופן סופי. כעת סירות דיג מחלידות על המלח הלוהט, בין רשתות דיג קרועות ונוצות פלמינגו מלוכלכות. ויסנטה ואלרו, בן 48, עומד ליד הסירה שלו ואומר שלדעתו אין טעם לתקן אותה. "המים הגיעו בעבר עד הנה", הוא אומר ומסמן נקודה בכפר שלו, ויה נייקה. "כעת אנחנו מגדלים בעלי חיים וקינואה, אך היבולים הראשונים היו עלובים".

היעלמות אגם פופו - דלג

לדברי קלייטון ויט, אנתרופולוג קנדי מוונקובר, "מות האגם מחסל את תקוות האנשים לעתיד במקום". אפולינר פלורס, מומחה מ–Cepa, ארגון לא ממשלתי מקומי, מסביר שהתושבים המקוריים של המקום אינם איכרים מטבעם. הם עסקו בדיג, ציד וסחר חילופין. בעקבות התייבשות האגם, רבים מנסים לעבוד בחקלאות, אך לדבריו הם סובלים לעתים קרובות מאפליה ועוני. רבים היגרו לערים סמוכות ועובדים בעבודות מזדמנות, ואחרים נאלצו לעבור לפנים המדינה. כיום חיים מסביב לאגם פופו פחות מ–800 מבני אורוס־מוראטוס, התושבים המקוריים של המקום. מאחר שתרבותם מבוססת על דיג, חוששים רבים שאחת החברות העתיקות ביותר באמריקה עלולה להיעלם.

האגם לא התייבש עקב טמפרטורות גבוהות. לדברי טום פרו, גיאוגרף מאוניברסיטת סירקיוז, מים רבים נשאבים מהנהרות שהזרימו את מימיהם לאגם. בנוסף, כמויות מים ענקיות מנוצלות על ידי המכרות הסמוכים, והזיהום שאלה גורמים מזיק מאוד לסביבה. לדבריו, ממשלתו של נשיא בוליביה אוו מוראלס "מאשימה את שינויי האקלים בהיעלמות האגם, ומתעלמת משאר הגורמים". "היא מאשימה מדינות מתועשות אחרות, בעיקר ארה"ב, ולא לוקחת על עצמה את האחריות להתייבשות האגם או לשיקומו".

בשנים 2010–2015 האיחוד האירופי מימן תוכנית בסך 14 מיליון אירו, "אך היא רק גירדה את הקצוות של הבעיות העיקריות של האגם", אומר ויט. כיום, משרד התוכנית בבניין הממשלה באורורו סגור. המנהל הקודם של התוכנית, אדוארדו אורטיס, אומר שהוא בטוח שהיא לא תחודש. אחרים טוענים שגם אם אם האגם ישוקם, אין ערובה לכך שבני האורוס עדיין יהיו שם כדי ליהנות ממנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו