טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה רק עם מינוי דיגיטלי של הארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בארה"ב מנסים להבין מה הניע מטפלת לרצוח שני ילדים בביתם

בשלב העדויות במשפט, שצפוי להיפתח השבוע, יתברר אם יוסלין אורטגה לוקה בנפשה, או אם פעלה מתוך כעס על תנאי העסקתה. אורטגה אמרה שהיא שומעת קולות אך בתביעה טוענים שהיא מזייפת

2תגובות
אורטגה בבית המשפט, ב-2013
Lucas Jackson / Reutersq /לוק

יותר מחמש שנים חלפו מאז פתחה מרינה קרים את דלת חדר האמבטיה בביתה, וראתה את שני ילדיה, בני שנתיים ושש, שוכבים באמבטיה ללא רוח חיים. הם נדקרו למוות. האומנת שטיפלה בהם במשך שנתיים עמדה לצידם ובידה סכין, ודקרה את עצמה בצוואר. 

יוסלין אורטגה, בת 55, רצחה את שני הילדים בדירת המשפחה במנהטן, בשעה שקרים אספה את בתה השלישית משיעור שחייה. השאלה שרודפת את הזוג קרים ועוד אינספור הורים בניו יורק, הנאלצים להסתמך על אחרים בטיפול בילדיהם, היא מדוע אורטגה עשתה זאת?

אורטגה החלימה מהפציעות, ובנובמבר 2012 הוגש נגדה כתב אישום על שני מעשי רצח. אולם משפטה נדחה שוב ושוב. סנגורה טען לחוסר שפיות, וביקש לבטל את עדותה בפני הרשויות, מכיוון שלדבריו ניתנה בזמן שהיתה שקועה בהזיות בבית החולים. 

השבוע ייבחר סוף סוף חבר מושבעים שישמע את העדויות נגד אורטגה. בשלב העדויות, שיימשך שלושה חודשים, יתברר לציבור אם אורטגה חולה במחלת נפש שיש בה כדי להסביר את הרצח, או אם המניע שלה היה כעס על תנאי העסקתה, כטענת התביעה.

אורטגה הופיעה כ–90 פעמים בפני שופט מאז מעצרה, אבל מעט מאוד התגלה עד כה בבית המשפט על ההיסטוריה הרפואית שלה וסנגוריה לא חשפו כמעט דבר. חלק גדול מהדיונים בתיק, כולל תוצאות הבדיקות וההערכות הפסיכיאטריות, חסוי. 

ב–2013 החליטו שני פסיכיאטרים, שמינה בית המשפט, שהיא כשירה לעמוד לדין. בדיון העידה ד"ר קארן רוזנבאום, פסיכיאטרית מטעם ההגנה, שאורטגה גילתה סימנים ברורים של פסיכוזה בשבועות שלאחר הרצח. אורטגה טענה שהזתה כי "השטן נוגע בה" ושהיא רואה "ענקים נלחמים". "היא גם שמעה קולות שאמרו לה: 'אנחנו עומדים להרוג המון אנשים'", אמרה רוזנבאום. רוזנבאום הוסיפה כי עברה על התיק הרפואי של אורטגה וראיינה שמונה מבני משפחתה וכמה משכניה. היא קבעה שאורטגה עברה משבר נפשי ב–2008 ברפובליקה הדומיניקנית, הפסיקה לתקשר ומשפחתה חששה לשפיותה. 

כעבור ארבע שנים, בארה"ב, שוב נראה היה שאורטגה סובלת ממחשבות שווא. היא אסרה על בנה, בן 17, לשחק בייסבול ולהאזין למוזיקה, ואילצה אותו להתחבא מתחת למיטה בכל פעם שכלב נבח.

מנגד, ד"ר מיילס שניידר, פסיכיאטר בבית חולים בלוויו שהעיד מטעם התביעה, אמר שייתכן שאורטגה מזייפת את תסמיני הפסיכוזה. לדבריו, האחיות שמו לב שאורטגה לא עונה לקולות שלדבריה היא שומעת. 

שלושה ימים לפני הרצח, אורטגה השתוללה מזעם בדירה שחלקה עם אחותה, והשליכה סירים ומחבתות. לאחר מכן היא טענה שאינה זוכרת שעשתה זאת. באותו היום היא נפגשה עם פסיכולוג, אך לא ברור אם אובחנה. 

ביום הרצח, אורטגה היתה אמורה לקחת את שני הילדים, ליאו בן השנתיים ולוסיה בת השש, לסטודיו למחול ולפגוש שם את אמם ואחותם. אורטגה לא הגיעה לשם. היא סיפרה לחוקר שלקחה את הילדים לפארק וקנתה להם גלידה. שכן ראה את השלושה חוזרים לבית הזוג קרים, ולדבריו, הילדים נראו שמחים, אבל אורטגה נראתה קודרת. בתוך חצי שעה הילדים היו מתים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#