לינדה בראון, שסיפורה הביא לסיום ההפרדה הגזעית בבתי ספר בארה"ב, מתה בגיל 76
אביה של בראון נתקל בסירוב כשביקש לרשום אותה לבית ספר שלמדו בו ילדים לבנים בלבד. ב-1954 קבע העליון פה אחד כי הפרדה בין ילדים שחורים ללבנים אינה חוקתית
לינדה בראון, תושבת קנזס שעמדה בלב הפרשה שהביאה לסיומה של ההפרדה הגזעית בבתי הספר הציבוריים בארה"ב בשנת 1954, מתה אתמול (שני) בגיל 76.
כמה משפחות שחורות המתגוררות בטופקה, עיר הבירה של קנזס, נתקלו בסירוב כאשר ביקשו לרשום את ילדיהן לבתי ספר ציבוריים הסמוכים לבתיהם, אשר מיועדים לילדים לבנים. ביניהם היה גם אוליבר בראון, אביה של לינדה בת ה-9, שביקש לרשום אותה לביה"ס סאמנר בעיר. הוא עמד בראשה של עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בסיוע ההתאחדות הלאומית למען קידום אנשים צבעוניים. בעתירה נכללו אזרחים מדלאוור, דרום קרוליינה, וירג'יניה ומחוז קולומביה.
ב-17 במאי 1954 קבע בית המשפט העליון פה אחד כי הפרדה בין ילדים שחורים ללבנים אינה חוקתית, היות שהיא מונעת מילדים שחורים את זכותם לשוויון על פי התיקון ה-14 לחוקה. "בתחום החינוך הציבורי, הדוקטרינה של 'נפרדים אך שווים' אינה קבילה", כתב בית המשפט. "מתקני חינוך מופרדים הם בלתי שוויוניים באופן אינהרנטי".
בכירה במערכת החינוך המקומית אמרה על בראון כי "מורשתה היא לאומית, לא רק מקומית. השפעתה על החברה שלנו לא תאומן".