בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראול קסטרו סיים את תפקידו כנשיא קובה, השלטון הועבר לסגנו מיגל דיאס קנל

מיגל דיאס קנל הוכרז כמועמד היחיד לתפקיד הנשיא - הראשון שאינו ממשפחת קסטרו מאז המהפכה הקובנית. ראול קסטרו מוריש למחליפו מדינה שעדיין שקועה בבעיות כלכליות ומדיניות

תגובות
מימין: הנשיא הנכנס דיאס קנל והנשיא היוצא ראול קסטרו בהוואנה, קובה. השבוע
Irene Perez/אי־פי

בית המחוקקים בקובה אישר היום (חמישי) את בחירתו של מיגל דיאס קנל כמחליפו של ראול קסטרו בתפקיד הנשיא. מוקדם יותר השבוע פורסם שמו של סגן הנשיא דיאס קנל כמועמד היחיד להחלפת קסטרו, והיום קיבל המינוי תוקף רשמי. השינוי מסמן עידן חדש באי הקומוניסטי, שהיה בשליטת שושלת קסטרו מאז המהפכה הקובנית - שישה עשורים בסך הכל.

דיאס קנל נולד שנה לאחר המהפכה ב-1959. למרות שהוא נחשב מקדם טכנולוגיה ומסתמן כמחזיק בדעות סוציאל-ליברליות, על פי הערכות הוא לא יערער על שיטת המפלגה האחת הנהוגה בקובה. הוא צפוי להיתקל באתגרים רבים, כשהראשון בהם יהיה לפשר בין שני המטבעות הנהוגים בקובה - פזו ששווה 4 סנט ופזו אחר ששווה בערך דולר אמריקאי אחד. אתגר אחר הוא עזיבתם ההמונית של האזרחים המשכילים ובעלי המקצוע של קובה.

ראול קסטרו פעל בעשר שנות כהונתו לאתחל את המערכת השלטונית של קובה - אותה סייע להקים - וכך לפתוח את האי לעולם. בקובה יש היום כ-600 אלף יזמים פרטיים, יותר מחמישה מיליון טלפונים סלולריים, שוק נדל"ן תוסס ונמל תעופה שגדל ומתפתח במהירות. החוב החיצוני שלה שולם במלואו; ומאז 2015, אז חידשו קסטרו ונשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, גדל מספר התיירים למדינה פי שניים, והיא הפכה ליעד תיירותי החביב על חמישה מיליון מבקרים בשנה.

ועדיין, המדינה שקסטרו מוריש לדיאס קנל מסובכת בשורת בעיות מורכבות לא פחות מאלו שעמן היה צריך להתמודד בעצמו, כשקיבל את המדינה מאחיו, פידל קסטרו. המדינה ממשיכה להיות המעסיקה של כ-75% מהאוכלוסייה העובדת בקובה, אך איננה מייצרת כמעט דבר. השכר החודשי הממוצע של עובד מדינה עומד על כ-31 דולר בלבד, והעובדים נאלצים לעתים קרובות להתקיים על סחורות גנובות ועל תרומות מקרובי משפחה שחיים מחוץ לקובה. במקביל, הפריחה הכלכלית במגזר הפרטי כמעט ונעצרה לחלוטין.

המצב איננו מעודד גם בזירה הבינלאומית. היקף ההשקעות הזרות בקובה נותר נמוך בעוד התשתיות ממשיכות להתפורר; מאז כניסתו לבית הלבן של דונלד טראמפ התרחב הקרע בין המדינות, ואחרי 20 שנה בהן ונצואלה הזרימה סובסידיות בהיקף של שישה מיליארד דולר מדי שנה למדינה, פטרונה של קובה התמוטט כלכלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו