בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גן בטורונטו הפך כור היתוך לילדים דוברי 40 שפות

בניסיון להנגיש את התכנים לילדי מהגרים, הגננות עונדות סביב צווארן שרוך ועליו כרטיסיות שונות ותמונות עליהן. בתוך כל אחת מהכיתות נחשפים הילדים לשלל תוכניות שאינן מנת חלקם של כל הגנים בקנדה

3תגובות
כיתה בגן בטורונטו. "עכשיו אני מלמדת את אבא ואמא שלי", אמרה פליטה סורית בת שש
TARA WALTON / NYT

השפה הראשונה של אמנה היתה אורדו. שפתה של חברתה טליה היתה ערבית. באחד הימים הן ישבו בפינה בגן ושיחקו בגולות, דיברו וצחקקו — באנגלית. אין זה מובן מאליו עבור השתיים, תלמידות כיתת גן באקדמיית השפות לגיל הרך של פרייזר מאסטרד. למעשה, האקדמיה היא בית ספר בשכונת תורנקליף פארק בטורונטו, עם ייעוד: לומדים בה ילדי מהגרים מהבניינים הסמוכים, ילדים הדוברים לא פחות מ–40 שפות שונות — ולא בטוח שאנגלית היא אחת מהן.

בניסיון להנגיש את התכנים לילדים שבאים מרקעים כה שונים, הגננות עונדות סביב צווארן שרוך ועליו כרטיסיות שונות ותמונות עליהן. למשל: אדם דוחף את רעהו וקו אלכסוני על התמונה. המסר ברור גם למי שאינו יודע אף מלה באנגלית: אסור לדחוף. תמונות אחרות מסבירות מתי צריך לעצור או כיצד לעמוד בשורה. שפת הציורים היא השפה הראשונה. "בהתחלה משתמשים בהרבה פנטומימה", אמרה סטפני המונד, גננת בבית הספר. אך בהמשך מתחילים גם לדבר, באנגלית. לכך תורם שרוך אחר, ועליו כרטיסיות עם תמונות של פנים במצבים רגשיים שונים. לכל רגש יש גם שם, לומדים הילדים, ומרחיבים את אוצר המלים שלהם. "בהתחלה זה היה מבלבל", אמרה לין, פליטה סורית בת שש. אך עד מהרה חל שינוי: "למדתי את כל המלים באנגלית. עכשיו אני מלמדת את אבא ואמא שלי".

מי שיחלוף על פני מבנה בית הספר פרייזר מאסטרד מבחוץ, לא יחשוב ככל הנראה שזהו מוסד ייחודי. עוד בית ספר בן שתי קומות, עם חצר ובה מתקנים. אך הייחוד הוא במה שמתרחש בתוכו, במקום שהופך לביתם השני של כ–630 תלמידים, בני ארבע עד שש, הלומדים ב–24 כיתות. בתוך כל אחת מהכיתות הללו נחשפים הילדים לשלל תוכניות שאינן מנת חלקם של כל הגנים בקנדה — מתוכניות חלל וטכנולוגיה ועד תוכניות אמנות שונות.

ובסופו של דבר כל זה מתרחש במוסד חינוכי ציבורי, כמו רוב בתי הספר בקנדה. ואולי אין זה מפתיע, שכן מערכת החינוך הציבורית נחשבת לכור ההיתוך של החברה הרב־תרבותית בקנדה. ואיזה מקום מתאים יותר לכך מעיר ש–46% מתושביה הם מהגרים?

ילדי מהגרים בטורנטו
TARA WALTON / NYT

הגיוון התרבותי הזה ניכר גם מהחצר האחורית של בית הספר, המשקיפה על ערב רב של בנייני דירות, חלקם עצומים, עם יותר מ–20 קומות. הם נבנו בשנות ה–50 למען האליטות של העיר, עם בריכות שחייה ויחידות דיור רחבות־ידיים. מאז השתנתה השכונה. המהגרים החלו לזרום אליה בשנות ה–70, ובשנים האחרונות רבים מהם באו מדרום אסיה וגם ממדינות ערב. יותר משליש חיים מתחת לקו העוני, ובדירות רבות חיה יותר ממשפחה אחת.

כל הגיוון הזה בא לידי ביטוי גם בכיתות הגן וגם בהכנות לקונצרט סוף השנה שנערך שם בסוף החודש שעבר. "אנחנו קשת של גוונים עשויה מילדים, אנחנו משפחה ששרה שירים", עלה קולם במקהלה. "שום דבר לא יכול לעצור אותנו. אהבת הקשת חזקה מדי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו