בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שמו מחיר על ראשי": פעילים חברתיים בקולומביה על הכוונת של כנופיות חמושות

אחרי התפרקות ה–FARC מנשקו, נאבקים ארגוני פשיעה והמורדים, והאזרחים נמצאים בתווך: יותר מ–120 פעילים ומנהיגים מקומיים נרצחו השנה, במה שהנציב הלאומי לזכויות אדם כינה "השמדה"

2תגובות
מנהיג חברתי במשרדו בעיר מדלין במערב קולומביה, בחודש שעבר
AFP

אחרי שמטען נפץ הונח מחוץ לביתו, אנריקה פרננדס עזב ושכר בית עלוב במערב קולומביה. המטען פורק על ידי הצבא, אבל המסר היה ברור. כבר חודשים מנסים להתנקש בחייו של פרננדס, ראש השבט הילידי נאסה המגן בנחישות על הסביבה. הוא לא זוכר מתי ישן טוב בלילה, ועיניו מתרוצצות וסורקות את סביבתן כדי לאתר סכנות. כל רגע עלול להיות הרגע האחרון, הוא אומר. כשמוכר גלידה צעיר מתקרב לכניסה פרננדס ממהר לירכתי הבית, משוכנע שהנער מתכנן להתנקש בחייו. בשבוע שעבר קיבל שיחות ומסרונים מאיימים. "לא ננוח עד שנשחרר את קולומביה מקומוניסטים כמוך", נכתב בהם, "תנחומינו לבני משפחתך".

מתחילת שנת 2016, אז נחתם הסכם שלום עם ארגון המורדים הגדול במדינה — FARC — נרצחו כ–311 פעילים, ראשי קהילות ולוחמים למען זכויות אדם, על פי נתוני המשרד הלאומי לזכויות אדם. לפחות 123 מהרציחות התבצעו בששת החודשים הראשונים של השנה, במה שהנציב הלאומי לזכויות אדם כינה "השמדה".

הסכם השלום אמור היה להוביל לסיום מלחמת האזרחים שגבתה את חייהם של יותר מ–220 אלף חיי אדם ועקרה שבעה מיליון אזרחים מבתיהם. אף שמספר האבדות בנפש משורות הצבא צנח, פעילי זכויות אדם ומנהיגים חברתיים הפועלים ליישמו חיים בפחד מתמיד.

נשיא קולומביה איוון דוקה, שנכנס לתפקידו לפני שלושה שבועות, הבטיח להגביר את ההגנה על פעילים. אולם על רקע הברית הפוליטית שכרת עם הנשיא לשעבר אלווארו אוריבה — הנחקר בגין פשעים הקשורים לחוליות התנקשות שהוקמו בסוף שנות ה–90 — הביעו מנהיגים מקומיים במחוז קאוקה ספקנות. באזור זה בהרי האנדים מנהיגים נהרגו או ספגו איומים יותר מאשר בכל אזור אחר בקולומביה. רבים מהם הם בני קהילות ילידים וקהילות אפרו־קולומביאניות, המהוות מחצית מאוכלוסיית המחוז.

חיילים מפטרלים ברחובות העיר מדלין שבמערב קולומביה, בתחילת החודש
AFP

אחרי ניסיון ההתנקשות הכושל נמלטו פרננדס ומשפחתו לטואס, שמורת ילידים בהרים. הם חיים שם תחת הגנתם של שומרי ראש ילידים. פרננדס אינו עוזב את השמורה בלי שומרי ראש מטעם המדינה. "שמו תג מחיר על ראשי", הוא אומר, "והוא עולה מדי יום". מחוץ לביתו עומד חסוס באקה, חבר במשמר הילידי של צפון קאוקה. הוא חמוש רק במקל ובמכשיר קשר, אבל הוא מאומן, לדבריו, בפירוק יריבים חמושים היטב מנשקם. "כבר עצרנו אנשים, פרקנו את נשקם והסגרנו אותם לרשויות", הוא אומר, "אם אנשים מסכנים את חייהם כדי ללחום למען זכויותינו, עלינו לדאוג לשלומם".

המסרון המאיים האחרון הגיע מ–AGC, אחד מארגוני הפשע שמנסים לתפוס את הטריטוריה שפינה FARC, שכ–10,000 לוחמיו הניחו את נשקם. "FARC אולי עזב את שדה הקרב אבל ארגונים אחרים תפסו את מקומו", אומר אדוין מרסלו קפאס, מתאם זכויות האדם בהתאחדות מועצות הילידים של צפון קאוקה, "ולארגונים הללו אין אידאולוגיה פוליטית".

האדמה הפוריה של קאוקה ומרבצי הזהב שבה הובילו לא פעם למאבקים טריטוריאליים קשים. התנאים במחוז מצוינים לגידול קוקה — המרכיב הבסיסי לייצור קוקאין — והופכים אותו לפופולרי בקרב ארגוני פשיעה. כעת מתנהלים במחוז סכסוכים חדשים, בין לוחמי FARC לשעבר המסרבים להניח את נשקם, ארגוני מורדים קטנים וכנופיות פשע. "עם זה אנחנו נאלצים לחיות", אומרת אנה לוסיה ולסקו, אשתו של פרננדס, "הורגים אותנו לאט־לאט".

בדומה לארגונים רבים במדינה, מקורו של AGC ב"כוחות ההגנה העצמית המאוחדים" (AUC) — פדרציה של מיליציות שהוקמו כדי לאתר ולגרש חברי גרילה בשיטות שהמדינה לא היתה יכולה לנקוט. ארגון ה–AUC התפרק בשנית ב-2006–2008, אבל רבים מלוחמיו המשיכו להטיל את אימתם על תושבי האזורים הכפריים ועסקו בסחיטה, בסחר בסמים ובכרייה בלתי חוקית. "השמות אולי מתחלפים אבל אלה אותם אנשים שאתם אנחנו חיים כל חיינו", אומר קפאס, "אלה אותם אנשים שביצעו מעשי טבח לפני שנים".

מחוז קאוקה בקולומביה, במאי השנה
בלומברג

פרננדס שרד אחרי אחד ממעשי הטבח הללו. באפריל 2001 הגיעו לוחמי AUC לכפרו על גדות נהר הנאיה בצפון מערב קאוקה. לוחמי המיליציה האשימו את תושבי הכפר בשיתוף פעולה עם לוחמי הגרילה וטבחו בעשרה מהם במצ'טות ובמסורים חשמליים. שניים נוספים נורו. ראשו של אחד נערף ומעולם לא נמצא.

קורבנות המלחמה בקולומביה קיוו שהאימה הזו תהפוך לנחלת העבר, אבל מעשי הרצח נמשכים. מדי שלושה ימים נרצח מנהיג קהילה בקולומביה. חלקם נחטפים ומעונים לפני שהם מוצאים להורג. אחרים נורים בידי מתנקשים על אופנועים. רק מקרים מעטים נחקרים על ידי הרשויות. "חשבנו שהמצב ישתנה בעקבות הסכם השלום... אנחנו עדיין מקווים לסלוח למי שפגע בנו במלחמה", אמר פרננדס, "אבל ההיפך קרה. יש אנשים שפשוט לא רוצים שלום".

לכתבה המלאה של ג'ו פרקין דניאלס בגרדיאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו