בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

משפט הראווה האמיתי בפרשת קבאנו היה לתנועת MeToo#

אם מישהי חשבה שהמהפכה תתרחש במהרה, פרשת קבאנו וד"ר פורד הבהירה שהמאבק נגד הסדר הישן הוא מלחמה קשה ועקובה מדם. אבל גם אם יתמנו עוד נשיאים ושופטים שעברם מוכתם, האוויר יתנקה בסופו של דבר

183תגובות
מפגינה נגד מינוי קבאנו בוושינגטון, אתמול
Jonathan Ernst/רויטרס

מישהי חשבה שזה הולך להיות קל? שהמהפכה התודעתית תתרחש ברגע או שניים, ומיד אחריה יבואו השינויים במעשים? לא. אסור היה לצפות לכך. בטח שלא בהקשר הנוכחי, של פרשת מינוי ברט קבאנו לשופט בבית המשפט העליון האמריקאי. כל כך הרבה אגו ומאבקים פוליטיים היו מונחים שם על הכף, שגם הרוח העצומה והסוחפת של MeToo# לא הספיקה כדי לשנות את כדור התותח הזה ממסלולו.

ואולי אפילו יותר מהאגו והפוליטיקה, נחשפה בבסיס הפרשה הזאת אמת נוספת: האמריקאים יודעים היטב מה הם עשו בתיכון, ואחר כך בקולג'. תרבות השתייה, המסיבות הפרועות והזלזול בנשים, היא חלק בלתי נפרד מאותה חוויית נעורים אמריקאית. גם בלי לחיות באמריקה, אינספור מופעים תרבותיים, בעיקר בקולנוע ובטלוויזיה, מספרים על כך. "אלה זמנים מפחידים מאוד עבור גברים באמריקה", אמר הנשיא טראמפ. הוא יודע על מה הוא מדבר. גם לו זה קרה, שוב ושוב. אף גבר לא מעוניין כשהמסיבות שבהן איבד שליטה מרוב אלכוהול ואנס חברה לספסל הלימודים יבואו וירדפו אותו כשהוא כבר בעל משרה בכירה, שני ילדים, אישה ומקום שמור בכנסייה.

קבאנו מושבע לבית המשפט העליון, הלילה
HANDOUT/רויטרס

אז במקום שקבאנו יועף מרשימת המועמדים לבית המשפט העליון, קיבלנו ריאליטי צ'ק. ומה שהובהר, זה שתנועת MeToo# נתפסת כיום באמריקה, וכנראה לא רק שם, כתנועה פוליטית שמשתייכת לצד אחד מובהק של המפה. הנשיא טראמפ עשה את החיבור בצורה ברורה בנאום הנלהב שנשא מיד אחרי שחתם על מינויו של קבאנו. "אספסוף שמאלני זועם", כך הוא כינה את מי שרצו להפיל את ברט קבאנו, לשיטתו, ממניעים פוליטיים.

מול אלפי תומכים נלהבים בקנזס, טראמפ לא אמר מלה על קורבנות תקיפה מינית, משוערת או ממשית. הוא התעלם לחלוטין מהנושא שנגדו הפגינו אלפי מזועזעים ברחבי אמריקה, אחרי שקאבנו הרים את ידו ונשבע לשרת את החוקה. טראמפ, חזהו מתפוצץ מגאווה, טען כי זהו "ניצחון עצום לעמנו, לארצנו ולחוקה", יום גדול, שבו הובסו הדמוקרטים. "תארו לעצמכם איזה נזק הם יגרמו אם יגיעו לכוח שאליו הם שואפים באופן כל כך נואש", המשיך באקסטזה, "הדמוקרטים הפכו מסוכנים מדי וקיצוניים מדי מכדי שיהיו ראויים לשלטון. הם הפכו למפלגת הפשע".

השימוע של ברט קבאנו בוועדת הסנאט שיחק לידיו של טראמפ באופן מושלם. היה זה מופע ראווה מוחלט, חסר כל ערך במובן של גילוי האמת. עדויות שניתנות לעיני כל העולם, בסיטואציה מסוג זה, הן חסרות מהימנות. איש לא מגיע לסיטואציה כזאת בידיעה שיכול להיות שייתפס בשקר. זה לא אומר שכולם בהכרח דיברו אמת, אבל זה  אומר שהם עצמם היו משוכנעים שדיברו אמת. הדרך היחידה לדעת מה באמת התרחש בין ד"ר פורד לשופט קבאנו היתה חקירה יסודית, רצינית, הרחק מעיני המצלמות והציבור. אבל המטרה של כל העניין לא היתה גילוי האמת.

הפגנה מחוץ לסנאט בוושינגטון, אתמול
Carlos Barria/רויטרס

לנוכח התוצאות, מהותו של משפט הראווה הזה מתבהרת. אין זה מאבק בין גרסתו של השופט קבאנו לגרסתה של ד"ר פורד, אלא מאבק בין תנועת MeToo# לבין הפטריארכיה שמתהדרת בנאמנותה לסדר הישן. אותו סדר ישן שדורש הוכחות מוצקות כדי להוכיח אשמה, הסדר שלפיו גרסה של מתלוננת אינה מספיקה כדי להדיח אדם ממשרתו הרמה. הסדר שלפיו העלאת אשמה חמורה כזאת בעיתוי כזה, משמעותה בהכרח ניסיון לחיסול פוליטי.

לכן, ייתכן שכל העניין היה טעות. לתנועת MeToo#, במידה שד"ר פורד מייצגת אותה בסיבוב הנוכחי, לא היה כאן סיכוי. מאזן הכוחות היה נגדה מלכתחילה. כריסטין פורד ידעה זאת, וניסתה להימנע מאותה עדות פומבית. היא ידעה ששום דבר טוב לא יצא מזה. היא ידעה שתסומן מיד כבעלת אינטרס פוליטי, ויחד איתה כל התנועה שעומדת מאחוריה.

מצד שני, לא מדובר בכישלון מוחלט. שופט עליון שנחשף כך במערומיו, גם אם לא יואשם בסופו של דבר בניסיון אונס, מאבד את מקור הסמכות שלו לנצח. קשה יהיה לשכוח את מופע האימים של קבאנו בפני ועדת הסנאט, ואת הרגלי השתייה המפוקפקים שלו, ואת העובדה שלא היה מעוניין בחקירה יסודית של הפרשה. כל פסיקה שלו מעתה ואילך תעמוד בצל הגילויים הללו ובצל החשד כי אכן ניסה לאנוס את כריסטין בלאזי פורד, אי שם בתחילת שנות ה-80, ואולי ביצע מעשים מגונים בנשים נוספות במשך השנים.

מימין: הסנאטורים בן סאס, טד קרוז, גף פלייק ולינדסי גרהאם בוושינגטון, אתמול
Jim Bourg/רויטרס

בנוסף, הפרשה העגומה של מינוי קבאנו מראה יותר מכל כי רוח MeToo#, על כל אופניה ושלוחותיה, חייבת להפוך לתנועת אמיתית, לשנס מותניים, ולרדת עמוק יותר, רחב יותר, מהותי יותר. לקדם חינוך לשוויון מגדרי, לשאוף לעצירת ההסללה המגדרית, לפעול לביטול פערי השכר והמעמד בין גברים ונשים ולהתלונן כשצריך, גם בצינורות החוק המקובלים והמסורתיים. באין תחליף למערכת המשפט כשומרת על הסדר התקין, חייבים להשתמש בה, למרות מגבלותיה וחולשותיה, ולמרות הקושי הכרוך בהגשת תלונה.

כך, יותר ויותר פושעי מין ופושעי כוח ינודו מהזירה הציבורית הרבה לפני שיזכו להיות מועמדים למשרה ציבורית זו או אחרת. נכון, בדרך גם יתמנו עוד נשיאים, שרים ושופטים שעברם מוכתם בהתנהגויות אלימות ונצלניות. נשים וגברים עוד יחוו תקיפות מיניות, יוטרדו במקומות העבודה וינוצלו מינית על ידי חזקים מהם, שלא תמיד יקבלו את עונשם. אבל לאט לאט האוויר יתנקה וגם מה שעוד נתפס כיום כ"משובות הנעורים", כמו זו של קבאנו, לכאורה, יהפכו להתנהגויות שאינן מקובלות בחברה האנושית. בסוף זה יקרה. אל ייאוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו