בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה ל-MeToo

השינוי לא הגיע לכולנו. גופן של נשים שחורות עדיין בסכנה

2תגובות
מחאה נגד תקיפות מיניות בשיקגו, בחודש שעבר
AFP

גופם של אנשים שחורים מעולם לא נהנה מביטחון באמריקה. אבותיי, צאצאי עבדים, ידעו חופש רק מ-1865, כשזוועת העבדות האמריקאית הסתיימה. יש שיטענו כי התאריך הזה מפוקפק, כשמביאים בחשבון את תקופת השיקום (רקונסטרוקציה) שלאחר מלחמת האזרחים, חוקי ג'ים קרואו להפרדה גזעית, תנועת זכויות האזרח והכליאה ההמונית של שחורים - תקופות קשות שבכל אחת מהן כיכבו אנשים שאינם לבנים.

טיפאני אומודרה היולין

רבים מייחסים את תחילתה של תנועת MeToo לחשיפה של מעשיו של הארווי ויינסטין ופגיעתו בנשים בתעשיית הבידור. בשנה האחרונה היינו עדות לחשיפתם של גברים רבי עוצמה שהתנהגו בצורה אכזרית, מפלה ומשפילה לנשים. אולם במובנים רבים נשים שחורות, שגופן הוא זה שנמצא בסיכון הגדול ביותר, עדיין רואות את ההתקדמות לשוויון ולריבונות על גופן בתערובת של תקווה, מלנכוליה ואקטיביזם.

הטענה הידועה ש-93% מהנשים השחורות הצביעו בעד הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות ב-2016 משום שהן בוחרות שבויות של המפלגה הדמוקרטית מפחיתה בערך המודעות החריפה של נשים שחורות לבטיחותן הגופנית והרגשית. למעשה, נשים שחורות מודעות בעוצמה לגופן ולגופם של בני משפחותיהן, ולסיכונים המופנים נגדן. אלימות משטרתית לא מוצדקת, חוקים הנוגעים לתכנון המשפחה, אלימות במשפחה, שירותי בריאות לקויים - כל אלו פוגעים בגופנו, מובילים לשיעור תמותת תינוקות גבוה להחריד ותמותת יולדות. כל אלה הובילו נשים שחורות להבין היטב את הבחירה הפוליטית שתעניק להן את הסיכוי הטוב ביותר לביטחון.

שמונה נשים, מאבק אחד: סולידריות עולמית / מקסיקו ■ ואז הגיעה הכנסייה / פולין ■ לפחות יש את דוקטור הו / בריטניה ■ איך להפוך רגע לתנועה / הודו ■ לפני הוליווד / אוגנדה ■ המחסום נשבר / עזה ■ היוצרות התהפכו / אוסטרליה

אני תומכת בכל לבי בתנועת MeToo ובשינוי הכאוטי שיצרה. עם זאת, קשה שלא לחוש עצב על כך ששינוי חברתי משמעותי מתרחש רק כשגופן של נשים לבנות עומד בסיכון. למרות המהלכים העצומים שנעשו בשנה האחרונה להסרת הגלד של פצעי התקיפה המינית, ההטרדות והאלימות שנשים חוות, לעתים גם נשים לא לבנות, תנועת MeToo בארה"ב עדיין בלתי נראית במידה מסוימת לחלקים נרחבים יותר בתרבות, שאפילו לא תמכו באניטה היל, האשה שהיתה הזרז להעלאת המודעות הציבורית להטרדה במדינה.

אני זוכרת את הכאב שחשתי כשקראתי פרשנויות על עדותה ההירואית והאמיצה של דוקטור כריסטין בלאזי פורד, שניסו להסביר מדוע היא דיברה לרוב האמריקאים, בעוד שאניטה היל היתה יותר מדי עצורה ובשליטה מכדי שסיפורה יתקבל כאמיתי. על אף שעדותה של פרופסור היל היתה לפני כמעט 30 שנה, צרב לראות שהכאב והסבל שלה נחשבו פחותים בקרב הציבור הרחב, בפרט נשים אחרות. כתלמידה בתיכון, אני זוכרת באופן חי את עדותה של היל - את חליפת הטורקיז שלבשה ושערה היפה. ב-1991, נשים לא לבנות כמו אמי תמכו בה ללא סייג ופה אחד, אולם מחוץ לחוגי הנשים השחורות והפמניסטיות, קשה היה למצוא מי שהריע לה. האלגנטיות של הגוף השחור, הדק והחינני הזה מול התקפותיהם של הסנאטורים נצרבה בתודעתי כבת עשרה.

כמו כל התנועות הגדולות שמניעות אותנו קדימה, MeToo היא צירוף של מריר ומתוק. המתיקות על הדרכים שבה התנועה מגבירה את קולותיהן של נשים, תומכת באחוות נשים ואקטיביזם ודורשת נשיאה באחריות מבעלי בשררה. המרירות נובעת מכך שהקולות שזקוקים ביותר להגברה עדיין לא נשמעים כמעט בקריאה לצדק ולשינוי. עבורי, המשמעות היתה להשתמש בקולי תכופות יותר, במיוחד כשאני מהססת או מפחדת לעשות כן. ברגעים אלה, לאחר שאני לוקחת נשימה עמוקה שעוברת דרך כל גופי, אני יודעת שמתפקידי להמשיך וליצור מקום בטוח - מקום בטוח לכל הילדות השחורות הקטנות.

טיפאני אומודרה היולין היא בוגרת תואר שני במנהל עסקים מהרווארד. היא עובדת בענף השירותים הפיננסיים ופעילה בתחומי העצמת נשים, צדק חברתי ובעלי חיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו